הסימן הראשון לערעור מעמדה של ארה"ב כמעצמה כלכלית ומדינית לא היו המלחמה בעיראק ובאפגניסטן וגם לא משבר המשכנתאות. היה זה ההוריקן "קתרינה"
שחשף את אוזלת ידו של הממשל האמריקני בכל התחומים. החל מקריסת הסכרים בניו אורלינס, שהשלטון המקומי לא דאג לתחזקם עד שהתפוררו, וכלה בתפקוד השערורייתי של ה"סוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום" שבגללו אבדו מאות את חייהם ורבים עוד יותר את בתיהם ורכושם.
היתה זו הוכחה נוספת לכלל שההיסטוריונים איבחנו מזמן: ברגע שהשלטון מזניח את התשתיות הלאומיות, הפיזיות והאנושיות, ומניח להן להתפורר, מתחילה קריסתה של המדינה או האימפריה כגוף מתפקד המסוגל לספק ביטחון פיזי ואת צרכיהם החיוניים של התושבים. זה מה שקרה לאימפריה הרומית
ולאימפריה העות'מאנית
- ובימינו לשורה של מדינות מתימן ועד קובה. זה גם מה שעלול לקרות לנו.
| כרוניקה של הזנחה |
|
| כבאי ל-7,000 איש / תני גולדשטיין |
|
אז כמה באמת יש להיות מופתעים מהטרגדיה בכרמל? טענות הכבאים על ציוד מקולקל, אימון ירוד, היעדר תיאום ואיגודי כיבוי שלא ברור מי אחראי עליהם - נופלות שנים על אוזניים ערלות. אזילת חומר הכיבוי היא רק המחדל האחרון בהזנחה של מערך הכבאות |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
מדינת ישראל נמצאת אמנם בתחילתו של המדרון החלקלק הזה. היא סובלת ממחסור חמור במים בגלל האיחור בהקמת מתקני התפלה, הכבישים פקוקים והקטל משתולל בהם משום שאין תשתית תחבורה ציבורית ראויה לשמה, אבל החמור מכל היא הזנחת שרותי ההצלה והכיבוי שסובלים מתת-השקעה כרונית באמצעים ובכוח אדם. חוסר האונים שגילה מערך הכיבוי בשריפה הקטסטרופלית בכרמל ולאחרונה
בשריפה שפרצה במגדל שלום
הם רק ציוני דרך לוהטים המעידים על הזנחה זו.
לעדכונים האחרונים ב-ynet - צפו בעמוד המיוחד
צריך להבין. האיום הצבאי האסטרטגי העיקרי היום על מדינת ישראל - איום הנשק תלול המסלול למינהו - חופף כמעט לחלוטין את האיום הנשקף מאסונות טבע. ההרוגים והפצועים שיסבו לנו מטחי הטילים והרקטות לא ינבע מפגיעה ישירה שלהם בבני אדם אלא מהרס מבנים, משריפות ומשחרור חומרים וגזים רעילים לעבר אזורי מגורים. אלו בדיוק הנזקים שגורמות שריפות ענק, רעידות אדמה, הצפות ותאונות במפעלים כימיים. לכן בית שמבנהו הוקשח כדי לעמוד בפני רעידות אדמה ייתן הגנה טובה יותר לתושביו מפני פגיעת רקטה או טיל בקרבתו. שרותי הצלה וכיבוי אש מאורגנים ומצויידים כהלכה יצילו את חייהם של הלכודים בקומות העליונות של מגדלי היוקרה בערים הגדולות, לא פחות - אולי יותר - מהמערך ההתקפי המשומן והמדוייק של צה"ל שמדינת ישראל משקיעה בו עשרות מיליארדים.
אבל את מאות המיליונים, אולי מיליארדים בודדים, הדרושים להקמת מערך שרותי ההצלה וכיבוי 'כבד' באמצעים וכוח אדם, מסרבת הממשלה לתקצב. כמעט כל מה שאינו יורה במדינת ישראל זוכה לעדיפות שלישית ורביעית מפני שממשלת ישראל, זו הנוכחית וגם קודמותיה בעשור האחרון, מסרבות להפנים את העובדה שהיום העורף הוא החזית וכי צריך להקצות אמצעים כדי לאפשר לו להתמודד עם אסונות - שריפות למשל - בין אם הגורם להם הם טילים שנפלו בשטחנו או צירוף קטלני בין רוח עזה ויובש וניצוץ שנוצר כתוצאה מרשלנות מטיילים, מזבלה שטופלה ברשלנות או הצתה מכוונת. חוסר יכולתם של הכבאים להשתלט על האש בכרמל אינו נובע חלילה מחוסר מוטיבציה או חוסר מיומנות. להיפך, הם והשוטרים וכמוהם הסוהרים ואנשי מד"א גילו אומץ ותושיה יוצאי דופן. מי שאשם הוא זה שלא העניק לגיבורים אלמונים אלה את הסיכוי לנצח במאבקם משום שלא דאג לתת להם אמצעים ולארגנם כראוי.
תצפיות אש בימי שרב, מטוסי ומסוקי כיבוי, מנופי הצלה וזרנוקי כיבוי לטווחים ארוכים, מאגרי מי כיבוי זמינים ודחפורים כבדים - כל אלו יכלו להתגבר על האש בלי שנצטרך להתחנן בפני טורקיה ובולגריה להחיש לנו עזרה. עתודה ארצית של אנשים שאומנו והוכשרו לתפקד ככבאים, כפרמדיקים וכוחות עזר אחרים היתה יכולה למנוע את זעקתו הנואשת של דובר מערך הכיבוי הארצי לכבאים באילת להתייצב בתחנה כדי שיוטסו לחיפה. התמוה הוא שמאגר כזה קיים בפיקוד העורף, אך הפיצול בין רשויות החירום והליך הגיוס המסורבל מנעו הגעת אנשים ממאגר זה במהירות לאזור השריפה.
חסד גדול יעשו הממשלה והכנסת עם אזרחי מדינת ישראל אם יוותרו הפעם על ועדת החקירה. די בחקירה משטרתית פשוטה כדי לעמוד על הסיבות לפרוץ השריפה הקטסטרופלית בכרמל ולהפיק לקחים. חבל גם לבזבז זמן, כסף ועצבים על ועדה שתבדוק מדוע קרס מערך הכיבוי הארצי באסון. כמעט כל הנתונים הניתוחים והמסקנות נמצאים כבר בטיוטת דו"ח מבקר המדינה על שרותי הכיבוי שעומד להתפרסם בקרוב. צריך פשוט לקחת את הדו"ח וליישם אותו.
הממשלה יכולה גם לנקוט צעד אמיץ ולחייב בחורי ישיבות וצעירים ערבים לעבור הכשרה ככבאים ושאר מקצועות ההצלה והחירום כדי שיהיו זמינים תוך חצי שעה לפעולות הצלה במקומות מושבם. מדובר בעשרות אלפים בחורים בריאים שכולם יודעים לדקלם את הפסוק 'פיקוח נפש דוחה שבת'. קל וחומר אם מדובר בימי חול. אבל רבניהם והאימאמים שלהם, ובעיקר הפוליטיקאים של בחורים אלה, כמו למשל שר הפנים אלי ישי, מעדיפים שבני חסותם יניחו תפילין ו'ייהרגו באוהלה של תורה' מאשר שיתרמו את חלקם להצלת נפשות מאש ומהרס. לכל היותר הם מוכנים לאסוף את גוויותינו במסגרת זק"א.
עד שסדר עדיפויות תקציבי, חברתי וערכי מעוות זה לא ישונה באמצעות החלטת ממשלה וחקיקה בכנסת נמשיך לספוג אבידות ונזקים ונמשיך לחזר על פתחי זרים שיושיעו אותנו בעת צרה.
