הרווח שבין הקשיש לטאבו. "כנופיות הירושה"
התופעה הזו צוברת תאוצה: יותר ויותר עבריינים מנסים להשתלט על דירות של קשישים. זה מתחיל מהונאת הקשיש, ממשיך בתרגילים ביורוקרטיים ועלול להסתיים באיומים ומכות. משפחות שאינן עומדות על המשמר עלולות למצוא את עצמן תוך זמן קצר בלי יקירם שהלך לעולמו, וגם בלי הירושה - ששווה הרבה כסף
חלום בלהות נבזי מזה קשה לעלות על הדעת. דמיינו לעצמכם שאחד מיקיריכם הקרובים הולך לעולמו וזמן קצר אחר כך אתם מגלים שלא רק שנותרתם בלי האהוב או האהובה, אלא שלפתע צץ אדם החומד את הנכס שנותר, וגרוע מכך - יש לו לכאורה הוכחות שהנכס אכן שייך לו. על רקע מחירי הנדל"ן המאמירים של גוש דן בשלהי 2010, מסתבר שיש לעבריינים את החוצפה ואת הסבלנות להתיש אתכם, לעתים במשך שנים, עד שתמצאו את עצמכם משוללי זכויות.
מתקשים להאמין? הנה סיפור שקרה: לפני כמה שבועות גזר בית משפט השלום בראשון-לציון שישה חודשי עבודות שירות על גבריאל גבאי, שהורשע במעורבות במזימה של כנופיה ששמה לה למטרה לקבל במרמה את דירתו של משה ינקו, שנפטר לפני כעשור, ושוויה מוערך בכמיליון שקלים. גבאי הוא הפיון הקטן בסיפור הזה. שלושת המעורבים המרכזיים - אבי וקנין, גל שומכר ויעקב ורסנו - הם החשודים המרכזיים מאחורי מעשה הנוכלות, שהיה אמור להתבצע באמצעות צוואה מזויפת. משפטם צפוי להיפתח בקרוב וגבאי אמור להעיד נגדם.
מאבקה של הכנופיה להשיג את דירתו של ינקו היה נראה על-פניו לגיטימי. שומכר טען בבית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון כי סעד את הקשיש לפני מותו. אך במהלך הדיונים, התעורר החשד כי הצוואה שהציג מזויפת. לכן, הורה השופט למשטרה לפתוח בחקירה וזו נשאה פרי. שומכר, כך התברר, פרץ לדירתו של ינקו זמן קצר אחרי שזה נפטר. הוא גנב מסמכים אישיים ובאמצעותם זייף את הצוואה, איתה נלחם במשך 4 שנים במשפחת המת.
בלי הדירה, בלי הירושה (צילום: דודו אזולאי)
מכתב האישום שהוגש נגד הארבעה עולה כי אבי וקנין היה הרוח החיה מאחורי המזימה חסרת הבושה. וקנין סיכם עם שומכר כי כל אחד מהם יקבל 40% מערך הדירה, בעוד שוורסנו יקבל 20%. גבאי הוא כאמור המעורב היחיד שהורשע עד-כה.
אך הסיפור הזה, כך מסתבר, הוא רק קצה הקרחון. גורמים במשטרה וגורמים באגפי הרווחה בעיריות השונות בגוש דן ציירו בשיחה עם ynet תמונה מדאיגה של גורמים פליליים המנסים "להשתלט" על תחום הירושות והצוואות. לדבריהם, ביותר ויותר שכונות ממעמד חלש ובינוני, או בכאלו שהבעלות על קרקעותיהן שנויה במחלוקת, מתגלים מקרים בהם גורמים מפוקפקים אורבים לדירותיהם של קשישים ערירים.
עם הגעת שעת הכושר, כאשר הקשיש נפטר, ממהרים אותם גורמים להשתלט על הנכס בניסיון למכור אותו כמה שיותר מהר "ולעשות קופה" נאה וקלה על חשבון המשפחה האבלה. העבריינים, כך מסתבר, אינם בוחלים באף דרך ובחלק מהמקרים אף נוקטים באלימות כדי להשתלט על דירות הקשישים.
"בושה וחרפה שככה עושים לזקנים"
כזה הוא אבינועם, קשיש בן 80 מרמת-גן, שעבר לפני כשלושה חודשים לגור בדירה קטנה בשכונת רמת השקמה שהותיר אחיו המנוח. אלא שבדירה הקטנה ציפתה לאבינועם הפתעה: דורון לוי ורונן שלום, שני תושבי רמת-גן המוכרים למשטרה, טענו בפניו כי טיפלו באח בשנים שקדמו למותו ולכן הדירה מגיעה להם. לפי החשד, לוי ושלום התנכלו לאבינועם, סחטו אותו באיומים ואף היכו אותו, פורצים לדירה שנמצאת על שטח בבעלות המדינה, ושברו בה חפצים.
אבינועם התלונן במשטרה ובעקבות כך הוקם במרחב דן צוות חקירה מיוחד בפיקודו של רב-פקד רונן חכמון. הצוות התחקה אחרי לוי ושלום ועצר אותם בתום חקירה סמויה. בידי השוטרים יש כעת ראיות, הקלטות וצילומים את השניים למעשים והם יועמדו לדין.
הדירה הקטנה של אבינועם. "היה לי קשה לישון" (צילום: עופר עמרם)
"זו הפקרות של ממש", סיפר אבינועם, שביקש שלא להצטלם לכתבה מחשש שייפגע שוב. "הם הפחידו אותי והיה לי קשה לישון בלילה. באחד המקרים הם הפסיקו רק אחרי שצעקתי 'הצילו הצילו' והערתי את השכנים. בושה וחרפה שככה עושים לזקנים, אבל זאת גם הפקרות כי גם בכפר שלם ובשכונות אחרות יש בתים כאלה של קשישים ששוכנו שם לפני 60 שנה, כמו אחי, אבל המדינה לא רוצה עד היום להסדיר להם את הטאבו. לרווח הזה נכנסים הנוכלים האלה, כי הפיצוי תמורת פינוי יכול להגיע למיליון שקל לנכס".
השכן התריע - והלב ירד לתחתונים
במקרה אחר, שאירע לפני כארבע שנים באחת השכונות בדרום תל-אביב, העדיפה רונית (שם בדוי), שלא לערב את המשטרה. אמה התגוררה בדירה בת ארבעה חדרים, ששימשה את המשפחה עוד כשרונית הייתה קטנה. "אחרי שאבא שלי נפטר, אני ואחי התחתנו ועזבנו את הבית. אני עברתי לגור בצפון ואחי נסע ללמוד בחו"ל. כפועל יוצא מכך, תדירות הביקור שלי בדירה פחתה. כשהיא התחילה לסבול מאלצהיימר, ביקרתי אותה יום אחד בהפתעה ופתאום ראיתי בדירה גבר צעיר שלא זיהיתי. הוא אמר לי שהוא אחד השכנים ולפעמים מגיע לעזור לעובדת הפיליפינית, איתה הוא מיודד.
"אמא שלי סיפרה עליו דברים טובים, אבל כשדיברתי עליו עם אחד השכנים הוא אמר לי שמדובר בעבריין מוכר בשכונה. הלב ירד לי לתחתונים מרוב פחד. בעיקר זעמתי על-כך שהוא הצליח לקשור למזימה שלו את הפיליפינית", משחזרת רונית ומוסיפה שבשלב זה החליטה לנתק את הקשר עם העובדת הזרה ולפטר אותה.
"היא הודתה שהבחור הזה תכנן לקנות את אמונה של אמא שלי באמצעותה, ולפני מותה להחתים אותה על קבלת הדירה בירושה. כשביקשנו ממנו לא לבוא יותר, הוא אמר שהוא גם סעד את אמא שלי ושמגיעות לו זכויות על הדירה", סיפרה רונית. "מדיבור יפה זה הפך לאיומים, פחדנו שהוא יחזור לאמא, ונאלצנו לשלם לו קרוב לעשרת אלפים שקל כדי שלא יחזור לשם. פחדנו להתלונן למשטרה כי הפיליפינית הכניסה אותו לדירה ברשות, והיו לה שני ילדים קטנים אז ריחמנו עליה. אני לא רוצה לתאר לאיזה סאגה נוראית יכולנו להיכנס אם לא הייתי שמה לב לזה לפני שאימי הלכה לעולמה".
במשטרת מחוז תל-אביב מתייחסים בחומרה למקרים בהם קשישים נופלים קורבן לעבריינים החומדים את נכסיהם הנדל"ניים. בשכונות פועלים שוטרים קהילתיים שתפקידם לשמור על קשר עם קשישים הגרים בגפם. הם מבקרים אותם ומנסים למנוע מראש מקרים מסוג אלו. גורם בכיר במשטרת המחוז הסביר בשיחה עם ynet כי תופעת ההשתלטות מתרחשת בעיקר בבניינים המיועדים לפינוי-בינוי. "העבריינים מבינים את הפוטנציאל הכספי שקיים בהשתלטות על דירה. ניתן למנוע את זה אם יש תנועה בדירה ואם שומרים על קשר עם הקשיש".
שלוש שיטות לזיהוי ניסיון השתלטות
ומה בנוגע לפנייה למשטרה? "אנשים מפחדים לפנות למשטרה בגלל איומים שהם סופגים", מספר עורך הדין גיא ניומן, מומחה למקרקעין ולתכנון ובנייה. "לפני כשנה, מול המשרד הקודם שלנו בפתח-תקווה, בעל דירה שהיה קשיש הלך לעולמו. שבוע-שבועיים אחרי שפינו את הדירה, ראיתי פתאום בכניסה שלט להשכרה. זה נראה לי חשוד, וכשהתקשרתי להתעניין התברר שזה אדם שגר לא רחוק משם ועוד הספיק לשכור את הדירה למשך חודש. הצלחנו לאתר את בתו של הקשיש שגרה בשנים האחרונות בחו"ל. סיפרתי לה על העניין והיא מיהרה להגיע ארצה ולסלק את אותו אדם מהדירה".
לדברי ניומן קיימות שלוש שיטות שפיתחו גורמים מפוקפקים "לצוד" דירות של קשישים: "דרך אחת היא באמצעות סוכנויות של עובדים זרים ששולחות מטפלים לקשישים. במצב שכזה הקשיש ממלא בטפסי הרישום את כל פרטיו, ומציין מיהם קרובי משפחה יש לו בארץ ומה הקשר איתם. כאשר הפיליפינית מסיימת את העבודה אצלו, המידע הזה נרכש מאותו בעל סוכנות, מה שמקל עליו לאתר דירה שהתפנתה".
"שיטה שנייה היא לזייף נוסח טאבו של דירה באמצעות הורדתו מהאינטרנט בעשרה שקלים. באמצעות נוסח מזויף של אדם שמת ניתן ללכת לעורך דין תמים עם מוכר פוטנציאלי ולבצע את העסקה. ישנם עורכי דין שפחות מתעסקים עם מחשבים ולא טורחים להוציא נסח טאבו חתום ע"י לשכת הטאבו של משרד המשפטים".
"דרך שלישית היא לאתר קשיש סנילי או חולני ולאלץ אותו להגיע לעורך דין, ואז להחתים אותו על ייפוי כוח בלתי חוזר לטיפול בנכס. כך ניתן למכור את הדירה בצורה אמיתית לגמרי, מבלי שניתן כלל לדעת שהקשיש נתון לאיומים או אולץ לחתום על ייפוי הכוח. במצבים כאלה מספיק שעוברים את השלב הראשון של עסקת מכר דירה, בה בדרך כלל הקונה נותן למוכר שליש מהסכום, כדי להפיק ממנה רווח גדול".
נוימן מציין בציניות כי ההשתלטות על דירות היא "פשע מושלם" כיוון שבעוד ששוד בנק או חטיפת תיק מקשישה ברחוב, ניתן להיתפס במהרה וה"רווח" הוא כמה אלפי שקלים בלבד. כאן, עד שמגלים (אם בכלל) את התרמית חולפים לפחות כמה שבועות והנוכל יכול להימלט לחו"ל".
ומה קורה לאדם תמים שקנה דירה מנוכל שכזה? "לפי החוק, אם הקונה שילם את מלוא הסכום וגר שם מספר שנים - הדירה היא שלו גם אם הקרובים ידרשו אותה ממנו. לצורך העניין, אם אדם טס לחו"ל לתקופה ממושכת ונוכל פורץ לו לבית, מזייף נוסח טאבו ומתחזה לו - הוא יכול למכור בשמו את הדירה".
אז מה עושים? ניומן ממליץ לנקוט במספר אמצעים: "ראשית, יש לברר היטב את זהות המוכר ולהצליב את המידע - לשאול שכנים, קרובי משפחה ומכרים וגם לפנות לעורך דין. שנית, יש לבקש לראות טופסי ארנונה קודמים של הדירה. לבדוק לא רק בלשכת הטאבו אלא גם ברשם המשכונות של משרד המשפטים. שלישית, תמיד עדיף להשכיר את הדירה, ולו בסכום מינימאלי, מאשר להשאיר אותה ריקה. אם לא משכירים, צריך לפקוד את הדירה לעתים קרובות, להשאיר אור דלוק ואפילו טלוויזיה פועלת ולאסוף הדואר. זה חשוב כי העבריינים מסוגלים לעקוב אחרי דירות ריקות במשך שבועות".
לפנייה לכתב/ת 
