שתף קטע נבחר

ליד כל גבר שנוחר בנחת שוכבת אשה מתוסכלת

מחקרים מורים שמחצית מהגברים נוחרים. חלק ניכר מהנשים שלהם שותקות, או מוותרות והולכות לישון בחדרים אחרים, רצוי ממ"ד. מתי הצד השותק והממרפק ישמיע כבר את קולו?

אבא שלי נוחר מאז ומתמיד. אין לי מושג איך אמא שלי שורדת את עשרות השנים האלה. הנחירות שלו אינן שרקניות-סולידיות, אלא סימפוניה שלמה של קולות רמים, שמזכירה לי את השמינית של מאהלר. אני זוכרת כילדה את אבא שלי מתעורר בבהלה מתוך שינה ושואל "מה קרה?", והבנתי מיד שאמא שלי נתנה לו מרפקית שיתעורר, כי היא סובלת. מאז היא התרגלה כמובן והשלימה עם העניין.

 

מחקרים מורים שמחצית מהגברים נוחרים. חלק ניכר מהנשים שלהם שותקות, או מוותרות והולכות לישון בחדרים אחרים, רצוי ממ"ד. ליד כל גבר שישן לו שנת ישרים ונוחר, שוכבת אשה בוהה בתקרה ערה, או סופרת כבשים. אותה אשה מתפללת שהנוחר, שהוא איש חביב ושהיא אוהבת בשעות היום, יואיל בטובו וישכב כבר על הצד, ולא על הגב כמו אפנדי.

 

פעם יצאנו עם חברים לטיול שכלל שינה על תחת כיפת השמיים. הבחור שהייתי איתו, נקרא לו, מר נחרני, נחר בלילה כל כך חזק שלא עצמתי עין, ולא רק אני. צעקות מהאוהלים הסמוכים שיסגרו את הנגרייה גם לא העירו אותו. אז אחד מחברים החליט להקליט אותו. בבוקר, כשהשמענו למר נחרני את ההוכחות המרשיעות שהוא משמיע קולות של חזיר בר במצוקה, הוא הכחיש כל קשר. זו עוד בעיה של נוחרים - הם לא מאמינים שהם נוחרים, אלא מכחישים בכל תוקף.

 

"גבר שישן ביער חייב להגן על זוגתו מפני דובים", אמר

אחר כך, כשהיינו לבד, הוא אמר לי שגברים משמיעים רעשים מכל מיני כיוונים כדי להוכיח שהם קיימים ולהזהיר מחזרים פוטנציאליים. הוא היה יצירתי וסיכם בסיפור משעשע שהמציא: "תראי מתוקה, אני הגבר היחיד פה בכל החבורה שמשמיע רעשים בלילה. ואת צריכה להיות גאה בי. גבר שישן ביער חייב להגן על זוגתו שתחיה מפני דובים. אני בסך הכל נחרתי כדי להגן עלייך מפני חיות טרף. תארי לך שהאוהל היה שקט ודב היה מתקרב?" הוא קיבל מאה על מקוריות בסיפור, אבל הסיפור שלנו הסתיים. 

 

גברים שחושבים שהנחירות שלהם לא חוזרות ופוגעות בהם כבומרנג, מוזמנים לקרא מחקר שנעשה על נוחרים ובנות הזוג שלהם. המחקר, שבוצע על ידי האגודה הבריטית לנחירות ודום נשימה בשנת 2005, גילה ש-60 אחוז מבנות הזוג של נוחרים העידו שאילו בעליהן היו מפסיקים לנחור, הן היו מקיימות איתם יחסים הרבה יותר. מסתבר שנחירות זה turn off רציני. מסתבר שגם הנוחרים סובלים. 70 אחוז מהנוחרים ישנים בחדרים אחרים, כי נמאס להם לקבל מרפקיות באמצע השינה.

 

יש לא מעט נוחרים המקבלים את המצב כמו שהוא. אין להם כל כוונה לטפל במטרד. הם בעניין של "ככה את רצית אותי, קחי אותי ככה, עם כל מה שיש בי". חלק מהנחירות מסוכנות, כי הן נובעות מדום נשימה. יש לכך פתרונות, החל ממדבקות וכלה בכריתת שקדים וענבל. אין פתרון לכל סוגי הנחירות. אבל כל עוד האשה שותקת, למה שהנושא יטופל?

 

כ-80 אחוז בני זוג של נוחרים/רות ישנים בחדרים נפרדים

הבריטים לוקחים את סוגיית הנחירות ברצינות בריטית. הם הכריזו על שבוע לאומי ללא נחירות, בו הם מציעים את כל העצות שקימות בשוק למניעת נחירות. מחקר נוסף בוצע על ידי ד"ר מנסור מדאני מארה"ב. המחקר, משנת 2001, העלה שכ-80 אחוז בני זוג של נוחרים/רות ישנים בחדרים נפרדים. מה זה עושה לזוגיות שלכם? 50 אחוז מבני זוג הנוחרים קמים עצבניים. קשה להם להיות שמחים אחרי לילה ללא שינה, וזה כמובן משפיע על היום שלהם.

 

מי שנוחר, אין לו מושג כמה הפרטנר שלו סובל. נוחר לא יבין זאת. לדעתי כדאי לשים באתרי היכרויות רובריקה שמתייחסת לנושא חשוב זה, עם אפשרויות כמו "שריקות עדינות כמעט לא מורגשות", "נוחר כמו טרקטור", "אין סיכוי שאצא עם נוחר/ת", "ישנ/ה כמו תינוק". אבל בינתיים, כל עוד הבחור מסמן בשאלון שהוא מעשן ושותה אלכוהול, יש סיכוי טוב שהוא גם נוחר כהוגן.

 

וכדי שנשות הנוחרים "יתעוררו" ויאלצו את הגברים שלהן לחשוב על פתרון, הגיע הזמן להשמיע את קולן השקט. אמא, תצטרפי גם את!


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בוהה בתקרה ערה, או סופרת כבשים
צילום: index open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים