אין כניסה לנשים ולערבים
לאחרונה חלה עלייה מדאיגה בתופעות של אפליה, שמקורה בקיצוניות הדתית והלאומנית הגואה. נשים נפגעות בקווי ההפרדה ואילו ערבים מעצומת הרבנים ומחוק ועדות הקבלה
בעת האחרונה אנו עדים להתפשטות תופעת ההפרדה וההדרה. רבה הראשי של צפת פוסק כי אין להשכיר דירות לערבים ועשרות רבני ערים מצטרפים לפסיקתו,
חוק ועדות הקבלה
עומד לתת גושפנקא חוקית לכך שבמאות יישובים יוכלו יהודים למנוע מערבים לרכוש בית, ובבני ברק ובדרום תל אביב מנהלים רבנים ותושבים מערכה נגד השכרת דירות לפליטים.
תופעות חמורות אלה של הפרדה והדרה מעוררות דיון ציבורי סוער.
לצד תופעות אלה מתנהלת זה למעלה מעשור וכמעט ללא מפריע תופעה מקבילה של הפרדה והדרה של נשים מהמרחב הציבורי. הפרדה זו, שהֵחֵלה באוטובוסים הנוסעים בתוך שכונות חרדיות, בהם נכפית על נשים הישיבה מאחור בעוד הגברים יושבים מקדימה, התפשטה לאוטובוסים בין עירוניים, וכיום, על פי העולה מדוח שפרסם לאחרונה המרכז לפלורליזם יהודי, ניתן למצאה במרפאות מסוימות של קופת חולים, בכניסה לכותל המערבי ואפילו בכנסים וישיבות של גופי שלטון כגון משרד החינוך. אף כי ההפרדה אמורה לחול בקרב האוכלוסייה החרדית בלבד, הרי שבפועל השירותים והאירועים בהם היא מתרחשת משמשים גם חילוניים ודתיים רבים הנאלצים להשלים עמה בעל כורחם.
רבים מהמתנגדים להפרדה על בסיס דת ולאום מקבלים בהבנה את ההפרדה הנכפית על נשים. לדידם של אלה, הפרדת נשים מגברים וחיובן לשבת מאחור באוטובוס אינה מהווה אפליה, אלא מבטאת דרך חיים לגיטימית אותה על החברה הליברלית לכבד. ברצוני לטעון כי לא כך הדבר, וכי רב הדומה על השונה בין הפרדה והדרה על בסיס דת ולאום להפרדה והדרה על בסיס מין. הכיצד?
ראשית, שני סוגי ההדרה נועדו לאפשר לקבוצה השלטת לשמר בידיה את הכוח ואת הפריבילגיות הנתונות לה בשל מעמדה המועדף. כך, פסקי הלכה של רבנים האוסרים על השכרת דירות לערבים, וחוק ועדות הקבלה, נותנים בידי יהודים את הכוח לבחור את שכניהם, מצמצמים את התחרות על קרקע ומשאבים ופוגעים בשוויון ההזדמנויות של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה ובחינוך. באותו אופן פסקי הלכה של רבנים המחייבים הפרדה והדרה של נשים מטעמי צניעות, מעמיקים את שליטתה של המערכת החרדית הפטריארכאלית בנשים חרדיות ואת הרחקתן ממוקדי הכוח וקבלת ההחלטות. בנוסף, פרקטיקת ההפרדה מוחלת בפועל גם על נשים שאינן חרדיות על בסיס מינן ופוגעת בזכותן לכבוד ולשוויון.
אכיפה אלימה
שנית, בשני סוגי ההדרה נזקקים המדירים לכוח כופה על מנת לאכוף את ההפרדה. בצפת, פסיקתו של הרב אליהו לוותה במעשי אלימות נגד ערבים. באותו אופן, ההפרדה באוטובוסים, אף כי היא מתיימרת להיות וולונטרית, נאכפת בפועל באמצעות אלימות. מדוח הוועדה לבחינת ההפרדה באוטובוסים שהוקמה בעקבות עתירת המרכז לפלורליזם נגד ההפרדה עולה כי פעמים רבות ההפרדה באוטובוסים נאכפת באמצעות אלימות מילולית ופיזית מצד נוסעים גברים ומצד "משמרות צניעות", כלפי נשים המבקשות לשבת בקדמת האוטובוס.יש הטוענים כי ההבדל בין הפרדה והדרה על בסיס דת ולאום לבין הפרדת והדרת נשים, הוא שנשים חרדיות מסכימות להדרתן לירכתי האוטובוס כחלק מאורח חייהן. אולם, חשוב לזכור כי החברה החרדית מחנכת את בנותיה להימנע מדברי ביקורת בנושאים כגון צניעות, וכי קולן של נשים אינו נשמע בכל הנוגע לענייני הציבור בחברה החרדית. מדוח הוועדה עולה גם, כי באוכלוסייה החרדית קיימת התנגדות להפרדה, אך המתנגדים חוששים ומבקשים להישאר בעילום שם.
לבסוף יש לזכור, כי בחברה פטריארכאלית הדרת האחר האתנו דתי מתחומה של הקהילה קשורה קשר הדוק להדרת נשים מהמרחב הציבורי. המטרה המשותפת להדרות אלה היא שמירה על "טוהר" הקהילה, על ידי מניעת מפגש בין בנות הקהילה לבין גברים זרים כדי למנוע נישואי תערובת והתבוללות.
בעת האחרונה חלה עליה מדאיגה בתופעות של אפליה והדרה שמקורן בקיצוניות הדתית והלאומנית הגואה. על כל מי שהדאגה לזכויות כלל בני האדם היא בראש מעייניו לצאת נגד כל גילויי הקיצוניות, שכן המציאות מלמדת כי סלחנות כלפי גילויי קיצוניות מסוג אחד מעודדת קיצוניות גם בהקשרים אחרים.
ד"ר גילה שטופלר, מרצה למשפט חוקתי, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים רמת-גן. ביום שישי, יום זכויות האדם הבינלאומי, יתקיים בתל אביב מצעד זכויות האדם, תחת הכותרת "כל זכויות האדם לכל בני האדם".
לפנייה לכתב/ת 
קווי מהדרין. ארכיון
צילום: עטא עוויסאת
מומלצים
