ההונאה בישיבות נמשכה שנים: "כמו ארגון פשע"

פרשת ההונאה בעמותות החרדיות מסתעפת: יום לאחר שפשטה על משרדיהן של שלוש עמותות בחשד שזייפו תעודות זהות והונו את המדינה בעשרות מליוני שקלים, חשפה היום (ב') המשטרה כי 40 עמותות נוספות מעורבות בפרשה, ועשרות חשודים נוספים צפויים להיחקר.

במהלך דיון בהארכת מעצרם של ששת החשודים בפרשה בבית משפט השלום בירושלים, טענה נציגת המשטרה כי חיים הירשמן, ישראל הירשמן, מתתיהו הירשמן, שמואל הירשמן, אליעזר לנדי ויצחק אלכס פעלו באופן שלא יבייש "ארגון פשיעה". מעצרם של החשודים, שהינם בעלי תפקידים בעמותות, הוארך בארבעה ימים, למרות בקשת המשטרה למעצר של 15 יום, מחשש לשיבוש הליכים.

החשודים בבית המשפט. עשרות נוספים ייחקרו (צילום: נועם מושקוביץ)

לדברי נציגת המשטרה, לכל אחד מהחשודים היה תפקיד מוגדר ושונה, וביחד הם שימשו כמפעל לזיוף יותר מ-1,000 תעודות זהות. "מהחקירה עולה שהוקמו עשרות עמותות שהעבירו שמות פיקטיביים למשרד החינוך וזאת כדי לזכות בתקציב שלא כדין", אמרה, "לצורך הטעיית משרד החינוך, פעלה תעשיית זיוף שהנפיקה למעלה מאלף תעודות זהות מזויפות בדרכים שונות".

צילום אחד בשלוש תעודות

ל-ynet נודע כי החקירה הסמויה החלה לפני כמה חודשים, כשנציגי זרם הסיקריקים המשויכים לנטורי קרתא העבירו מידע על המתרחש למשטרה, לאחר שגילו שהחשודים עושים שימוש בשמם על מנת לקבל תמלוגים מהמדינה, בה הם אינם מכירים.

נציגת המשטרה חשפה בפני השופט מקצת מממצאי החקירה, ביניהם אלבום תמונות שממנו לפי החשד נלקחו התצלומים לתעודות הזהות המזוייפות. כמו כן, הוצגה תמונה של אדם שהופיעה בשלוש תעודות שונות. "כל שם בדוי עליו העמותות דיווחו הכניס לעמותה כ-800 שקלים בממוצע לחודש", הסבירה, "היות ומדובר במעל ל-40 עמותות, וכל

אחת דיווחה על מאות שמות פיקטיביים, הוציאו החשודים בדרך זו מהמדינה מאות אלפי שקלים בחודש על כל עמותה, מיליוני שקלים בכל חודש מכל העמותות ועשרות מילוני שקלים בשנה".

"מדובר בשיטה שפועלת כבר שנים רבות", המשיכה נציגת המשטרה, "במהלך הפשיטה אתמול נתפסו מיליוני שקלים, חלקם במזומן, כאשר מקצת הכסף שנגנב שולשל ישירות לכיסי החשודים ומקצם למקורות אחרים".

עו"ד יאיר נהוראי, שמייצג את החשודים ביחד עם עו"ד יאיר גולן, אמר בעקבות ההחלטה להאריך את מעצר מרשיו: "עיקר הטענות נסובו סביב שאלת השיבוש. לדעתנו, לאחר שהמשטרה בחרה לפרסם את הסיפור על כל פרטיו, גם הקטנים ביותר, כולל שמות החשודים, אופן פעולות הביצוע, הכספים ולמעשה כל הפרטים הקשורים בפרשה, הרי שממילא קשה לדבר על שיבוש שכן כל חשוד פוטנציאלי יודע בדיוק מה הן החשד כלפיו ומי המעורבים. לפיכך נדמה לנו שטענת המשטרה שאין מקום לשחרר את החשודים עקב שיבוש הליכים, איננה במקומה".