חברה קדישא תחזיר לאלמנה 25 אלף שקל
אישה שבעלה נפטר שילמה לחברה קדישא עבור הקבורה, והחברה התמקחה עמה ולא הסבירה לה שהיא זכאית לקבור את בעלה בחינם. ביהמ"ש: זה ניצול ציני של אנשים בשעתם הקשה
אחרי שבעלה נפטר, האלמנה פנתה לחברה קדישא בבקשה לקבור את המנוח בחלקת קבר בחיפה. לטענתה, גבתה ממנה חברה קדישא 25 אלף שקל עבור חלקת הקבר ויסוד למצבה. בתום טקסי האבלות, התברר לה כי בהתאם לחוק, המוסד לביטוח הלאומי הוא זה המכסה את עלויות הקבורה, אך הדבר כלל לא הוסבר לה.
בתביעה שהגישה לבית-המשפט לתביעות קטנות בקריות, טענה התובעת שהכסף נגבה ממנה שלא כדין, וכי אמנם חתמה על מסמך בו היא מאשרת לכאורה שידוע לה על האפשרות של קבורה ללא תשלום, אך לטענתה, כשחתמה על המסמך, היה חלק זה בלתי מלא בפרטיה ולא הוסבר לה כלל על מה היא חותמת, תוך ניצול העובדה כי היתה נסערת עקב מות בעלה.
מטעם התובעת העיד בבית המשפט בנה, עו"ד, אשר טען כי בפגישה שנערכה עם נציג חברה קדישא בטרם הקבורה, שאל את הנציג היכן מעוגנים אותם תעריפי קבורה גבוהים, וזה השיב לו כי מדובר בהחלטת ממשלה, וכי כששאל את הנציג לגבי קבורת חינם, נאמר לו כי קבורה חינם פירושה קבורה היכן שקובעת החברה ולא היכן שמבקשת המשפחה, ובנוסף העיד הבן כי בתחילה ביקש הנציג 30 אלף שקל עבור הקבורה, אך לאחר מיקוח ניאות לתשלום של 25 אלף שקל. הבן הדגיש כי לא יעץ משפטית לאימו ואף לא ידע כלל על מה הוחתמה במשרדי החברה.
חברה קדישא טענה, כי המנוח ז"ל נקבר בחלקה חריגה ולכן נגבו מהתובעת הכספים המדוברים. נציג החברה טען, כי הוסבר לתובעת כי המנוח זכאי לקבורה חינם, והודה כי בתחילה דרש 30 אלף שקל. לתמיכה בטענותיה, צירפה החברה בקשה לאישור החלקות החריגות, אך הבקשה שצורפה אינה חתומה ואינה מאושרת.
אוי לאוזניים שכך שומעות
השופטת מירב קלמפנר נבון קיבלה את התביעה. היא קבעה כי חברה קדישא לא הוכיחה כי החלקה בה קבור המנוח ז"ל הינה חלקה חריגה, ובכל מקרה, לא הוכח כי הוסבר לתובעת כי היא זכאית לקבורה חינם, אלא להפך - מעדויות התובעת ובנה עולה, כי החברה קדישא מנסה להצניע את אפשרות הקבורה חינם, וגובה מחירים גבוהים במיוחד עבור חלקות קבר.
"לטעמי" כתבה השופטת, "מדובר בניצול ציני במיוחד וקשה שלא לתמוה כיצד נותר תחום כה חשוב כפיקוח על מחירי קבורה, בלתי מוסדר ונתון לשקול דעתה הבלעדי של הנתבעת. אוי לאזניים שכך שומעות, כי הבאים לקבור את יקיריהם בקבר ישראל, נאלצים להתמקח, כך ממש, בשעתם הקשה, על מחירה של חלקת קבר".
לפיכך נקבע, כי ההסכם בין התובעת לחברה קדישא נחתם למעשה תוך כפייה, ולכן על חברה קדישא להשיב לתובעת את הכספים ששילמה, למעט סכום של 1,050 שקל ששילמה התובעת עבור יסוד המציבה וסטייה מהמסלול אשר יישאר בידי חברה קדישא. לפיכך, חויבה חברה קדישא לשלם לתובעת 24,350 שקל, וכן חויבה לשלם לה הוצאות משפט של 1,500 שקל.
לעיון בפסק הדין
אתר המשפט הישראלי פסק דין
