שתף קטע נבחר

רשות העתיקות: ערי הנמל של ישראל קורסות

במכתב שפרסמה היום רשות העתיקות על מצב ערי הנמל, מצטייר נזק כבד עקב פגעי הסופה. מנהל היח' לארכיאולוגיה ימית קורא למדינה לגייס מיליונים לשיקום: "מדובר באסון לאומי"

הסערה שפקדה את חופי ישראל בימים האחרונים, גרמה לפגיעה ולהרס עצום בנכסי המורשת התרבותית הימית של מדינת ישראל. באזורים רבים ונרחבים מערי החוף והנמל העתיקות וכן באתרים התת ימיים, נגרם נזק רב ובלתי הפיך.

 

בסערה שהחלה ביום שישי האחרון ונמשכה ארבעה ימים, נמדדו גלים בגובה שיא של כ- 13 מטרים ורוח במהירות 110-100 קמ"ש. הגלים העצומים ששטפו את החופים פעלו כמו צבא של בולדוזרים הנעים בחזית אחת, כשהם מפרקים, הורסים ומפנים מבנים ומתקנים עתיקים. אבנים במשקל מאות קילוגרמים הושלכו אל החוף או נשטפו לתוך הים.

 

כבר בתחילת הסערה החלה רשות העתיקות בביצוע סקר חירום, במטרה לאסוף נתונים ולמידת עוצמת הנזקים והיקפם. בעיר החוף העתיקה, אשקלון, קרסו לים ממרומי המצוק מבנים ומתקנים והתפרקו לגושי קירות עצומים.

 

קיר העמודים, שעבר פעולות של שימור ושיקום לפני כשנתיים, נפגע בחלקו, וכעת ברור שאם לא היו מתבצעות עבודות השימור, הוא היה נהרס כליל. בחופים שמצפון למרינה אשקלון, התמוטטו לים גושים עצומים (ברוחב 5- 10 מטרים ובאורך עשרות מטרים) עימם התמוטטו מבנים עתיקים השייכים לפרבר העירוני העתיק "אשקלון ים", שהיה מחוץ לחומות עיר הנמל אשקלון.

 

במצודה העתיקה אשדוד ים שטפו הגלים את פנים המצודה, וגרמו נזקים בעיקר בפינה הדרומית. כמו כן, נחשפו ונפגעו מבנים ומתקנים שהיו קבורים מתחת לדיונות החול ובחוף הים. עיר החוף והמעגן יבנה ים שליד קיבוץ פלמחים נפגעה.


מצוק באשקלון מאבד חלקים עקב נזקי הסופה (צילום: שמעון זקן)

 

קיסריה מתפוררת

ההרס הרב שנגרם בקיסריה העתיקה התעצם לאחר קריסה והתמוטטות של המזח, שנבנה בשנת 1954-1953: קיר הבטון נשבר ונשטף לקרקעית הים, המזח עצמו נבקע ונשבר לשלושה חלקים וחדל מלשמש מכשול מפני הגלים התוקפים את העתיקות בחוף הנמל והמבנים המודרניים, שהותאמו לקליטת מבקרים (כמליון מבקרים בשנה).

 

שטחי החפירות שבאגפו הצפוני של הנמל קרסו, הקצה הצפוני מערבי של החומה הצלבנית נסדק, יסודותיה נחשפו והיא בסכנת התמוטטות, קטע באורך כ-40 מ' של החומה ההרודיאנית נסדק וקיימת סכנת התמוטטות. הקצה המערבי של החומה הביזאנטית ומבנה באורך כ-6 מ' ובגובה כ-4 מ', המזוהה עם תעלת הניקוז הראשית של העיר הביזאנטית (קלואקה מקסימה), התמוטטו ונשטפו לים. ההיפודרום וארמון השונית של הורדוס נפגעו מגלי הים ורסס הגלים שהגיע עד למרחק עשרות מטרים מזרחה מקו החוף.

 

פרגולות בנויות שהוקמו מעל לרצפות פסיפס מרשימות נעקרו והתעופפו על הפסיפסים. אמת המים הגבוהה של קיסריה שנדמה היה כי היא מוגנת בשל מרחקה מהים וחזית החוף הרחבה שלמרגלותיה, נשטפה בסערה. הגלים הסירו שכבה בעובי כ-3 מ' של חול ואבן חשפו וערערו את יסודותיה.


הגלים הסבו נזק רב. קיסריה (צילום: באדיבות החברה לפיתוח קיסריה)

 

אתרים שקיבלו הגנה מבעוד מועד שרדו את הסערה

הסערה חשפה בפנינו במלוא העוצמה את מצבן הרגיש והשברירי של ערי החוף העתיקות של מדינת ישראל; השינויים שהתרחשו בחופים בעקבות הסערה והעובדה כי אותן ערי החוף והמתקנים מצויים היום בסכנה מידית של סערות החורף שרק החל.

 

חשוב להדגיש: עכשיו לא נדרשת סערה כה חזקה כדי להמשיך לערער ולהרוס את שנותר. מסקר ראשוני שערכה רשות העתיקות, נמצא כי האתרים שקיבלו הגנה וטיפול שימורי מבעוד מועד שרדו את הסערה ללא כל פגיעה כדוגמת אתר העתיקות אפולוניה, בחוף הרצליה, שלמרגלותיו ובחזית הים הוקמה סוללת מגן מבולדרים ובקטע החומה והמעגן הפיזאני בעכו שעברו טיפול שימורי מקיף והוקמה סוללת מגן בחזית.

 

רשות העתיקות מבצעת כיום הערכת מצב ולימוד מצב האתרים לאורך החוף, במטרה להפיק לקחים ולצאת עם תוכנית כללית לשיקום והגנת האתרים. מהערכה ראשונית של הנזקים עולה כי מדובר באסון לאומי: נכסי מורשת רבים אבדו לנצח.

 

על המדינה לגייס בדחיפות עשרות מיליוני שקלים למימון תהליכי השיקום, השימור והמיגון. הסערה שגרמה להרס כה רב מעמידה בסכנה מוחשית את המשך קיומם של נכסי התרבות והמורשת החופיים של מדינת ישראל.

 

  • קובי שרביט הוא מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ההרס התעצם לאחר התמוטטות המזח. קיסריה
צילום: באדיבות החברה לפיתוח קיסריה
מומלצים