נדיר: סבתא תרמה כליה לנכדתה - והצילה אותה
ענבל אשטמקר, בת 2.5 מבאר שבע, נזקקה בדחיפות להשתלת כליה. אמה רוני נמצאה מתאימה, אך הובהר לי כי תתקשה להביא ילדים נוספים אם תתרום - וסבתה של ענבל, דרורית, נרתמה מייד למשימה. דרורית: "לא היה לי ספק, לא חששתי מכלום"
הסבתא: לא היה לי ספק כלל
ענבל, שמתגוררת בבאר-שבע, נולדה כשהכליות שלה כמעט לא מתפקדות והיה ברור שהיא תזדקק להשתלת כליה. הרופאים חיכו שהיא תגיע למשקל מינימלי של עשרה ק"ג, ושהקוטר של כלי הדם שלה יגדל, כך שסיכויי ההשתלה יהיו טובים יותר. אחד המאפיינים של אי תפקוד כליות הוא דווקא היעדר גדילה, וענבל הוזנה באמצעות צינור לקיבה. לפני כשבועיים, כשענבל הגיעה למשקל של 8 וחצי ק"ג, בוצעה ההשתלה.
"אני זו שהייתי אמורה לתרום כליה", מספרת רוני, אמה של ענבל, "עברתי את הבדיקות ונמצאתי מתאימה. בשיחה עם מתאמת ההשתלות עלה נושא הגיל שלי, והעובדה שעם כליה אחת יהיה לי קשה יותר להביא עוד ילדים לעולם. אמא שלי אמרה לי מלכתחילה 'אם את לא תתרמי, אני אתרום' אז לא היססתי בכלל אם לשאול אותה".
חותמים עכשיו:
פרויקט תורמים לחיים:
הסבתא, דורית, גננת ותיקה בבאר-שבע, סיפרה היום: "כשרוני יצאה מהוועדה, היא מייד שאלה אותי: 'אמא הם רוצים אותך, את מסכימה?'. לא היה לי ספק בדבר, איזו שאלה זו, לא חששתי מכלום. את יכולה לכתוב שהסבתא קפצה בראש, למרות שגם הסבא היה מוכן בשמחה".
"היו חששות לפני ניתוח, כי לא נותחתי בעבר", היא מסבירה, "אבל כשראיתי את הצוות בבילינסון וראיתי בפני מי אני עומדת, נרגעתי. חשבתי כל הזמן על טובתה של ענבל. אם זה מה שיציל את הקטנטונת הזו, זה מה שאעשה. למנתחים אמרתי 'זכיתם, זו ילדה מיוחדת במינה' אני גננת 25 שנה אני יכולה להעיד שזו ילדה מיוחדת במינה. יש בינינו קשר מיוחד, היא גדלה אצלנו בגן מגיל שלושה חודשים, אני חושבת שאני באה אפילו לפני רוני. עכשיו אחרי הניתוח הזהרתי אותה שהקשר בינינו יהיה אף כפול ומכופל".
"חשבתי שאם זה מה שיציל את הקטנה, זה מה שאעשה". ענבל, האם וסבתא
"כשתגדל, היא תבין מה סבתא עשתה בשבילה"
ד"ר רן שטיינברג, מנהל היחידה להשתלות איברים בשניידר, ציין כי מדובר במקרה נדיר למדיי: "מעבר למחווה האלטרואיסטית, שהיא מאד מרגשת ויפה, יש כאן היבט פרקטי: כליה מושתלת כזו יכולה לתפקד 15 עד 17 שנה. אם האמא היתה תורמת, אז הסבתא לא היתה יכולה לתרום אחריה. אנחנו מרוויחים את זה שהתרומה הבאה תהיה מאחד ההורים ותרומה שלישית מאחד האחים". עם זאת, ביקש לציין: "אני כרופא אומר שקיימת אופציה של תרומה מהמשפחה ופה אני מסיים. זה צריך לבוא מהמשפחה. בחיים לא נשדר שמישהו מסוים מהמשפחה צריך לתרום".
עוד סיפר כי העובדה שהכליה נלקחה מאדם בוגר והושתלה בתינוקת במשקל זעיר יצרה מורכבות טכנית עבור המנתחים.
ענבל מתאוששת מהניתוח ומאושפזת עדיין בבית החולים לצורך התאוששות ומעקב. במכשיר ה-DVD הנייד שהביאו לה הוריה, היא רואה כמו כל ילד בגילה את הכוכבים האהובים עליה רינת, יובל המבולבל והדוד חיים.
"ענבל יודעת שהיא בבית חולים ויודעת שהרופאים באים לבדוק אותה ועם כל רופא שנכנס לחדר היא בוכה. היא לא לגמרי מבינה מה בדיוק התהליך שהיא עברה. בינתיים היא בעיקר אומרת לנו 'הביתה' כי היא רוצה כבר לחזור. אולי כשהיא תגדל היא תבין יותר מה סבתא עשתה בשבילה", מספרת רוני ומוסיפה: "זה לא מובן מאליו, אני צריכה להוריד בפני אמא שלי כל יום את הכובע, על הנתינה עבור ענבל".
לפנייה לכתב/ת 
