שירת התחנה

ללי ציפי מיכאלי ממשיכה את מפעל הקראת השירים שלה במקומות חדשים ומפתיעים. אחרי שהצטלמה בשוק התבלינים, בדרום העיר, בשינקין, בחוף הים ועוד, היא מגיעה למתחם התחנה כדי להקריא לעוברים ושבים המוקסמים, שיר שמצמיד את השפה לקיר. ערך וצילם: רוני הרמן.

תְּבִיעָה נֶגֶד הַשָּׂפָה

אֲנִי תּוֹבַעַת בַּזֹּאת אֶת הַשָּׂפָה בת"ש 85340-10-10

הַשָּׂפָה עַל כֹּל גווניה כיסוייה גילוייה שינוייה

עַל אָבְדָן זֶהוּת

גְזִילַת הַחֵן

אִי יְכֹלֶת לוֹמַר אֶת הַהֶבְדֵּל

אִי הֶכְרֵחַ לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת

אִי נְכוֹנוּת לְהִמָּתַח לְאוֹרֵךְ

וּלְרֹחַב הַהַרְגָּשָׁה בפלאסטיוּת אֵינְסוֹפִית וְאֵינְנִגְמֶרֶת

וַאֲנִי דּוֹרֶשֶׁת פִּצּוּי לְמַרְשִׁי

עַם יִשְׂרָאֵל

עַל נֵזֶק בְּשֹׁוִי בִּלְתִּי סַפִּיר בְּמִלִּים שֶׁיְּשֻׁלַּם לְאַלְתַּר וּבְלִי שְׁהוּת

בְּנוֹסָף, עַל הַשָּׂפָה לִפְצוֹת עַל שִׁנּוּי הָאֲוִירָה הַמַּטָּרָה וְהַכִּוּוּן

לממן טִפּוּל עַד הַשָּׂגַת הַיַּעַד הַמְּבֻקָּשׁ

לָרֶדֶת מֵהַדֶּרֶךְ בְּלִי כְּאֵב מיותֵר

תִּקּוּן אַחַד הַסְּעִיפִים:

עַל רִבּוּי הַהֲגִיָּה וְהָעֲמִידָה עַל בִּימַת

זְמַנִּים בּוֹגְדַנִיִים