תלמידים לתלפיות

משרדי החינוך והביטחון מפעילים ביחד זו השנה השלישית כיתות מיוחדות בתיכונים וחטיבות ביניים רבות. הכיתות נקראות כיתות "נחשון" בתיכונים וכיתות "מסד נחשון" בחטיבות, והן זוכות לתוכנית העשרה בנוסף לתוכניות הלימודים הרגילות של בתי הספר. התוכנית מיועדת לטפח בתלמידים מצויינות לימודית (בעיקר במתימטיקה ומדעים) ומוטיבציה להיות "פרטים תורמים ומובילים הנסמכים על בסיס ערכי מוצק ומחוייבים לקיומה וקידומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מתקדמת".

התוכנית מתוארת כתוכנית המבוססת על תפיסת החינוך וההכשרה הייחודית של תוכנית תלפיות, שהיא תוכנית של צה"ל שבמסגרתה לומדים חיילי חובה תואר ראשון במתמטיקה ומדעים ובתמורה מתחייבים לשירות קבע ארוך במערך הטכנולוגי של צה"ל. על תוכנית תלפיות ועל תרומת בוגריה לצה"ל ולתעשייה הטכנולוגית נכתב הרבה. תוכנית נחשון פועלת להעמיק את היכולות המתמטיות-מדעיות של התלמידים, את היכולות האישיות-חברתיות שלהם, ואת הבסיס הערכי שלהם. פרט להתוויית והכוונת התוכנית, משרד הביטחון מכשיר את מחנכי הכיתות ומארגן ימי עיון לתלמידים.

שיתוף הפעולה הזה בין משרד החינוך למשרד הביטחון פגום בכמה מישורים ועדיף שיפסק. בראש ובראשונה, אסור שמשרד הביטחון וצה"ל יתערבו בהגדרת הערכים האזרחיים שבתי ספר מקנים לנערים ונערות ובדרך שבה הם מוקנים. התערבות מערכת הביטחון בנושא הערכים בחטיבות והתיכונים היא ניסיון של מערכת הביטחון ליצור אזרחים עם תפיסת עולם מסויימת. הגדרת הערכים הראויים להדגשה בבתי הספר והקנייתם חייבת להשאר באחריות משרד החינוך.

שנית, אל לנו לטפח "מצויינות ערכית". לערכים צריך לחנך את כולם. על מנת להתקבל לכיתת "נחשון" או "מסד נחשון", תלמיד צריך להפגין "ערכיות"; למתקבלים מוענקות שש שעות מחנך שבועיות מעבר לשעות שמקבלים תלמידי הכיתות הרגילות, במימון מערכת החינוך, ומחנך שמקבל הכשרה נוספת. יש ילדים שמפגינים התנהגות ערכית כבר בכיתה ו' או ט', ויש מי שלא. גם לאחרונים מגיעה השקעה גדולה בחינוך לערכים.

בנוסף, בניגוד לנאמר בפרוספקטים של התוכנית, למשרד הביטחון ותוכנית תלפיות אין שום תפיסת חינוך והכשרה שרלוונטית לגילאי 13-18. תוכנית תלפיות פותחה עבור מחזורים של כמה עשרות חיילי חובה בגילאי 18 ומעלה. אין שום סיבה להניח שעקרונות

 ההכשרה של תלפיות רלוונטיים למאות ילדים וילדות בגילאי 13-18. תוכנית תלפיות משמשת כאן כמותג, לא כתפיסה חינוכית. המותג מייצג בעיני הנוער וההורים סיכוי להשתלבות בתעשייה הטכנולוגית, ובעבור הסיכוי הזה הם מוכנים להפקיד את החינוך לערכים בידי צה"ל.

תוכניות נחשון הן ניסיון של צה"ל להתמודד עם היעדר מוטיבציה בקרב חלק מהמועמדים לגיוס. אין פסול בכך שצה"ל מנסה להתמודד עם הבעיה, אבל יש פסול בשיטה. צה"ל לא צריך להתערב בחינוך הנוער לערכים ולאזרחות, הוא אינו צריך להכשיר מורים מחנכים, והוא לא צריך לפתח תפיסות חינוך ותוכניות לימודים עבור ילדינו. את המשימות הללו צריך לבצע משרד החינוך.

פרופ' סיון טולדו