"המיסטיקה של המזרח התיכון התפוגגה בסרט"

לילה אחד דאג לימן רבץ מול הטלוויזיה וצפה בסרט תיעודי בטלוויזיה ששיחזר את פרשת ואלרי פליים. הוא רותק למרקע ושערוריית סוכנת ה-CIA שנחשפה טלטלה אותו. "כשצפיתי בסרט הזה, אמרתי לעצמי: 'אני הולך לעשות סרט על הפרשה המרתקת הזאת', אבל שכחתי מזה", נזכר לימן, בראיון בפסטיבל קאן האחרון. "אבל ואלרי ובעלה ג'ו וילסון, לא שכחו והמשיכו להלחם ולקדם תסריט לסרט עלילתי על חייהם".  

"שנים אחדות אחרי שצפיתי בסרט התיעודי, הגיע אלי התסריט של 'משחק הוגן' וכבר בסצנת הפתיחה, ולרי מחפשת אחר נשק השמדה המונית בעיראק. קלטתי שבמשך היום, היא עושה עבודה מאוד קולית וחשובה, ואז בערב, היא משקרת לכל האנשים בחייה, כולל לחבריה הטובים ביותר, שלא מודעים לעבודתה האמיתית. הבנתי שיש כאן דמות מאוד מרתקת ושאני רוצה לעשות עליה סרט. פשוט התאהבתי בסיפור האוניברסלי הזה".

"משחק הוגן" שמגיע היום למסכינו, היה הסרט האמריקאי היחידי שהתחרה השנה על "דקל הזהב" בקאן. הוא מסתמך על פרשה, שעשתה הרבה כותרות במהלך העשור האחרון: זהותה של פליים (בגילומה של נעמי ווטס) נחשפת ב"וושינגטון פוסט" ב-2003, דבר שמטלטל את חייה ומסכן לא רק אותה ואת משפחה, אלא גם את אנשי הקשר שלהם (אחת מהם מגולמת על ידי הזמרת-שחקנית הישראלית לירז צ'רכי).

אחת הטענות היתה שבכירים בממשלו של הנשיא ג'ורג' בוש חשפו את זהותה של פליים, בתור נקמה בבעלה - ג'וזף ווילסון (בגילומו של שון פן), דיפלומט בדימוס שתקף את הממשל על השימוש בידיעות שקריות, כדי לשכנע ולהצדיק את היציאה למלחמה בעיראק.

אין זמן לפוליטיקה

"אף פעם לא התייחסנו לסרט הזה כפוליטי, אלא כאל סרט על שתי דמויות מדהימות, שמוצאות את עצמן בלב שערורייה פוליטית", מספר לימן. "ככל שלמדנו להכיר יותר את ואלרי, ובאיזה מציאות היא חייה, היא ריתקה אותנו יותר. גם ג'ו הוא טיפוס צבעוני וגדול מהחיים, שהסיפור שלו ושל אשתו יעניין גם עוד מאה שנה. במהלך המפגשים שלי עם הזוג מעולם לא דנו בפוליטיקה. לא היה לנו הרבה זמן, ולכן העדפתי לדבר על החיים שלהם מאשר על פוליטיקה".

ווטס וצ'רכי עם לימן. בלי פוליטיקה (צילום: MCT)

למרות זאת, לימן מודה כי גם לו היתה שאיפה לתרום לסיום שלטונו של בוש, ממש כמו הבמאים של שנות ה-70, מהם הוא מושפע. "יוצרי הקולנוע באותן שנים היו נחושים לסלק את הנשיא ניקסון מכסאו, ממש כמו שאנחנו רצינו לסלק את בוש", הוא אומר ומתגאה בהתייצבותו לצד ברק אובמה בבחירות ב-2008. "מאוד רציתי להביא לסיום הממשל של בוש, ולכן עשיתי תשדירי תעמולה למען אובמה. לשם תיעלתי את האנרגיה הפוליטית שלו".

לימן (45) נולד למשפחה ניו-יורקית יהודית מצליחה. אמו הייתה ציירת וכותבת, ואביו עורך דין ידוע. כבר בצעירותו, לימן עשה סרטים קצרים. הוא למד צילום והחל לעבוד בתעשיית הטלוויזיה ולביים סרטי קולנוע. ב-1999 הוא פרץ עם "גו", שזכה להצלחה ביקורתית וקופתית נאה. באותה שנה הוא ביים פרסומת ל"נייקי" בה כיכב אלוף הגולף טייגר וודס. ב-2002, לימן יצר את הלהיט מוחץ הקופות "זהות כפולה", והפיק את שני סרטי ההמשך שלו.

ב-2005 הוא הנפיק את קומדיית הריגול "מר וגברת סמית", הסרט שבמהלך צילומיו כידוע התלהט הרומן בין אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט, שחולל שערוריות וגרם לפירוק מערכת היחסים של פיט וזוגתו ג'ניפר אניסטון. לימן מעדיף שנזכור את הסרט הזה בגלל האיכויות שלו ולא בשל ההיבט הרכילותי.

ג'ולי ופיט ב"מר וגברת סמית'". נשאיר את הרכילות בצד

"אני כל כך גאה ב'מר וגברת סמית', וסבור שיהיו לו חיי מדף ארוכים. הוא ישרוד מעבר לצהובונים. הצהובונים זה משהו שמתפוגג ומתאייד - איני זוכר מי יצא עם מי בזמן צילומי 'מלכה אפריקאית' בשנות ה-50, עכשיו זוכרים רק את הסרט הזה. גם 'מר וגברת סמית' יהיה נטול זמן, וההופעה של בראד ואנג'לינה בסרט הזה תשרוד לנצח". ב"ג'אמפר" (2008) חווה לימן כשלון. "חטאתי בחטא הגאווה. היה בזה משהו טוב. כשלונות עוזרים לי לחוש אנושי", הוא מודה.

לימן רואה הבדל בין "משחק הוגן" לבין שאר יצירתו. "בסרטי הקודמים התחלתי עם קונספט של פופקורן, ואז ניסתי להביא משמעות לתוכם. ב'משחק הוגן', המשמעות באה אוטומטית יחד עם הסיפור. לא הייתי צריך לכפות אותה. זה היה משהו טבעי בשבילי לעשות. עם כל הכנות, אני מופתע שלא עשיתי סרט מהסוג הזה בשלב מוקדם יותר בקריירה שלי. עכשיו אני רוצה להמשיך לעשות סרטים מהסוג בזה. לשלב בין סרטים אישיים למרהיבים, גדולים ועתירי תקציב".

ההתנסות ב"משחק הוגן" שינתה את הגישה שלך למזרח התיכון?

"כמו במקרה של כל האמריקאים, גם בשבילי המזרח התיכון היה מקום מסתורי, עם כל מיני מלחמות, אותן אתה לא מצליח להבין. מאז שעשיתי את 'משחק הוגן', התחלתי להבין מה קורה שם. בזמן הצילומים נחשפתי לאנשי צוות מקומיים ומהם למדתי רבות על האזור. גם תהליך הליהוק עזר לי לפוגג את המיסטיקה של המזרח התיכון.

עשינו את תהליך הליהוק בירדן, ופתאום לירז צ'רכי נהגה לשם מתל אביב כדי לעשות אודישן, והתחלתי להבין דברים. באופן אישי, קלטתי עד כמה הנושאים באזור מורכבים. למשל ההשלכות של ליהוק של שחקנית ישראלית לסרט שלי: לא הרשו לנו להביא את לירז לעיראק כדי לצלם, וגם לא לקהיר".

"משחק הוגן" גם חיזק את המשיכה של לימן לנושאים פוליטיים טעונים והוא מספר כי בימים אלה הוא מפתח תסריט על פרשת "איראן-גייט" בבמסגרתה מכרה ארצות הברית נשק לאיראן של משטר האייטולות בעסקה סיבובית בתיווך ישראלי ובשיתוף ה'קונטראס' בניקרגווה.

"אבי ניהל בשנות ה-80 חקירה בפרשת איראן-קונטרס והסרט שלי יראה איך הנשיא רונלד רייגן ניצל את הכוח של הבית הלבן, ממש כמו שעשה זאת בוש בימי עיראק. אני אביים את הסרט הזה אחרי שאשתעשע עם עוד סרט קופתי, בו אנשים ישכחו לרגע את הבעיות של העולם".

קופץ גם לטלוויזיה

ועד שלימן יממש את כל הפרויקטים המיועדים שלו, אפשר ליהנות מסדרה אקשן חדשה שהוא משגר - "פרשות סמויות", שתעלה בערוץ yes Action HD, ב-23 בדצמבר. במרכז הסדרה שוב ניצבת סוכנת CIA, אנני ווקר (בגילומה של פייפר פראבו מ"חופשיות על הבר"), הדוברת שבע שפות, ופועלת תחת כיסוי של עובדת במוזיאון. אפילו אחותה, שבביתה היא מתגוררת, לא מודעת לעבודתה האמיתית.

אנני עסוקה בלרדוף אחרי טרוריסטים, וזאת דרך טובה בלחמוק ולהתנחם משברון לב, שהיא חוותה. "אני נהנה לפעמים לבדר", וסדרה כמו 'פרשות סמויות', מאפשרת לי לעשות זאת", מעיד לימן. "היה לי חשוב לעשות את הסדרה הזאת כמו שצריך. בדרך הנכונה.

לימן. בקולנוע, בטלוויזיה וכל הזמן בביון (צילום: MCT)

"בטלוויזיה יותר קל עכשיו לייצור דמות אמיתית. בקולנוע אתה צריך עכשיו לעשוית דמויות על סמך קומיקס וצעצועים. והדמות של אנני היא נהדרת בעיני. אני מרותק מהמפגש בין המרגלים לעולם שמסביבם. זה מדהים איך אנשים לא מודעים לזהות האמיתית של הקרובים אליהם, שעובדים בתור סוכנים חשאים. אנני, כמו ואלרי פליים, משקרת לסובבים ולמקורבים שלהם לגבי עבודתה האמיתית". 

ואם בדמויות של סוכנים חשאיים עסקינן, לאחרונה נשמעו טענות על כך שיוצרי הסרטים האחרונים של סדרת ג'יימס בונד, חיקו שלהם את סרטי "זהות כפולה".

וביססו את דמותו המתחדשת על זו של גיבורו של לימן, ג'ייסון בורן. "זה מאוד מרגש ומסעיר אותי. זה גם ממש סוריאליסטי", מודה לימן.

"בהתחלה רציתי שהמפיקים של בונד ישכרו אותי לעשות סרט בסדרה שלהם, אבל הם חשבו שאני יוצר עם חשיבה עצמאית מדי, ושאני בטח לא אדבוק בנוסחא הקבועה שלהם. הם לא רצו שמישהו יבוא ויתחיל להמציא מחדש את הסדרה. ואחרי שהם דחו אותי, הלכתי לעשות את סרטי 'זהות כפולה'. ופתאום, בעקבות ההצלחה שלי, הם החליטו כן לשנות את הפורמולה של בונד. עכשיו אני כבר לא בטוח שאני אכן מעוניין לעשות סרט בסדרה של בונד".