עדויות מצ'ילה: הכורים ביקשו לצאת לפני הקריסה
אחרי הדמעות וסיפורי הגבורה - זמן לחפש אשמים. לפי עדויות חלק מהכורים שחולצו בשבוע שעבר בצ'ילה, 3 שעות לפני קריסת המכרה הם שמעו רעשים חזקים וביקשו לצאת - אך נתקלו בסירוב מצד מנהליהם
לדברי חבר הפרלמנט קרלוס וילצ'ס, 33 הכורים שנתקעו במכרה ביקשו לצאת ממנו שלוש שעות לפני קריסתו ב-5 באוגוסט,
"הוא סיפר לי כי בשעה 11 הם התחילו לשמוע רעשים מאוד חזקים. הם ביקשו לצאת, אולם לא קיבלו אישור. הם חושבים שהייתה רשלנות מצד הבעלים והמנהלים", סיפר וילצ'ס לעיתון "לה טרסרה". "התנאים והסיכון היו ידועים", טען, "אבל האנשים האלה התנהגו כאילו כלום לא קרה... ההיגיון ציווה לצאת החוצה". את הגירסה הזו אישרו שני כורים נוספים, עומר רייגדס וג'ימי סנצ'ס.
מאז חילוצם ביום רביעי שעבר שמרו הכורים על שתיקה כמעט מוחלטת באשר לחודשיים וחצי שהעבירו בעלטה, כ-600 מטר מתחת לפני הקרקע. הכורים מעוניינים לדבריהם להציג גירסה אחידה ומתואמת לסיפור, ולפי ההערכות גם לגרוף על הדרך סכומי כסף לא מבוטלים עבור ספר וסרט שיתבססו על סיפורם.
הכורה הכחיש: לא סקס ולא קניבליזם
אלא שבראיון ארוך שלשום ל"מייל און סנדיי" הבריטי סיפר אחד הכורים, מריו ספולבדה, לא מעט על שהתרחש בתוך המכרה בימים שקדמו לגילויים ובימי המתנה מורטת העצבים לחילוץ. בין השאר הוא דחה בתוקף את ההשערות כאילו הכורים קיימו יחסי מין זה עם זה ואת הרעיון ששקלו בשלב מסוים למצוא מפלט בקניבליזם.
ספולבדה, שנחשב לבדחן ולכריזמטי שבין הכורים, לא שכח לחלוק גם אנקדוטה משעשעת - לפחות בעיניו - מאחד הימים,
כשהתחזה למת מול שאר הכורים. "הם התאספו סביבי, ועשיתי כאילו אני גוסס, ואמרתי, לאט מאוד, 'ידידיי, אִמרו למשפחה שלי שאני אוהב אותם. תגידו להם שהכסף נמצא ב...', ואז העמדתי פני מת. השאר היו שקטים ועצרתי את נשימתי. אחר כך לא יכולתי עוד להחזיק אותה, ופרצתי בצחוק".
לדבריו, חבריו החלו לצעוק עליו, אולם רבים אמרו לו כי זה הרגע שבו הבינו שלאלוהים יש תוכנית בשבילם.
לפנייה לכתב/ת 
