שמונה דברים שלא יעזרו לך למצוא זוגיות
לנתח כל דבר עם החברות, להאשים גורמים חיצוניים, להאשים את עצמך או לרחם על עצמך - מה יוצא לך מזה?
ידוע שצרכני המזון הדיאטטי הם על פי רוב אנשים שמנים. האם על בסיס אנלוגיה זו, זה נכון גם שהרווקות, הצרכניות הגדולות ביותר של קורסים ושלל עצות להשגת זוגיות נכונה, בעצם מתרחקות ממטרתן כשהן עושות זאת?
חברותייך יקפצו על ההזדמנות להתעסק לרגע בבעיותייך במקום באלה שלהן. אבל מי היועצות שאת בוחרת, והאם זה באמת מועיל לנתח כל מילה ואמירה, לפחד ממוצא פיך ולהלקות את עצמך על כל "מעידה"?
כדי לבחון זאת אציג בפניכם שמונה כלים והרגלים בהן משתמשות הרווקות בכדי לקדם את מטרותיהן ואבחן את יעילותם.
1. הביקור התקופתי אצל המתקשרת, האסטרולוגית או הקוראת בקפה שלך - אני זוכרת את עצמי במהלך כשנתיים בהן הייתי חזק בעניין - הפיתוי הוא אדיר! ובדרך כלל הוא יספק לך את התמורה שלשמה באת: הבטחה שבתוך X זמן גם את תמצאי את אהוב ליבך ותענדי את הטבעת. ובעצם למה לא? הכי הרבה מה שיגידו לא יצא לפועל, מה כבר יכול לקרות? וכמה רגעים של הרגשה טובה זה יתן לך, לא?
אז זהו, שהמחיר כאן הרבה יותר גבוה מהתועלת. ניבוי העתיד, בכל מעמד שהוא, הוא שרלטני ומסוכן, וזאת יאמר לך כל מורה רוחני מקצוען. אם תקשיבי לאותן תוכניות טלויזיה, תגלי אנשים שכלל אינם מכירים את הפונים, נותנים להם עצות הרות גורל לגבי קריירה, מגורים, או דנים באישיותם כאילו הכירו אותם מלפני לפנים. והתועלת? השקט הרגעי, ההקלה - הרי היא ממילא אינה נמשכת יותר מכמה שעות, או לכל היותר יממה. ובכל מקרה, רק כשתמצאי את השקט שבתוכך ותחלי לחיות את חייך כאדם שלם ולא כחצי מסכן ומתוסכל - אז יגיע הקשר מהמקום הנכון והמיוחל.
2. קורסים למציאת זוגיות - תוכלי למצוא שפע חסר תקדים של קורסים למציאת זוגיות נכונה. בקורסים אלה תלמדי כיצד להתנהג עם בן הזוג, איך להתלבש, כיצד לעצב את הכרטיס שלך באתרי הכרויות, תערכי משחק תפקידים ותקבלי משוב על הופעתך ועוד המון דברים מועילים. אבל אם זה כל כך מועיל, למה יש לא אחת ולא שתיים שכבר היו במספר קורסים שכאלה ועדיין נתקלות באותם מכשולים?
זאת משום שקורסים אלה מטפלים בסימפטום ולא בגורמים. לדוגמה: בקורס תלמדי כיצד לנהוג בעצמך בכבוד ולהתייחס אל עצמך כאל נסיכה. עצה חשובה מאין כמותה, אבל היא לא תעבוד ברגע האמת, אם לא חווית תהליך של שינוי פנימי שיאפשר לאהוב ולכבד את עצמך באמת. הרי גם לפני הקורס ידעת בדיוק אילו דברים שאת עושה אינם משרתים את המטרה, אבל הפחד והכמיהה גרמו לך להתעלם מכל קול של היגיון פנימי ולהיאחז בשיניים ובציפורניים במטרה.
3. לטחון עם החברות - אחד המנהגים הנראים כחיוניים וכמקלים על המצב היא ההתייעצות השוטפת עם חברותייך, הדיון בכל אירוע, אמירה או תגובה שלך או של בן-זוגך.
מאמר קודם:
אם את לא אוהבת את עצמך - מי יאהב אותך?
שרון שחף
"רווקה" זה כבר מזמן לא רק סטטוס משפחתי. לעיתים מדובר בדימוי עצמי מכאיב ומלחיץ, שמוציא אותנו לדייטים עם גברים לא מתאימים ומכניס אותנו למערכות יחסים מלאות בסודות מתוך פחד שכשהוא יגלה "מי אנחנו באמת", הוא יברח ונישאר לבד. מי יותר ומי פחות, כולנו נפגענו. מאמר חובה לרווקות
מרוב דיבורים כבר אינך יודעת מה את חושבת ומה את רוצה ובעיקר רודף אותך הפחד שמא את מפספסת, מקלקלת לעצמך או טועה. ואם היועצת היא חברה נשואה, את עלולה ליפול בפח הטוען שהיא בטח יודעת טוב יותר רק משום שטבעת לאצבעה, גם אם דבריה עושים לך כאב בטן עוד מלכתחילה.
4. גישת הטפו-טפו-טפו - הישמרי מעין הרע ואל תעזי לציין בקול שום דבר טוב שקרה! זוהי גישה תרבותית רווחת, שיוצרת בעיקר ציפיה לרע מכל והמון פחד - גם כשהכל טוב את כבר מתחילה לצפות לרגע בו הכל יהרס, ועוד בשלב בו את מאוהבת ומקבלת אהבה, מבפנים משהו כבר מתכווץ בחרדה.
לציפיות יש נטייה להתממש בקלות כשהן הופכות למשקפיים דרכם אנחנו רואים את המציאות. בראשך יהיה קול שיטען "הרי זה מה שקרה בעבר וזה יקרה גם כאן", אבל כשאת מקשיבה לקול זהיר שכזה, את משחזרת את העבר במקום לטפח מערכת יחסים חדשה ברגע ההווה.
5. חיפוש התשובה בנסיבות ולא בתוכך - אם תציצו בטוקבקים של כתבות על זוגיות או תשוחחו עם רבות מהרווקות, תשמעו שורה בלתי נדלית של סיבות לכך שאין להן זוגיות: "הגברים בישראל לא רציניים", "אין בארץ ג'נטלמנים", "גברים נלחצים מכך שאני אשה חזקה", "העניין הוא בעיתוי שאנו נפגשים" (משום מה הוא אף פעם לא מתאים), "לפתע הם מחליטים שאינם מעוניינים", "מגיל מסויים כולם שרוטים" ועוד ועוד ועוד טיעונים, שאכן עלולים להיות נכונים. ועם זאת, את יכולה לטעון שוב ושוב שלך אין כל חלק בעניין; את מלאת אנרגיה חיובית, אהבה ואוירת שלום בסביבתך משרה. אבל אם תסתכלי היטב תגלי שבכל קשר חוזר סינדרום דומה - זה יכול להיות הוויתור העצמי שמביא לכעס פנימי, או הפחד מכשלון שמביא לזהירות יתרה ולמתח תמידי, זה עלול להיות הכאב שבך כבר שנים או תחושת נחיתות שקיימת בפנים.
התשובה למה דברים קורים או אינם קורים היא תמיד בפנים, והחוץ הוא רק השתקפות של אמונותייך וציפיותיך, שבאות לידי ביטוי במציאות חייך. ואל תפלי בפח של האשמה עצמית המוכר לך כל כך! את יוצרת את מציאות חייך, אבל אינך "אשמה" או "לא בסדר" בשל כך. התמקדי בקשר בין סיבה לתוצאה וראי כיצד דברים מתבהרים במהרה.
6. לספר לעצמך סיפורים על הדברים "האסורים" שאת עושה - רוב הרווקות מתהדרות במנהגים מזיקים - קשרים עם האקס, עם גברים נשואים, דחיית אלה שרוצים אותן או מחשבות אובססיביות על קשר שהסתיים לפני שנים. אז אם כבר החלטת לעשות את המעשה ה"אסור", זה שאינו מקדם אותך לעבר מטרתך, לפחות היי כנה עם עצמך!
אל תמציאי תירוצים או תספרי שאת "רק מנצלת אותו" לאחרים. הכירי בחולשתך ללא שיפוט וסלחי לעצמך מראש על "הטעות". כשתפסיקי להלקות את עצמך ולהלחם ברצונותייך האסורים הם יתפוגגו כלעומת שבאו כשתהיי מוכנה לכך מבפנים.
7. שקועה עמוק במחשבה על עצמך ושוכחת לבחון את הגבר שמולך - כמו כל בני דורנו, בני כל המינים, נשואים, רווקים וכל האחרים, גם הרווקה עוסקת בעצמה בצורה אובססיבית. זהו מפגע מחשבתי-תרבותי לגביו לרובנו עדיין אין בחירה. ולזוית ראייה זו, העסוקה כל כך ב"מה זה יגיד עליי", "איך ארגיש אם אפגע" או "אם דחו אותי זה אומר שאני לא שווה" יש השפעה הרסנית על יכולתך לבחור את בן-הזוג המתאים.
כשאת כל כך עסוקה בלא להיפגע, אינך פנויה להביט החוצה ולבחון בניחותא את העומד בצד השני של המשוואה: האם עם גבר זה תוכלי לחיות את חייך? להקים משפחה, לצמוח ולקיים זוגיות פוריה? או שאולי את מזהה בו דפוסים של כאב, שתלטנות, תלות או מלחמה, שעתידים להביא כלייה על הקשר?
8. רחמים עצמיים - אולי לא תודי בכך, אבל אם רק תקשיבי למחשבותייך ולטון דברייך תוכלי לזהות את הרחמים העצמיים שבך. אם כבר הזכרנו את המחלה התרבותית של החשיבה האובסיסיבית, אחד הסימפטומים הבולטים שלה הם הרחמים העצמיים. ואם תבחני בכנות את מהלך העניינים, תגלי לפעמים שאינך מוכנה לוותר עליהם. הרחמים העצמיים יגרמו לכך שתהיי עיוורת לגבי תחושותיהם האמיתיות של העומדים מולך, שכן אם הם נשואים - מראש מצבם טוב ממצבך, או שלא באמת תתענייני באחר, אחרת תצטרכי לוותר על סיפור צרותייך.
את רוב הכאב שבך את גורמת לעצמך במחשבות עצובות ומפחידות על עתיד אפל. אז די, מספיק לרחם על עצמך! זה לא הופך אותך ליותר מושכת אלא להפך - ממלא אותך באנרגיה מעיקה שסביבך כענן שחור מרחפת.
ואם כל אלה אינם מקרבים אותך למטרתך, מה בכל זאת תוכלי לעשות כדי להשיג את יעדך?
האם יכול להיות שכמו כל בעלי החיים, אנחנו יודעים מטבענו בדיוק מה נדרש לעשות? האם ייתכן שאם נפסיק לחפש בחוץ את התשובה ופשוט נשאר שקטים - נמצא בתוכנו מענה ופתרון לבעיה?
- שרון שחף היא מאמנת אישית, מנחה וכותבת
.
מומלצים
