מבחני המיצ"ב: פער ניכר בין עניים ועשירים
משרד החינוך כינס מסיבת עיתונאים ובה הכריז חגיגית על שיפור במבחני המיצ"ב, המודדים הישגים במדעים, בשפת אם, במתמטיקה ובאנגלית. בצד ההישגים, נמצאו פערים גדולים בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה. הפער הגדול ביותר: במתמטיקה ובאנגלית בכיתות ח'
ישראל נכשלת בחינוך במדדים הבינלאומיים, אבל דווקא במדידה המקומית - נמצא שיפור. משרד החינוך כינס הבוקר (יום ה') מסיבת עיתונאים, ובה הציג שיפור בתוצאות מבחני המיצ"ב ("מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית"). אלא שבצד השיפור הזה, ניכר פער משמעותי ומדאיג ביותר בהישגים של תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה.
בשנת תש"ע, נמדד פערים גדולים על רקע חברתי כלכלי: 50 נקודות בתוצאות בכיתה ה' במדע וטכנולוגיה, פער של 67 נקודות בעברית. בכיתות ח' טיפס הפער ל-72 נקודות באנגלית ו-104 נקודות במתמטיקה.
| מקצוע | הפער בנקודות בין נמוך לגבוה |
| מתמטיקה כיתות ה' | 60 |
| מתמטיקה כיתות ח' | 104 |
| עברית כיתות ה' | 67 |
| עברית כיתות ח' | 94 |
מנתוני המיצ"ב עולה, כי חלה ירידה בציון הממוצע במדע וטכנולוגיה לכיתות ה' - מציון 536 בשנת הלימודים תשס"ט ל-532 בתש"ע. ביתר המבחנים חלה עלייה: בכיתות ח' במדע ובטכנולוגיה עלה הציון מ-525 ל-534. בכיתות ה' באנגלית הציון עלה מ-517 ל-519. בכיתות ח' באנגלית הוא רשם ירידה קלה מ-531 ל-530. במתמתיקה זינק הציון בכיתות ה' מ-526 ל-548 ובכיתות ח' הוא עלה מ-520 ל-523. הציון בעברית לכיתות ה' עלה מ-513 ל-521 ובכיתות ח' מ-535 ל-538.
המבחנים מודדים הישגים בשפת אם, במתמטיקה, מדעים, אנגלית ושאלוני אקלים בית ספרי וסביבה פדגוגית. בסעיף מדע וטכנולוגיה, ניכרת עליה הדרגתית על פני שלוש שנים בקרב כלל בתי הספר. הישגי דוברי העברית עלו באופן עקבי מתשס"ח לתש"ע, ואילו בקרב דוברי הערבית המגמה אינה עקבית - בתשס"ט נרשמה ירידה ובתש"ע נרשמה עליה.
| תשס"ח | תשס"ט | תש"ע | תשע"א | |
| כיתות ה' טכנולוגיה | 524 | 536 | 532 | 537 |
| כיתות ח' טכנולוגיה | 513 | 525 | 534 | 547 |
| כיתות ה' אנגלית | 509 | 517 | 519 | 532 |
| כיתות ח' אנגלית | 519 | 531 | 530 | 537 |
| כיתות ה' מתמטיקה | 521 | 526 | 548 | 558 |
| כיתות ח' מתמטיקה | 512 | 520 | 523 | 532 |
| כיתות ה' עברית | 500 | 513 | 521 | 528 |
| כיתות ח' עברית | 500 | 535 | 538 | 551 |
המבחנים מדדו גם פערים בין בנים לבנות. במדע, בטכנולוגיה ובאנגלית רשמו תלמידות כיתה ח' הישגים גבוהים מהבנים. במתמטיקה לא נרשם פער. בכיתות ה' - הבנים מגיעים לתוצאות טובות יותר במתמטיקה.
"הנתונים טובים ומעודדים"
מנכ"לית ראמ"ה (רשת ארצית למדידה והערכה בחינוך), פרופ' מיכל בלר: "בהמשך לשנה שעברה, התוצאות ממשיכות להיות חיוביות כמעט בכל המקצעות: בשפת אם מתמטיקה, מדעים, אנגלית וטכנולוגיה. לגבי אקלים בית ספרי, הממוצע מסמל יציבות או שיפור במגמה החיובית".
התוצאות חיוביות. גדעון סער ומיכל בלר במסיבת העיתונאים (צילום: עידו ארז)
שר החינוך, גדעון סער, אמר כי הנתונים מוכיחים שהיעד של שיפור ההישגים הושג. לדבריו, ניכר שיפור משמעותי בלימודי מדעים, מתמטיקה ובלימודי שפה: "הנתונים טובים ומעודדים. הצבנו כיעד עליה בהישגים בכל הפרמטרים. מותר לדבר על מגמה מתמשכת לגבי כל המקצועות כמעט ללא יוצא מן הכלל. אני מאמין שנראה שיפור גם בבחינות הבינלאומיות במאי השנה".
הישגי דוברי עברית
לפני חודש וחצי פורסם דו"ח עגום מאוד של ארגון המדינות המפותחות (OECD) על מערכת החינוך בישראל. מהדו"ח שמתייחס לשנים 2007-8 עולה כי ההשקעה הממוצעת לכל תלמיד בישראל עלתה ב-8% בלבד בין השנים 1995 ל-2007, בעוד שממוצע העלייה ביתר מדינות ה-OECD עומד על 42%. ישראל בולטת לחיוב בשיעור מסיימי כיתה י"ב: עשרה אחוזים יותר מהממוצע ביתר המדינות הנבדקות.
על-פי הדו"ח, 44 אחוזים מקרב בני 25-64 הם בעלי השכלה גבוהה. בכך מדורגת ישראל בצמרת מדינות ה- OECD (יחד עם רוסיה, ארה"ב, קנדה ויפן). רוב האקדמאים מתרכזים בשכבת הגיל 34-64, ואילו בקרב האקדמאים הצעירים (25-34) חלה ירידה בהרשמה ללימודים להשכלה גבוהה. זו מגמה הפוכה למדינות העולם הנכללות בדו"ח, למעט גרמניה. המשמעות היא שישראל במגמת נסיגה בכל הנוגע להשכלה גבוהה.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
