לופוטן: כל כך שקט פה שגם לחיות זה מפריע
באיי לופוטן שבנורבגיה החיים רגועים מאוד. עמרי גלפרין יצא לפגוש את אורחות החיים הכפריים במערב המדינה, ופגש כלבי ים בין הפיורדים המטריפים, חוות לייבוש דגי הבקלה וגם כלב נורבגי מיוחד שצד ציפורים. חלק שני ואחרון

כ-30 דקות נסיעה דרומית לסבולבר שבנורבגיה, שוכן היישוב הקטן קאבלוואג (Kabelvåg), שנראה כאילו הוחלט לרכז בו את תחום האמנות וההיסטוריה. מבין המוזאונים כדאי לבקר במוזאון ההיסטורי והצנוע של איי לופוטן (Lofotmuseet) וכן במוזאון האקווריום (Lofotakvariet).

 

המוזאון ההיסטורי סוקר את דרך החיים של בני המקום, ומשלב אותה היטב עם תרבות הדיג וההתמודדות עם תנאי האקלים בעבר ובהווה. במסגרתו ניתן גם לבקר ברורבור, בקתת דייגים שנשתמרה מלפני עשרות שנים ובתוכה מוצגים תרבותיים ואתנוגרפיים. למעוניינים לקבל מידע היסטורי קצר וממצה, מוקרן במקום גם סרטון. כל אחד מחלקיו של המוזאון ההיסטורי שוכן במבנה אחר, כך שצריך לצאת מהמבנים ולעבור מאזור לאזור.

 

מוזאון האקווריום הוא מקום חי ונושם במלוא מובן המילה. דגים החיים בסביבת האיים כדוגמת הסלמון, ההליבוט, הבקלה וכן סרטנים וחסרי חוליות נצפים כאן באקווריומים המעוצבים בהתאם לסביבתם הטבעית במימי האוקיינוסים והאגמים. מחוץ למוזאון גרים להם, בבריכה משלהם, כמה כלבי ים משועשעים. הסיכוי לראות כלבי ים על חופי האיים הוא די נמוך, אבל הוא בהחלט קיים, ואם תתפסו שיחה עם דייג מקומי הוא יאמר לכם בדיוק היכן צפה בכלב הים ומתי. אם אתם מגיעים אל האיים עם ילדים - רצוי שלא לפסוח על המוזאון.


הסיכוי לראות כלבי ים נמוך, אבל בהחלט קיים (צילומים: עמרי גלפרין)

 

מקאבלוואג המשכתי בנסיעה של כשעה דרומה אל מקום מרהיב ביופיו הקרוי נוזפיורד (Nusfjord). במהלך הנסיעה עוברים במנהרות שנחצבו בהרים מוריקים, שפסגותיהם לבנות מהשלגים האחרונים. הנוף, האגמים, ההרים ופרחי שן הארי הצומחים במרבדים צהובים, נותנים תחושה של נסיעה בתוך חלום. גם כאלה שאינם חובבי נהיגה ימצאו בה הנאה - אין עומסים, אין רמזורים, מעט רכבים ונופים חלומיים.

 

28 תושבים בלבד מתגוררים בנוזפיורד, מקום בלתי נשכח ומהפנט ביופיו. שקט, שלווה, אגמים מסביב, יציאה אל הים הפתוח דרך מפתח קטן של פיורד ובקתות דייגים להשכרה הבנויות על כלונסאות על הסלעים הנושקים למים. צווחות השחפים לא פוסקות כאן לרגע, והם גם אינם מהססים כלל להתקרב אל המבקרים המזדמנים. זה המקום לשבת ברוגע או פשוט לשכור סירת מנוע או משוטים ולצאת אל בין הפיורדים, כשהמים רגועים. כמובן שניתן גם לנסות ולדוג דגים מהסירה, הסיכויים להצלחה הם גבוהים, ובבקתות המאובזרות להפוך אותם לתבשיל חם.


שיטות הדיג באיים מגוונות ביותר, וזהו גן עדן לחובבי דיג


 

לאחר לילה בנוזפיורד, שבמחשבה נוספת חבל שלא נשארתי במקום לפחות יממה נוספת, המשכתי בנסיעה לכיוון האי הדרומי ורוי (Værøy). עליתי עם הרכב על רחפת היוצאת מהכפר מוסקנס (Moskenes) שעל האי מוסקנסויה (Moskenesøya), ולאחר שעה וחצי של הפלגה הגעתי לוורוי.

 

באי ורוי המבודד והמקסים מתגוררים 750 תושבים. זו לא קלישאה, אבל מרגע לרגע התחושה כאילו אתה נמצא במרכזה של גלוית טבע מדהימה מקבלת יותר ויותר תוקף. על האי עצמו ניתן לנסוע ברכב ולהעפיל אל רום ההרים המשקיפים על חלקו התחתון. משם מתגלה נקודת תצפית אל עבר בתי העץ הצבעוניים. גם עשרות החוות המקומיות לייבוש דגי הבקלה נראים מרחוק כמאהלים אפורים וארוכים.


כאילו אתה נמצא במרכזה של גלוית טבע מדהימה. בית עץ צבעוני


יישון של דגי הבקלה. נראים מרחוק כמאהלים אפורים וארוכים

 

בגלל המרחבים הפתוחים ומיקומו של האי מעבר לחוג הארקטי הוא נחשב לאחד האזורים המופלאים לצפייה בשמש החצות, שמפציעה לפתע ומסנוורת את הצופים בה. רבים מתושבי הבאי בוחרים בימות הקיץ להתרווח בבתיהם ולהתבונן מבעד לחלונות בשמש המגיחה בחצות, על שלל גוני האדום-כתום שלה.


פנורמה של האי ורוי. צבעי הבתים, הדשא ותכול הים משרים אווירה שלווה


מנוחת עולמים עם נוף לים. בית קברות באחד האיים

 

אי כמו ורוי הוא מעבדה אנושית של ממש, "האח הגדול" ל- 750 תושבים. זו אמנם לא קומונה או קיבוץ, אך תושבי האי מנהלים בעיקר בינם לבין עצמם קשרי מסחר וחברויות. תושבים שעמם שוחחתי טוענים שהחיים על האי לעתים משעממים.

 

נערה בת 15 סיפרה לי שהיא מגדלת סוסים במטרה להוסיף עניין לחייה. כשהיא נזקקת לווטרינר עבור הסוס, היא צריכה לזמן אותו במיוחד לאי, דבר הכרוך בעלויות עצומות, או שעליה לקחת את הסוס לאי אחר בהפלגה ארוכה. אולם, באותה הנשימה היא אמרה שהיא אינה מוצאת שום סיבה לעזוב ושהיא מודעת היטב לייחוד של המקום שבו היא מתגוררת.

 

דבר מעניין נוסף באי הוא נושא הלימודים ובתי הספר. כמדינת רווחה בעלת אמצעים, נורבגיה שמה את החינוך במקום גבוה בסדר העדיפות הלאומי. היות שהאוכלוסייה שעל האי כל כך מעטה, יש כיתות שבהן שלושה תלמידים. בכיתה הגדולה ביותר יש 14 תלמידים בלבד. המשמעות, בסופו של דבר, היא חינוך אישי שתורם לרמה הגבוהה של התלמידים, וכדוגמה לכך נתקלתי בילדים בני שמונה-תשע המדברים אנגלית ברמה סבירה ואף יותר מכך.


נורבגיה שמה את החינוך במקום גבוה בסדר העדיפות הלאומי. ילדים בשמש

 

כלב עם 24 אצבעות

כשהתכוננתי לטיול המיוחד בקבוצת איי לופוטן, שמעתי על כלב הלונדהונד הנורבגי (Norwegian Lundehund), צייד ציפורי הפאפין. זהו כלב ממשפחת כלבי השפיץ, אותם כלבים בעלי הזנב המסתלסל מעל לגבם. ייחודו של הלונדהונד הנורבגי הוא שיש לו שש אצבעות בכל אחת מרגליו. תפקידו היה לצוד את ציפורי הפאפין הזריזות וללקט את ביציהן המוטלות בהרים.


כלב הלונדהונד הנורבגי. צייד ציפורי הפאפין


 

הכלב הידידותי נחשב ייחודי לאיי לופוטן, ונותרו רק כ- 1,500 פרטים ממנו בעולם, רובם חיים בנורבגיה. על האי הקטן ורוי חיים שלושה מהם. נפגשתי עם אחד מבעלי הכלבים ועם כלבו החינני, שכבר הגיע לגיל עשר. לעובדה שהכלב הזה יודע לצוד ציפורי פאפין אין משמעות, כיוון שבעידן המודרני הוא הפך לביתי ומפונק.

 

המסע שלי אל קבוצת איי לופוטן הגיע לסיומו. הדרך חזרה הביתה הייתה ארוכה וחלפה בכמה נמלי תעופה. ניצלתי את הזמן הזה לעיכול החוויות שעברתי, ואני בהחלט יכול לומר שאני ממליץ על טיול מעין זה.

 

מידע שימושי לביקור באיי לופוטן:

 

 

 

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה לופוטן: כל כך שקט פה שגם לחיות זה מפריע
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נורבגיה
    תחושה של נסיעה בתוך חלום. איי לופוטן
    צילום: עמרי גלפרין
    אחד האזורים המופלאים לצפייה בשמש החצות. שקיעה בלופוטן
    צילום: עמרי גלפרין
    הילדית מדברים אנגלית ברמה גבוהה. ילדה באי
    צילום: עמרי גלפרין
    ynet ספיישל