נחתו בירדן בגלל הערפל: "כמו מבצע אנטבה"
נוסעים רבים שהיו אמורים לנחות בנתב"ג עדיין תקועים במדינות אחרות, אחרי שמטוסיהם הוסטו בשל מזג האוויר. "נחתנו ממש בערפל, פחד גדול", סיפרו 4 ישראלים שטיסתם מעמאן ארצה ממשיכה להתעכב. גם בהונגריה מחכים אנשי עסקים וסטודנטים למטוס הגואל: "שעת הטיסה משתנה חדשות לבקרים"
הדרך ארוכה ומפותלת: "נוהל ערפל" בנמל התעופה בן-גוריון כבר בוטל, מטוסים שוב ממריאים מישראל בדרכם למדינות אחרות, אבל גם בצהריים (יום ג') ממתינים בארצות השכנות ובמדינות מעבר לים לא מעט ישראלים שעדיין מחכים לשוב. "אנחנו גמורים מעייפות, ממתינים על הקרקע, ורוצים שזה יסתיים כבר, אבל מנסים לשמור על קור רוח", סיפרו ל-ynet ארבעה ישראלים שנאלצו לנחות לפנות בוקר בירדן בשל הערפל הסמיך שכיסה את ישראל.
רגב עזריה, יונתן מרקו, אסף טווינה וגדי מריאן הם ארבעה תקליטנים ישראלים שיצאו לאחרונה למכסיקו, כדי לתקלט בפסטיבל מקומי. הם היו הראשונים לעזוב את המדינה שבמרכז אמריקה מבין 11 תקליטנים, כשהמריאו ממנה ביום ראשון בערב, ולאחר מכן עלו על טיסת המשך של לופטהנזה מפרנקפורט. בנמל התעופה בן-גוריון הם היו אמורים לנחות בלילה החולף, בשעה 03:50, אך במקום זאת מצאו עצמם בעמאן. בינתיים מנסים נציגי חברת הטיסה למצוא להם פתרונות, אבל עד אז - הם תקועים במטוס.
השלושה סיפרו על הפחד שאחז בהם בשעת הנחיתה בירדן. "הרגשנו במבצע אנטבה, פחד גדול", תיאר מריאן את שאירע בשיחה עם ynet. "הנחיתה הייתה בערפל של ממש, הראות הייתה גרועה, זה לא היה פשוט". כמעט חצי יממה עברה מאז, והשלושה עדיין תקועים יחד עם שאר הנוסעים. לדבריהם, בכל כמה שעות נאמר להם שההמראה קרובה, אך מבלי שההבטחה תמומש.
"אמרו לנו שבגלל הערפל בשמיים אנחנו לא יכולים להמריא, ושמצד שני אנחנו לא יכולים להיכנס לירדן, כי למעשה אנחנו לא אמורים להיות כאן", סיפרו השלושה. בגלל הקביעה הזו, הם אינם יכולים לחזור באוטובוס לישראל. "העלו אוכל מהקרקע, אנחנו משתדלים להיות בסדר וגם הצוות, אבל אין יותר מדי תשובות".
על הספסל בבודפשט: "מתוסכלים מהלא-נודע"
ישראלי אחר שהרגיש על בשרו את הערפל משבית הטיסות, הוא כתב ynet לענייני בריאות, ד"ר איתי גל, שממתין לטיסת אל-על מבודפשט לתל-אביב. "יצאתי לנמל התעופה פריהייג' שבבודפשט מעיר מרוחקת משדה התעופה באישון לילה", הוא משחזר, "ואחרי הביקורת הביטחונית הבחנתי שבכרטיס העלייה למטוס נדחתה הטיסה בשעתיים, מ-10:00 ל-12:00. המשכתי לאולם היוצאים, ופתאום הופיעו דחיות נוספות של הטיסה".
לדברי ד"ר גל, כששאל אחראי מטעם אל-על בשדה התעופה, זה הסביר לו שהמטוס שיצא מבודפשט טרם נחת בנתב"ג,
ולפיכך לא יכול היה לשוב לבודפשט. "עדיין ממתינים כאן לבואו כדי שנשוב הביתה", אמר.
אחרי חמש שעות של המתנה, וכשמצפות לו עוד לפחות ארבע כאלה, סיפר ד"ר גל כי יחד איתו יש אנשי עסקים ישראלים
וסטודנטים לרפואה שאמורים לשוב מחר להמשך השתלמויות בבתי חולים. "כולם עייפים ומותשים, ומתוסכלים בעיקר בגלל הלא-נודע. שעת ההמראה משתנה חדשות לבקרים, ובינתיים אין לדעת מתי נשוב לישראל".
ליאורה לוין, שהגיעה לבסוף ממוסקבה לנתב"ג אחרי שעות ארוכות בעמאן, סיכמה את החוויה: "זה אבסורד ולא-נורמלי. לא ידענו בכלל בתחילת הטיסה היכן ננחת, והיינו בטוחים שנתעורר ונמצא את עצמנו בישראל. הזוי שיש לנו נמל תעופה כל כך יפה ומושקע, אבל פרימיטיבי מהבחינה הזאת".
לפנייה לכתב/ת 
