לזכור ולא לשכוח: מאחדים את ארכיוני השואה

"הפרויקט החשוב ביותר בחקר שואת העם היהודי בשנים הקרובות" - כך הגדירו חוקרים בכירים ופוליטיקאים באירופה ובישראל, את המיזם "תשתית המחקר האירופי לשואה" (EHRI), שייחנך בצהריים (יום ג') בבריסל. המטרה: חיבור כל ארכיוני השואה באירופה יחד עם "יד ושם" בישראל, לכתובת משותפת עם תשתית טכנולוגית אחת. במיזם השתתפו לא פחות מ-13 מדינות ו-20 מוסדות מחקר. העבודה עצמה תימשך ארבע שנים ויושקעו בה 7 מיליון אירו.

מי שניסה למצוא חומר על עיר או קהילה יהודית שנחרבה במלחמת העולם השנייה מכיר את הבעיה. ההיקף האדיר של התיעוד מפוזר בלא מעט מקומות. טעות של

 אות אחת בשם, או שימוש בשפה אירופית אחת במקום באחרת - מביאה פעמים רבות לכך שהמחפשים מתייאשים ולא מוצאים את מבוקשם, או שהם טובעים בים של חומר, שרובו אינו רלבנטי.

בדרך זו מתפספס מידע יקר מפז על אותן קהילות שאבדו, הן מבחינה אישית וגם מבחינה מחקרית עבור העוסקים בדבר. ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום שיתוף והעברת המידע, איפשרו כעת את הניסיון לחבר את הפאזל. יש להדגיש: מדובר בעיקר במידע קולקטיבי, על גטאות, ערים וקהילות ופחות על משפחות ושמות ספציפיים.

טקס ההשקה בבריסל נבחר להתקיים בתאריך סמלי. היום לפני 70 שנה בדיוק "נאטם" סופית גטו ורשה - ומאות אלפי היהודים שהיו בו לא יכלו לצאת ממנו. בטקס בבלגיה, בחסות נשיא האיחוד האירופי הרמן ון-רמפוי, ישתתפו שר החינוך גדעון סער ומקבילו ההולנדי, נציבת האיחוד האירופי למחקר ולמדע, יו"ר 'יד ושם' אבנר שלו וגם ד"ר חיים גרטנר, מנהל אגף הארכיונים של 'יד ושם'.

בשיחה עם ynet מבריסל סיפר גרטנר על מה שהוא רואה כ"אמירה מוסרית ראשונה במעלה מצד מדינות אירופה, שמצהירות: חשוב לנו לדעת מי היה השכן שלנו ומה איבדנו". לדבריו, "לא מדובר בפרויקט כללי ועמום על 'קורבנות הנאצים בזמן מלחמת העולם', אלא על שואת העם היהודי באופן ספציפי, מתוך הכרה בייחודיות".

גרטנר הדגים את חשיבותו של הפרויקט באמצעות מקרה אחד מני רבים, גטו טרזין. הארכיון שלו מפוזר בין "יד ושם", אתר הנצחה בטרזין וגם במוזיאון היהודי בפראג. בנוסף יש מעט חומר בהולנד ובהונגריה. "כדי לספר את הסיפור בשלמותו, צריך לכנס את החומרים ואת האנשים האחראים על המקומות האלה ביחד. אתר האינטרנט החדש - שרשרת אחת מתוך הפרויקט - יאפשר לנו לחבר ביניהם וירטואלית ולספר את קורותיהם ביחד".

המדריך יושלם ב-2014

הוא הוסיף, כי בעוד כ-4 שנים יהיה מדריך שלם, שכל אדם שרוצה למצוא פרטים יוכל להיכנס למקום אחד ולחפש. "היום בהולנד מקטלגים בהולנדית, ביד ושם בעברית ואנגלית, ובנורבגיה לנורווגית - כאן אנחנו יוצרים מילון של שפה משותפת", הוא אמר. בנוסף, הפרויקט גם יאפשר לבצע חיבור וירטואלי ובהמשך גם פיזי בין שלל אנשים וחוקרים, העוסקים בתחום ויכולים לתרום אחד לעבודתו של השני. "

לא רק בבריסל מציינים היום את השקת הפרויקט. קתרין פלור, דוברת הארכיון הגדול ביותר לפשעי הנאצים בבאד ארולסן בגרמניה, אמרה ל-ynet שזהו רגע היסטורי. לדבריה, "זה ללא ספק הפרויקט החשוב ביותר כיום - משום שהוא עתיד לא רק

 לגשר בין המידע שכבר קיים ומפוזר במקומות מוכרים - אלא גם לספק מידע חדש, בעיקר מארכיונים פחות נגישים ממדינות מזרח אירופה. אנחנו יודעים שיש שם חומר, אבל עד היום לא הייתה לנו גישה אליו".

היא גם נתנה דוגמה בקושי כיום למצוא מידע. "חוקר בא כיום לחפש חומר על ליל הבדולח - ולא יודע אם לחפש תחת התאריך או השם בגרמנית ("קריסטל-נאכט"), באנגלית, בעברית והרשימה נמשכת. בכל אחת מהאפשרויות, החוקר עתיד לקבל תוצאות נפרדות ומפוזרות. בסופו של הפרויקט שמושק היום - הכל יתחבר למסד אחד של נתונים - כשההבדלים יהפכו זניחים".