שתף קטע נבחר

לא להיפרדות

היפרדות היא סוף לתהליך השלום, היא הנצחת הכיבוש .היא תחשוף אותנו ליותר נסיונות טרור ותגביר את הסיכונים למלחמה כוללת בין שני העמים

בימים האחרונים, כשהדיבורים על תכנית ההיפרדות מן הפלסטינים הולכים ומתרבים, אני חשדנית יותר מתמיד, ולא רק בגלל שאין בתכנית הזאת מענה לשאלות מרכזיות בדבר מרקם היחסים בינינו לבין הפלסטינים.

אם ההפרדה היא נתק כללי, פרושו של דבר שאנו ניצור כאן גטו פלסטיני: מובן שתכנית כזו סותרת לגמרי כל תקווה של דו-קיום, שיתוף פעולה ושלום.

אבל גם אם המוטיבציה שביסוד רעיון ההיפרדות נובעת משיקולים ביטחוניים בלבד, לפחות על פי תפיסתי מדובר כאן רק בסגר קבוע על הפלסטינים. זהו המשך הכיבוש באמצעים תוקפניים מאלה שהופעלו בשנים האחרונות: יותר מחסומים, פחות עבודה לפלסטינים שתלויים בישראל למחייתם, יותר נוכחות שלנו באזורים צפופי אוכלוסין, וחיסול של שיתוף הפעולה הביטחוני המינימלי בינינו לבין הפלסטינים, אליו אפשר להגיע גם בהעדר הסכם של קבע.

תכנית ההיפרדות אינה מגיעה אפילו לכלל רעיון של אוטונומיה חד צדדית, שאבי היה בין הוגיו עוד כשאפשר היה לחשוב על אוטונומיה פלסטינית במסגרת ירדן. הרי רצינו לצאת משם, לא לשבת בתוך ערים פלסטיניות, רצינו לתת להם לנהל את ענייניהם בעצמם: פירושה של ההיפרדות הוא השבת השליטה לידינו. גם במצב של אינתיפאדה אינני יכולה אלא להתנגד לתוכנית כזאת.

נכון, אנחנו מצויים כעת באינתיפאדה של טרור, אבל היפרדות עלולה להפוך אותה לאינתיפאדה של מלחמה בין שני העמים. גם אם אין בידינו האמצעים למיגור מוחלט של הטירור, האם פירושו של דבר שאנחנו חייבים להביא על עצמנו את סכנת המלחמה הבאה?

אינני מכירה איש בצד הפלסטיני שמוכן לקבל את רעיון ההיפרדות. מעצם הגדרתה, זו תוכנית חד צדדית, סותרת מהלכים של שלום, צועדת אחורה בזמן, קובעת גבולות ללא הסכמה. אינני מצליחה לראות כיצד היא תקדם אפילו את מי שמצדד בה רק משיקולים ביטחוניים.

ההיפרדות תובעת נוכחות מסיבית של צה"ל סביב גבול זיג-זג בעייתי. האם אנו רוצים שכל צה"ל יישב סביב נצרים? האם נשפר בזה את מצבם הביטחוני של מתיישבים בהתנחלויות? הלא גם אם נכתר כל יישוב בטבעת צה"לית, בסופו של דבר נכתר רק את עצמנו. ומנגד, תסכול גובר של הפלסטינים הוא ערובה להסלמה באלימות.

גם אם אפשר למצוא היום בכנסת רוב לחזרה לעזה, אני עדיין מאמינה כי הרשות הפלסטינית, להבדיל מקיצוני החמאס, אינה רואה בחמש יתומות פצועות ליד אפרת הישג כלשהו. להיפך: מתפקידנו ומתפקידה של הרשות הוא לפעול בשיתוף פעולה בטחוני, בהדדיות, כדי להגיע – גם ללא הסדר – למצב בו לא ניאלץ להמשיך את הכיבוש, להגביר את התסכול, לעודד את האלימות.

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים