דרושה חשיבה אזרחית

בשבוע שעבר נפל דבר במדינת ישראל. טרגדיה קשה פקדה אותנו, מחירה הכבד עדיין מהדהד ועם תוצאותיה נאלץ להתמודד עוד שנים רבות. השריפה בכרמל, חשפה לעיני כל הזנחה מתמשכת של נושאי הפנים במדינה. מצב שירותי הכבאות הוא סימפטום של תופעה מדאיגה אשר יש לתת עליה את הדעת. היו שזעקו על מצבו המידרדר של המערך, אך לא היה מי שישמע. הנושא לא הצליח לחדור אל יומני החדשות וכותרות העיתונים בין עוד ידיעה מדינית ועוד ספין פוליטי. עלינו לדעת כי כל עוד לא נטפל בשורש הבעיה עלולים להתרחש עלינו אסונות נוספים שלאחריהם שוב נרכין ראש ויהיו שיזעקו כי הכתובת היתה על הקיר.

צריך להודות ביושר, בשנתה ה-63 של מדינת ישראל הגיע הזמן לנהלה ובעיקר להשקיע בה גם מבפנים ולא רק מבחוץ. ממשלות ישראל, נבחרות מזה דורות על בסיס מדיניות החוץ והביטחון שהן מציגות. בבחירות, אנו נותנים קולנו למפלגה המשקפת את עמדותינו בנושאי

 חוץ וביטחון. בכך, אנו למעשה נותנים מנדט לממשלה אשר הציפיות שלנו ממנה הן כי היא תמלא אחר הבטחותיה בנושאי חוץ וביטחון.

וכך, ראש הממשלה, כל ראש ממשלה מאז היווסדנו, השואב כוחו מהכרעת העם, מקדיש 90% מזמנו לנושאי חוץ וביטחון ו-10% נוספים להישרדות פוליטית. בל נטעה, העיסוק בנושאים מדיניים ובנושאי ביטחון הוא בלתי נמנע, אני יודע, הייתי שם, הן כסגן שר ביטחון, שר אוצר ושר חוץ - אך הפיתוי לעסוק רק בנושאים אלה גדול מההכרח האמיתי. על מנת לעמוד מול האיומים מחוץ עלינו לדאוג לחוסן חברתי, לעוצמה פנימית, מבית.

אם במבחן בינלאומי היה יוצא הצבא פחות מהממוצע ממדינות ה-OECD, כפי שדורגה ישראל בנוגע להישגי תלמידים במתמטיקה, מדעים וקריאה, עוד באותו היום היינו עדים לדרישה להגדלת התקציב תחת הטענה כי עלינו לשמר את יתרון הכוח. עליונותנו הצבאית מבטיחה את ביטחוננו אך חינוך, השכלה גבוהה, שירותים רפואיים, יישוב הארץ וצמצום פערים הם אשר יבטיחו את עצם קיומנו.

ללמוד מבן-גוריון

יישוב הגליל והנגב ופיתוחם אינו סלוגן לשלט חוצות, הוא הכרחי להמשך התפתחותנו וצמיחתנו כמדינה, לביסוס מעמדנו באזור. כבר עם הקמת המדינה זיהה ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, את החשיבות ביישוב הארץ כולה ואמר: "רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת, נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה ויישובה. מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי!" בן גוריון התייחס אמנם לנגב בדבריו, אך המסר תקף לאזורי הפריפריה באשר הם.

הגליל מתפתח, השנה אנו מגשימים חלום, לאחר שהיה תקוע חמש שנים, הבאנו לפתיחתו של בית הספר לרפואה החמישי בישראל אשר יוקם בצפת. בית הספר לרפואה יצא לדרך וההרשמה נפתחה השבוע. נביא את כביש 6 עד צומת כברי, את הרכבת עד כרמיאל ונביא אותה עד קרית שמונה; השקנו 413 כיתות חכמות בגליל, הכנסנו את תוכנית סיסמה לכל תלמיד לכ-50 בתי ספר, הקמנו עשרות גרעיני התיישבות המביאים את הצעירים הן למרחב הכפרי והן לעירוני, אנו משתתפים במענקי פיתוח ומסייעים ובסבסוד קרקעות.

גם ב 2011 נמשיך בקידום פרויקטים רבים, על מנת לממש את החזון של הבאת 300,000 תושבים נוספים לגליל בעשור הקרוב. במימוש חזון זה נעוצה המשכיותה של המדינה כולה. יישוב ופיתוח הגליל והנגב קריטי לעתידה של המדינה לא פחות מנושאים אחרים ועליו לזכות בהתייחסות הראוה לו כחלק מהמרקם הכולל שיקבע את גורל המדינה כולה.

הגיע הזמן לעשות שינוי מחשבתי, שינוי מדיניות ולצד העיסוק בנושאי חוץ וביטחון להעלות בדחיפות את הנושאים האזרחיים לראש סדר היום הציבורי, להקצות להם משאבים ראויים, להשקיע בהם בטרם תבוא הדרישה לוועדת חקירה נוספת.