כוכב פולמהו: פיו של הדג הגדול
אזורה של קבוצת דלי בשמיים עמוס בכוכבים הקשורים במים ובחיות ים. השבוע נכיר את הכוכב פולמהו, "פה הדג הגדול", שבהירותו העזה הציתה את דמיונם של המתבוננים בו כבר בימי קדם והצמיחה מיתוסים מעניינים
על אלה אפשר למנות את דגים, גדי (שמאוירת תמיד כיצור שחציו העליון גדי וחציו התחתון זנב דג), לוויתן ודלי, שמאויר כנושא דלי שממנו ניגרים מים (לזיהוי קבוצות הכוכבים אפשר להיעזר במפת הקבוצה ובמפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה).
מי הדלי הניגרים זורמים הישר לכוכב בהיר המצוי כ-30 מעלות דרומית מערבית לצדק בקבוצה המכונה הדג הדרומי. שמו של הכוכב – פולמהו. כוכב זה, הבהיר ביותר בסביבתו דלת הכוכבים, הוא כוכב מעניין ביותר.
לפתוח פה גדול
קבוצת דג דרומי היתה קשורה מאז ומתמיד לדגים. שמה היווני זהה לשמו של המזל הנושא שם זה: איכטוֹס, כלומר, דגים. נראה שמקור השם דגים קדום יותר והקבוצה מתוארת במרבית המפות הקדומות כדג השותה את זרם המים הנשפך מהדלי שמצוי מצפונו.
הערבים תרגמו את השם היווני לאל-ח'וּת אל-גָ'אנוּבּיי, הדג הגדול הדרומי, והם אימצו למעשה את הסיומת המאוחרת, "דרומי", שהבדילה בין קבוצה זו למזל דגים, וראו בקבוצה דג בודד.
כאמור, שמו של הכוכב הבהיר בקבוצה הוא פוֹמֶלהוֹ. זהו התעתיק הנפוץ ביותר לשמו של הכוכב בספרות העברית, אם כי במפות לועזיות מצוין הכוכב כפוֹמָלהוֹת (Fomalhaut), שם שנגזר מערבית: פְם אל-ח'וּת, פה הדג הגדול (פירוש המילה ח'ות בערבית הוא לווייתן).
שם זה עבר שיבושים רבים ומשונים בשל הח' הגרונית המצויה בו שאינה קיימת בלשונות האירופיות. פומלהו היה בעל חשיבות עליונה בתקופה של האלף הרביעי עד האלף השני לפני הספירה, כיוון שאז היה אחד מארבעת הכוכבים המלכותיים שסימלו את נקודות שוויון הסתיו והאביב, היפוך הקיץ והיפוך החורף.
פומלהו ציין את נקודת החורף, ושלושת הכוכבים המלכותיים האחרים היו אנטרס בקבוצת עקרב שציין את שוויון הסתיו, אלדברן בקבוצת שור שציין את שוויון האביב ורגולוס בקבוצת אריה שציין את נקודת הקיץ. פומלהו מרוחק מהשמש 25.07 שנות אור והוא מתרחק ממנה במהירות 7 ק"מ בשנייה.
אלים עתיקים
חשיבותו של פומלהו נבעה מכך שהוא מצוי באזור ריק מכוכבים ובהירותו הגבוהה יחסית מבליטה אותו ביתר שאת. אין פלא שהקדמונים שוכני האזור ראו בכוכב את מייצגו של אל חשוב כאל דגון.
מיקומו בנקודת החורף ציין את בוא הגשמים ולפיכך זוהה הכוכב עם מים, וייתכן שהיה סמלו של האל הבבלי אאה, אל המים. האל הסורי והפלשתי דגון, שגופו גוף דג וראשו ראש אדם, היה נערץ על העמים האלה והמקדש החשוב לאל זה היה בעזה – זה שהוחרב בידי שמשון בפעולת הגבורה האחרונה שלו.
ייתכן שמקור שמו של האל הזה אינו במילה דג כי אם במילה דגן, בשל העובדה שבתקופה ההיא זרח פומלהו בשמי האביב ותחילת הקיץ, מועד קציר החיטים. הערבים נוודי המדבר, שעדיין לא הושפעו מהתרבות היוונית ושהמדבר והחיות המצויות בו היו קרובים ללבם יותר מאשר הים, ראו בכוכב דמויות אחרות.
כך למשל, באטלס הבורגיאני אפשר לראות את הכוכב מכונה תָ'אלים, בת יענה. שם ערבי נוסף לכוכב היה אל-דִיפְדָע אל-אָווָאל, הצפרדע הראשונה (להבדיל מאל-דיפדע אל-ת'אני, שהוא ביתא בקבוצת לוויתן הסמוכה).
צבעו האמיתי של פומלהו
פומלהו הוא כוכב בגוון לבן וקוטרו 2 קוטרי שמש. למרות צבעו הלבן המובהק, הרי שיש עדויות בספרות שמתארות אותו כאדום דווקא. עד לאחרונה סברו המדענים שהגוון האדום שייחסו הקדמונים לכוכב היה בגלל גובהו הנמוך של פומלהו מעל האופק עבור הצופה שנמצא באירופה, מה שגרם לצבעו של הכוכב להאדים. ואולם גילוי משנת 1993 מראה שייתכן שהסיבה מעניינת הרבה יותר:
קבוצת חוקרים ממצפה מרכז הפירנאים בצרפת ומאוניברסיטת ונדרבילט גילו בעזרת קרינת רדיו באורך גל של 1.3 מ"מ שמגיעה מאזור פומלהו, קרינה שנמדדה בעזרת טלסקופ הרדיו בקוטר 30 מטר, דסקת אבק בקוטר 400 יחידות אסטרונומיות סביב הכוכב.
טבעת חומר שמכילה אבק התגלתה כבר בשנת 1986 סביב הכוכב בטא צייר וסביב הכוכב הבהיר וגה בקבוצת נבל, שניהם כוכבים מטיפוס ספקטרלי הזהה לזה של פומלהו. קרבתם היחסית של פומלהו וּוגה מאפשרת חקירה מדוקדקת יותר של הדסקות האלו ועשויה ללמד אותנו ממקור ראשון איך נוצרות מערכות שמש.
הדיסקות של פולמהו (נאס"א)
מכאן, שגילוי עוד כוכבים בעלי דסקות שעברו את השלב הקריטי והמסוכן של הרוח הכוכבית של תחילת הבעירה הגרעינית, עשויים לשפוך אור על אופן היווצרותה של מערכת השמש שלנו.
בצילום בכמה אורכי גל בתחום התת-אדום של דסקת האבק סביב הכוכב פומלהו באמצעות טלסקופ החלל ע"ש Spitzer נראה שדסקת האבק אינה חלולה במרכזה. בצילומים באורך גל ארוך יותר (שמראה אזורים קרים יותר) נראה כי דסקת האבק אינה סימטרית וחלקה הדרומי צפוף יותר.
החלק הפנימי (כ-10 יחידות אסטרונומיות, מרחק המקביל למרחקו של שבתאי מהשמש) של הדסקה, מכיל חומר חם יותר מהשולים החיצוניים. יתכן והאזור החיצוני, הקר, מאכלס שביטים ואילו האזור הפנימי מכיל כוכבי לכת גדולים וכן חלקיקי אבק וסלע שעדיין בתהליכי התגבשות.
השבוע במערכת השמש
מעברים של תחנת החלל הבינלאומית בשמי ישראל: המעבר הבהיר הראשון יהיה ביום שני, 15 בנובמבר. הוא יחל בשעה 17:32 בכיוון צפון מערב ויסתיים בשעה 17:39:30, כאשר תחנת החלל תכנס לצילו של כדור הארץ.
המעבר השני, המעניין יותר, יראה ביום רביעי, 17 בנובמבר, החל משעה 16:48 מכיוון צפון-מערב. בשעה 16:54:15 תחנת החלל תחלוף כמעט צמוד לכוכב הלכת צדק. תחנת החלל תשקע בשעה 16:58.
מטר המטאורים לאונידים יראה ביום רביעי, 17 בנובמבר. אולם, הירח הכמעט מלא בשמים יאפיל באורו ויקשה על ראית המטר. הירח שוקע רק לקראת בוקר ולכן מותיר למי שרוצה לצפות במטר, ששיאו חל לקראת חצות שבין רביעי לחמישי, רק כשעתיים לפני הזריחה, כאשר קבוצת אריה מצויה ברום השמים והירח שוקע במערב. נקודת המוצא של המטאורים זורחת לאחר חצות במזרח ועולה לרום השמים לקראת הבוקר.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
