שתף קטע נבחר
צילום: מיכאל קרמר

אין חרטה בימין הקיצוני: "הפולסא דנורא עבדה"

פעילי הימין הקיצוני לא מתחרטים על טקס הקללה נגד ראש הממשלה שנרצח. "זה היה מעשה אצילי שאני גאה בו ונכדיי יהיו גאים בו", אומר אביגדור אסקין. התנגדות לרצח יש, אבל גם ל"פסטיבל" של השמאל: "דרכו של רבין הפסידה, העם לא מטומטם", טוען איתמר בן גביר

15 שנה אחרי הרצח, אין חשבון נפש אמיתי בימין הקיצוני: ערב יום הכיפורים 1995 התאספו ליד ביתו של ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, קומץ אנשים, בהם הרב יוסי דיין ואביגדור אסקין וביצעו טקס "פולסא דנורא". פולסא דנורא היא קללה עתיקה בארמית, המייחלת למותו של אדם. "ועל אותו האיש, יצחק בן רוזה, המכונה רבין, יש לנו רשות לקרוא לעליונים ומותר לנו בזה המקום לדרוש ממלאכי החבלה שיתנו חרב באיש הרע הזה", אמרו. היום, המקללים אינם מתחרטים. אצלם, כך הם מספרים, כלום לא השתנה ואת חשבון הנפש צריך, לדידם, לעשות השמאל.

 

מבחינת הרב יוסי דיין, שהשתתף בטקס הפולסא דנורא לרבין ב-1995, יום הזיכרון לרבין הוא "פסטיבל". "לא עושים יום כזה על פטירתו של בגין, לא עושים יום כזה על הרצח של הרב כהנא, לא עשו את זה על הרצח של גנדי. היה כאן מהלך מכוון, מנוהל היטב עם הרבה מאוד כסף כדי להכפיש את הימין".

 

בקטע הבא: אנשי הימין הקיצוני מדברים 15 שנים אחרי 

"האיש הזה היה שנוא על כולם, על שמאל ועל ימין", אומר דיין, "אף אחד לא אהב אותו, הוא היה מתנשא, אדם רע ולא חכם. הוא גם לא היה מוצלח כל כך, אבל היה מהחבורה ולכן התקדם. הראשון ששנא אותו שנאה פתולוגית היה יגאל אלון, אז זה לא אנחנו, זה השמאל בינם לבין עצמם. הוא נרצח אחרי שהביא את אוסלו, המחבלים, את הפיגועים והתופת".

 

- שאלה אישית. אתה שונא את רבין?

"שונא בתכלית, כן. תקרא את הטקסט של הפולסא דנורא - 'כל הרעות שיבואו על ראשו'. הטקסט אומר ששום דבר טוב הוא לא עשה, שכל הקללות בעולם יבואו על ראשו, שיאכל את צואתו וישתה את השתן שלו. אני כן שונא אותו משום שעל אוהבי השם נאמר שישנאו רע והאיש הזה היה רע, לא משנה מה תגידו עליו הוא היה איש רע וטיפש. מישהו יכול להגיד מה זה מורשת רבין? למה אף אחד לא שמע את המילה המטומטמת הזו לפני שהוא נרצח?"

 

- בעצם הקריאה למותו, אתה בעצם מזמין רצח...

"אני יכול לבקש, להתפלל או לייחל, אך הקדוש ברוך הוא מחליט אם לקבל את הבקשה או לא".

 

- מה עשית בערב שרבין נרצח?

"דיברתי עם רב גדול בטלפון, היה מבזק חדשות ואמרתי לו שרצחו את רבין. הוא אמר לי 'אוי לא. שאלתי 'למה אוי לא, זה נהדר'. הוא אמר 'יבוא פרס'. סיימתי את השיחה, שמעתי שוב חדשות ונסעתי לקבר רחל, הלכתי לפרוק את שמחתי בריקוד עד כדי אקסטזה. הוא הוביל עם שלם לאבדון והחיסול, הרצח או הסתלקותו, אבל לא יגאל עמיר - עצר את הרכבת".

 

- מה אתה עושה היום, ביום הזיכרון לרצח?

"זה יום שכן מעניין אותי מהבחינה שאני רוצה לראות עד כמה השמאל יכול לרדת נמוך, וגם אתה כחלק מהתקשורת שלא מחפשת אמת ולא רוצה לשמוע אמת. הבעיה השנייה היא שכל ההתייחסות של השמאל כופפה את המתנחלים. הם, בשביל שלא יואשמו ברצח היו מוכנים לעשות כל מה שהשמאל רצה, למשל לסלק אותם מגוש קטיף. מדוע 16 מבני משפחתי או שאר אנשי גוש קטיף אשמים אם יגאל עמיר רצח את רבין?"

 

- מה היחס שלך לרצח?

"אין לי מושג, אני רק מתעסק בדבר אחד. הוא איננו בחיים - זה טוב, שרון לא מתפקד - זה טוב".

 

- את מי אתה שונא יותר - שרון או רבין?

"רבין. משום שהוא עשה את זה משנאה, שרון עשה את זה בכדי למלט את עורו. זה שונה לחלוטין. מה שהוא (שרון) עשה חמור, אחרת לא הייתי עושה לו פולסא דנורא. אך שרון עשה משהו אחד שאי אפשר להחזיר אחורה - גם לבני וחבריה לא יכולים היום לפרק את כל ההתנחלויות".

 

- אז הקללה הזו עובדת?

"אני לא יודע. אני יכול לומר שבשני המקרים האלה (שרון ורבין) היא עבדה".

 

"היהודים ניצחו את הישראלים"

אביגדור אסקין שהיה שותף בקללת הפולסא דנורא ישב מאז בכלא, לאחר ששידל להנחת ראש חזיר על קבר השייח עז א-דין אל-קסאם בבית הקברות המוסלמי בנשר ובשידול להצתת סניף "דור שלום" בירושלים. במבט לאחור, הוא נזכר ברגע שבו נודע לו על רצח רבין: "לא היתה לי שמחה על מותו של רבין, דווקא חשתי אליו חיבה. מצד שני, זה יהיה הסוף למלכודת שהייתה יכולה להוביל את כולנו להידרדרות נוראה. בעצם יגאל עמיר הציל רבבות רבות של חיי יהודים פה. התחושה הכי חזקה שקוננה בי בשעה זו שהיהודים ניצחו סופית את הישראלים". אסקין לא מצטער לרגע על טקס הפולסא דנורא. "אם הייתי חוזר בדיוק לאותו היום הייתי עושה זאת ביתר שאת. מבחינתי זה היה מעשה אצילי שאני גאה בו ונכדיי יהיו גאים בו".

 

- האם תשקלו לבצע פולסא דנורא גם על נתניהו אם פתאום יחדש את ההקפאה או יפנה התנחלויות?

"אני לא רואה את עצמי שותף ליוזמה מסוג זה. יש דברים חד פעמיים ואסור שזה יחזור על עצמו. זו לא שיטה שיכולה להיות קיימת בחברה שלנו. זה כמו מעשה קנאות כאשר כלו כל הקיצים וכאשר ראש הממשלה הכריז מלחמה על חלק מהעם, ואז נעשה המעשה של יגאל עמיר כצעד של מגננה".

 

- 15 שנים אחרי. מה אומר לך יום הזיכרון לרצח רבין?

"היום הזה מציין פרשת דרכים בחיי. מאותו הרגע סבלתי מהתנכלויות, הושלכתי לכלא ונסגרו בפני כל אפשרויות התעסוקה בארץ. מבחינתי זה יום כשאר הימים. כל מה שאני יכול לעשות זה לדבר עם חברים ולהזכיר להם שזה שאנו עדיין נמצאים בירושלים וביהודה ושומרון זה במידה רבה בזכותו של אדם שנשכב על הגדר בשביל כולנו".

 

- מה אתה חושב על יגאל עמיר?

"מדובר באדם גאון, מבין מאוד בתורה, בעל לב טוב ועדין נפש בצורה בלתי נתפסת. אדם שעמד בחוד החנית של רוב הציבור בארץ שהתנגד להסכמי אוסלו. מבחינת דין תורה הוא לא היה צריך לשבת בכלא כלל, אבל גם מבחינת החוק הישראלי אדם שנאשם ברצח יושב 25 שנה ואחרי 7 שנים יש לו חופשות והוא אינו יושב בבידוד. כל הזכויות האלה נלקחו ממנו".

 

"לא צריך לפתור מחלוקות פוליטיות עם אקדחים"

לעומת דיין ואסקין, ברוך מרזל ואיתמר בן גביר - פעילי הימין הקיצוני - מפגינים קו מתון יותר בהתייחסות לרצח רבין. "אנחנו לא חושבים שבין אחים צריך לפתור מחלוקות פוליטיות עם אקדחים", אומר מרזל.

 

- יש סיכוי כלשהו לחשבון נפש?

"מאחר שאת החשבון נפש שלי התקשורת עושה יום ולילה, אני מעדיף לעסוק בחשבון נפש של התקשורת. היינו בתקופה קשה מאוד של סתימת פיות ושל רדיפה משפטית, פוליטית ואידיאולוגית. דם יהודי נשפך כמים והמנהיג של המדינה במקום להרגיע ולאחד - פילג, השתלח, התגרה וזה היה הגורם שסיים את חייו בצורה כזאת".


נערכים לאזכרת הרב כהנא. מודעות שנתלו הלילה (צילום: אורן רוזנפלד)

 

ב-4 בנובמבר 1995 מרזל היה עסוק בהולדת בנו. על הרצח שמע מעט אחרי הלידה. "הדבר הראשון שאמרתי לאשתי זה שצריך להתכונן לכך שיעצרו אותי, כמו שקרה מיד אחרי גולדשטיין. זה לא קרה, כי הם הבינו ככל הנראה שאני לא קשור לאלימות פוליטית. אני לא מקבל את המעשה הזה בכלל. אני לא רוצה שיפתרו בעיות בכדורי עופרת לא מימין ולא משמאל".

 

את יום הזיכרון הממלכתי לרצח רבין הוא יקדיש להיערכות לאזכרה לרב כהנא. "בימים אלה אני נערך לאזכרה לרצח אדם הרבה יותר חשוב בעיני, הרבה יותר צדיק וגדול בעיני והוא הרב מאיר כהנא, זכר צדיק וקדוש לברכה, השם ינקום דמו".

 

השמאל רוקד על הדם

עבור פעיל הימין הקיצוני איתמר בן גביר, יום השנה לרצח רבין מסמל יותר מכל, את "ניסיון השמאל הישראלי לרקוד על הדם: רצח רבין לא בא ממני או מכיוון של החברים שלי. מי שהרג את רבין לא היה פעיל כך ולא היה קשור לתנועה שלנו. שלא תהיה כאן אי הבנה, אנחנו מתנגדים לרצח. אני חושב שאסור להשתמש בנשק כדי לפתור בעיות, ואני חושב שאם יגאל עמיר היה מגיע אלינו להתייעצות התשובה הייתה שלילית באופן הכי מוחלט שיכול להיות.

יחד עם זאת, בגלל מורשת רבין נרצחו רבים מהחברים שלי. אני לא יכול לשכוח כיצד רבין מסר נשק, אני לא יכול לשכוח שרבין הקים להם כאן מדינת מחבלים. אני חושב שדווקא השמאל צריך לצאת מכאן באיזה שהוא חשבון נפש. הלקח שלי מהרצח הזה הוא שלמנהיג אסור לצפצף על העם שלו".

 

גם בן גביר מגדיר את ימי הזיכרון לרצח רבין כ"פסטיבל": "אם השמאל לא היה מנסה לנכס לעצמו את הסיפור הזה ומנסה לנצל את הרצח הזה ניצול ציני, אז גם אני יכול להזדהות עם המסר שאסור לרצוח, אבל אני לא יכול לקבל את זה שיש כל מיני גורמים מהשמאל שלוקחים את הדרך הזו של רבין שהוכחה ככישלון, ומנסים לכפות אותה עלינו. דרכו של יצחק רבין הפסידה והיתה מפסידה בכל מקרה, פשוט משום שהעם לא מטומטם, העם פיקח".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
התמונות שהקפיצו את הימין הקיצוני
צילום: רויטרס
לא מצטער על הפולסא דנורא. אביגדור אסקין
רבין הקים מדינת מחבלים. בן גביר
צילום: גיל יוחנן
צילום: אלכס קולומויסקי
מגנה רצח מימין ומשמאל. ברוך מרזל
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים