חרדים לקריית-גת: קרוואנים צצים, חילונים עוזבים

הדת אינה זרה לקריית-גת. העיר הדרומית ניחנה למן הקמתה ברוב של תושבים מסורתיים, אולם אלה חיו תמיד בשלום עם שכניהם החילונים. הדתיים היו בעיקרם חובשי כיפות סרוגות, קרי אנשים בעלי נטייה ציונית המשרתים בצבא, עובדים לפרנסתם ומעורים בחיי הקהילה. אלא שבשנים האחרונות מסתמן בעיר שינוי דמוגרפי ממשי, שבמסגרתו מוגדרים כבר כרבע מתוך 52 אלף תושבי הקרייה כחרדים. התמורה הזו מביאה בצדה גם מהפכה בתחום הבנייה והאחיזה בקרקע, שאינה לרוחו - בלשון המעטה - של חלק ניכר מהציבור החילוני.

הצבת קרוואנים באישון לילה ובאופן לא-חוקי לצורך הקמת עוד בית כנסת או עוד גן ילדים לחרדים, הפכה בשנים האחרונות לחיזיון נפרץ בקריית-גת. הסלחנים שבמבקרי העירייה יאמרו כי היא מעלימה עין מההפרה הבוטה של חוק התכנון והבנייה, המחמירים ידברו על לא פחות מ"הכשרה של שרץ". במקביל, מתלוננים החילונים גם על יותר ויותר מבנים שמועברים לידי החרדים מכורח הגידול הדמוגרפי שלהם.

על רקע הבנייה הבלתי חוקית על אדמות שיועדו במקור למגורים, פנתה העירייה לפני שמונה שנים למינהל מקרקעי ישראל וביקשה - תוך הסכמה לשלם כסף רב - לשנות את תוכנית בניין העיר, כך שאדמות שיועדו לבנייני מגורים יוקצו למבני ציבור. מנגד התחייבה להקצות שטח חלופי למגורים, אך בשנים שחלפו מאז - המהלך לא הושלם. בינתיים, הקרוואנים שהוקמו בתווך עומדים על תילם, ומשמשים חרדים מכל הזרמים.

התושבים החילונים הוותיקים בעיר, גם אלה שנמנו עם מקימיה, אינם יכולים להתעלם ממגמת ההתחרדות, ומהתנהלות העירייה בכל הנוגע לבנייה הבלתי-חוקית שמלווה אותה. "כבר 15 שנה העיר הזו רק הולכת ומתחרדת", אמר אחד מהם, "לחרדים אין בעיה לשים את הילדים בקרוואנים בכל פינה כדי להקים עוד חדר או עוד כולל, והעיר הזו נראית כבר כמו שוק אחד גדול - בכל פינה קרוואן או מבנה לחרדים. עכשיו רק חסר שיעבירו להם את מבנה התיכון על-שם רבין".

האי החילוני ייבלע בקרייה החרדית?

והתיכון על-שם רבין הוא אכן נקודת ציון חשובה בעימות התרבותי המתהווה בקריית-גת, קו פרשת מים של ממש: אתר שעשוי לתחום את הקרייה החרדית המתרחבת, או לחילופין - לסמן את פריצת הגבולות שלה. הקרייה החרדית הוקמה לפני כ-18 שנה באזור רחוב הגאון והרחובות הסובבים אותו, כשבראש העיר עמד ח"כ זאב בוים (קדימה). האדמו"ר מגור דאז הבין כי זוגות חרדיים צעירים אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה בירושלים או בבני-ברק בשל המחירים הגבוהים, והורה לאנשיו להגיע לערים קטנות כמו קריית-גת, ערד וחצור הגלילית כדי לרכוש דירות בצורה מרוכזת, שתוזיל את העלויות - הסבירות גם כך.

את 500 הדירות הראשונות בעיר רכשו החרדים במחירים מצחיקים, ובכך ניתן האות להקמת הקרייה החרדית והרחבתה, אלא שעם התפשטות הקרייה נוצר מצב שבו מבנה בית הספר התיכון, שבו לומדים כמשתמע משמו תלמידים חילונים או לכל היותר מסורתיים, "נבלע" כאי חילוני בתוך השכונה החרדית. בקהילה החרדית לא יודו בכך בפה מלא, אבל בחדרי חדרים כבר מדברים על האפשרות שהבניין יעבור לידיה כדי ליצור "רצף חרדי". תופעות כמו תלמידות שמגיעות לבית הספר על-שם רבין בלבוש שנתפש בעיני החרדים כ"מתירני" - רק מקדמות את הרצון הזה.

חבר מועצת העיר המשתייך לחסידות גור, שמואל שפירא, דוחה את הטענה כאילו אנשיו לוטשים עיניים לעבר התיכון, אבל מודה שהמציאות הדמוגרפית השתנתה ועשויות להיות לה השלכות. "התיכון הזה נבנה כדי לתחום את הקרייה החרדית", הוא טוען, "אבל מה לעשות שמאז גדלנו והקרייה נמשכת גם אחרי בית הספר ומסביב לו. אנחנו תמיד שואפים ליותר, כי במצב שנוצר אין לילדים שלנו איפה ללמוד ואנחנו נאלצים להכניס אותם לקרוואנים ולדירות".

מול תיכון רבין ניצב, מנוגד מכל בחינה שהיא, בית הספר הפיראטי שהקימו החרדים לפני כארבע שנים. יום אחד בבוקר הם העלו אל הקרקע קרוואן שישמש כבית ספר, ואחרי מאבק ממושך החליטה העירייה להגיע איתם להסדר. אלא שבהמשך הגיעו עוד קרוואן, ועוד אחד, ועוד אחד, עד שבית הספר הפך לעובדה קיימת - ונרחבת למדי. הבנייה כולה התבצעה בצורה פיראטית וללא הליכי הפיקוח המקובלים.

מבית הספר הפיראטי הזה עולים הקולות שמדברים על הקיפוח: "למה צריך להביא תלמידי תיכון ממועצות אזוריות שכנות לתיכון שנמצא בתוך הקרייה החרדית?", שואלים שם, ותוהים: "למה שילדינו ילמדו בקרוואנים שקר בהם בחורף, ותלמידים אחרים לומדים בחדר בתוך בתים פרטיים?".

בנה ביתך, אבל במקום אחר

בקריית-גת מתגוררות כ-800 משפחות חרדיות מפלגים שונים: החצר של האדמו"ר מהקרשטנייף, חצר גור, חצר סלונים, חצר ש"ס, חצר חב"ד וחרדים בודדים מחצר זאנז. בעיר רואים בבנייה הבלתי חוקית שנועדה לשרת את צורכיהם הגדלים של החרדים גם סיכון בטיחותי, ומזכירים כיצד לפני כשנתיים פרצה בשעת לילה שריפת ענק באחד הקרוואנים, ששימש ביום מעון לפעוטות. השריפה נבעה מקצר חשמלי, שאירע בשל חיבור פיראטי לרשת החשמל. רק בנס לא אירע אסון גדול, אך זמן קצר אחר כך הושב הקרוואן לשימוש - בידי פלג חרדי אחר.

לא רק הבנייה הבלתי-חוקית והסבת המבנים מטרידה את תושבי העיר החילונים, כאמור, אלא גם בנייני הענק לתועלת החרדים שצצים בעיר באישור, ומשמשים את העומדים בראש החצרות למגורי משפחות, קבלת קהל, לבתי כנסת, לכוללים ולישיבות. המבנים האלה, כמו למשל חצר המקובל מויאל, חצר הקרשטנייף ובית הכנסת של גור, נבנו עלו על האדמה כשמנגד לא נראית כלל בנייה של מבני ציבור ותרבות.

לפני כשנתיים, למשל, נדהמו תושבי רחוב הציקלג שגרים באזור "בנה ביתך", שבו השקיעו את מיטב כספם, לראות מודעה שנתלתה מול ביתם מטעם ועדת התכנון והבנייה העירונית, לפיה ייבנה במקום בניין שייועד למעונות יום וגני ילדים לחרדים. הם מחו על כך בתוקף, אך לשווא. המבנה נמצא כיום בשלבי הקמה אחרונים, וחלק מהתושבים החליטו למכור את בתיהם ולעזוב את העיר. אחת מהם אמרה: "עשינו הכל, אבל העירייה מצפצפת על החילונים, אז החלטנו לעזוב".

העירייה אשמה? "המדינה מזניחה אותם"

לא במקרה עולה שמו של תיכון רבין כל אימת שמדברים על שטחה העתידי של הקרייה החרדית - העברת מבנים לידיה אינה דבר חדש. "בזמני הם היו כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה, ולא פעם גילינו שהם מביאים ילדים בהסעות ממושבים סמוכים כדי למלא את גני הילדים", מספר ראש העיר לשעבר, אלברט ארז. לדבריו, בדרך זאת ניסו החרדים ליצור מיצג של גידול אוכלוסין משמעותי, כדי לזכות בנכסים נוספים מכורח הריבוי הטבעי.

"איפה שהיה מקום לתת להם מבנים לפי צורכי האוכלוסייה - אישרתי", הוא מסביר. מאז, לדבריו, החרדים למדו את השיטה: "הם מביאים קרוואנים ומניחים בכל פינה, קובעים עובדה בשטח, ולראייה - בית הספר הפיראטי שהוקם ונותר בשטח עד היום". אם בעבר היו בעיר - על אוכלוסייתה המגוונת - 70 גני ילדים מעורבים, הרי שכיום יש בה רק 49 כאלה. את שאר המבנים מסרה העירייה לשימוש החרדים, גם בשל ההתרבות המהירה שלהם ביחס לאוכלוסיות האחרות, אבל גם בשל מגמת ה"התחזקות" בקרב הציבור כולו. אפשר שגם נטישת החילונים את העיר תרמה לכך.

ראש העיר הנוכחי, אבירם דהרי, מפנה את האצבע המאשימה לעבר המדינה, שלדבריו אינה עושה די ומותירה את הטיפול בקהילה החרדית בידי העירייה בלבד. "רק השנה הקמנו בית ספר ארעי עם קרוואנים מאושרים של משרד החינוך, כדי לתת מענה ל-350 תלמידות מהפלג הספרדי. עד שייבנה עבורן בית ספר חדש יעבור זמן. הסטנדרטים של מדינת ישראל לא מכלילים את החרדים, והמדינה טועה - צריך לנצל את הפוטנציאל הגלום בהם של גמילות חסדים, עזר מציון ועוד".

החרדים כבר מחלקים את קרקעות העתיד

הבנייה הפיראטית הפכה עם השנים לדבר שבשגרה גם בכל הנוגע למקוואות הרבים שצצו בקריית גת. כשחסידי גור הגיעו לעיר לפני יותר מעשור לא היה להם מקווה המיועד לגברים בלבד, והם לא היססו להקים אחד כזה בתוך קרוון מבלי שאיש יפקח על אמצעי הזהירות הנדרשים או על איכות המים מבחינה בריאותית. כיום מחזיקה הקהילה מקווה לגברים בלבד שנמצא בפיקוח משרד הבריאות, אך לא בפיקוח המועצה הדתית, כנהוג בשאר המקוואות בעיר. יותר מ-80 בתי כנסת פזורים בעיר הקטנה הזו, וחסידי גור לבדם מחזיקים חמישה בתי כנסת בקרייה החרדית, בטענה שבית הכנסת שנבנה

בהיתר אינו מספיק לכולם, ולכן יש להשתמש לשם כך בקרוואנים נוספים.

בימים אלה עומדים החרדים בקריית-גת בפני בעיה ממשית - מחירי הדירות המאמירים, ול-500 הדירות החדשות שאמורות להיבנות בעיר כמעט אין ביקוש בקרבם. עם זאת, יש להם תוכניות בנוגע למבנים שכבר קיימים. חבר מועצת העיר, שמואל שפירא, מספר כי החרדים כבר הגיעו להסדרים בינם לבין עצמם: "כל אחד יודע איזו אדמה הוא ייקח כשיהיו ההקצאות מהעירייה. על זה לפחות אין מחלוקות, ולשמחתנו משרד החינוך אישר הקמה של עוד 11 כיתות בתוך בית הספר הקיים. המדינה לא מתקצבת אותנו מסיבות לא-ברורות, אבל לנו יש ילדים, והם צריכים ללמוד במקום כלשהו".

גם מנכ"ל מוסדות חסידות גור בקריית-גת, הרב שלמה גרינברג, מתעקש: "הגיע הזמן שהעירייה תקצה לנו קרקעות לבנייה חוקית". עד אז, יודעים כולם, העובדות נקבעות בעיקר בשטח.

ראש העיר אבירם דהרי אמר בתגובה לכתבה כי בית הספר הפיראטי הוקם על שטח שממילא היה אמור לקום בו מוסד חינוכי, וכי ילדי החרדים שווים כמו כולם וזכאים ללמוד בתנאים סבירים. לכן, לדבריו, העירייה נוקטת אמצעים כדי להיטיב עמם. הוא הוסיף כי לא יהיה זה נכון להסתכל על החרדים כעל מי שגוזלים את הקופה הציבורית, אלא לנצל את יכולותיהם בעבודות התנדבותיות רבות שהם מלאי נכונות למלא.