שתף קטע נבחר

לינץ' בנער מתנדב: "היו שמונה, חשבתי שאמות"

ע', בן 15, בחר להדריך ב"קפה לנוער" של עולים בנתניה. באוטובוס בדרך לשם, האיום מהפייסבוק הפך למציאות מחרידה. "משכו אותי לחדר מדרגות חשוך, הכו אותי באגרופנים בכל הגוף", הוא סיפר ל-ynet אחרי שהתאושש מניתוח. ולמרות שאמא לא רוצה - ע' ימשיך להתנדב

עכשיו ע' כבר בבית. אחרי ניתוח בבית חולים עקב שבר בארובת העין, הוא מתאושש בהדרגה. העין עוד נפוחה, וסימני החבלות בכל הגוף ניכרים. אבל זו לא רק הפגיעה הפיזית שהכתה בנער בן ה-15, מדריך מתנדב של נערים עולים. "הבנתי שזה הולך להיגמר לא טוב. הייתי בטוח שהם יהרגו אותי, ואז איבדתי את ההכרה", הוא שיחזר בשיחה עם ynet את אירועי הערב המסויט מהשבוע שעבר. ע' הותקף בידי חבורת נערים אלימים, בלי סיבה של ממש.

 

ע' מכפר יונה הוא נער שרבים היו מכנים "חנון". במסגרת המחויבות האישית בבית הספר העדיף את תחום ההדרכה המאתגר. "תמיד רציתי להיות מדריך ובחנוכה עברתי קורס מד"צים. בחרתי להתנדב בקפה לנוער במתנ"ס של שכונת קריית נורדאו בנתניה. אני יודע שזאת שכונה עם אוכלוסייה של עולים חדשים ורציתי לעזור ולתרום לחברה".

 

כמה ימים לפני התקיפה, ע' מספר שקיבל הודעה בפייסבוק שבה נכתב "לא נרביץ לך אם תתקשר אלינו", אך לא התייחס אליה כי לא ידע מי שלח אותה. ביום רביעי בערב, כשהיה בדרך להתנדבות בנתניה, הוא לא שיער שזה היה אות אזהרה לפני מה שאי אפשר לתאר אלא כלינץ' של בני נוער.


"העולים מאתיופיה הצילו את החיים שלי" (צילום: רענן בן-צור)

 

"נסעתי באוטובוס, בתחנה המרכזית בנתניה עליתי על קו 7 בדרך למתנ"ס. במהלך הנסיעה ניגשו אליי שניים שאני לא מכיר, תפסו אותי בכוח משני הצדדים ולקחו אותי למושב האחורי - שם ישבו החברים שלהם, כולם דוברי רוסית. אחד מהם הכרתי, הוא חניך בקפה לנוער.

 

"הם החזיקו אותי בכוח ולא יכולתי לעשות כלום. בתחנה ליד המתנ"ס הם הורידו אותי ומשכו אותי לתוך חדר מדרגות חשוך בבניין מגורים ישן. הם היו לפחות שמונה. התחילו לתת לי מכות באגרופים, אגרופנים בכל הגוף. התמוטטתי על הרצפה. כל הזמן ניסיתי להגן על הפנים שלי. גם אחרי שהתמוטטתי הם המשיכו לבעוט בי. כל הזמן צעקתי 'איי'. לא יכולתי לברוח כי הם כיתרו אותי מכל הכיוונים. הייתי בטוח שזה ייגמר לא טוב והנה הם הולכים להרוג אותי. מתישהו איבדתי את ההכרה".

 

"אני אושפזתי, הם שתו וודקה"

למזלו של ע', את הצעקות שמעו במתנ"ס הסמוך, נערים שחלקם חניכים שלו. הם מיהרו לבית הנטוש, וחבורת התוקפים נמלטה. "ראיתי את החניכים סביבי, הם הרימו אותי. אלה עולים מאתיופיה שעזרו לי והצילו את חיי כי בגללם התוקפים ברחו. הכניסו אותי למתנ"ס, והתחלתי להקיא דם. אחר כך פינו אותי לבית חולים באמבולנס".

 

ע' הוגדר פצוע בינוני, וטופל תחילה בבית החולים לניאדו בנתניה. בשל השבר בארובת העין, הועבר לבית חולים שניידר בפתח-תקווה, שם נותח. שלושה ימים אחרי, העין הכאבים בצוואר קשים, אבל הכאב הנפשי צורב יותר. "אני כועס ומתוסכל איזו חברה יש לנו בישראל. אני גר בכפר יונה ודבר כזה לא היה קורה לי. התוקפים טוענים שקיללתי אחד מהם או שאמרתי משהו לחברה של אחד מהם, אבל זה לא נכון - שום דבר לא קרה עם אף אחד מהם. אלו נערים משועממים שעושים דברים רק מתוך ביריונות".

 

בעקבות פציעתו של ע' עצרו שוטרי מחלק הנוער בנתניה שלושה חשודים. בחקירה הם הודו במיוחס להם וביום שישי הוארך מעצרם ביומיים בבית המשפט בפתח תקווה. השלושה ערערו על הארכת מעצרם בבית משפט המחוזי, אך ערעורם נדחה. "הם הודו ולכן אין צורך במעצר", טען עו"ד מירון רוזנטל, שמייצג את אחד החשודים".

 

אמו של ע' אומרת כי בדיעבד היא הבינה כי התוקפים תכננו לתקוף את בנה ביום חמישי בעת שהוא מגיע להתנדב ואף תיכננו להגיע עם סכינים. אך יום ההתנדבות הוקדם לרביעי והם פגשו את בנה במקרה באוטובוס וניצלו את ההזדמנות. "אני לא רוצה לחשוב איך זה היה נגמר אם הם היו תוקפים אותו ביום חמישי כמו שתכננו. פחד מוות".

 

למורת רוחה של אמו החוששת לו, ע' מתכוון לחזור לאחר שיחלים להתנדב בקפה לנוער. "אני אחזור לגוב האריות הזה שנקרא שכונת נורדאו. יש שם גם אנשים טובים ואלה הצילו לי את החיים.

 אני מקווה שהתוקפים יסבלו בכלא כמו שאני סובל וסבלתי, שבית המשפט לא ירחם עליהם ולא יתחשב בהם ויגזור מאסר ממושך. לא יכול להיות שאני הותקפתי והם ישוחררו. מספיק שאחרי התקיפה שלי הם הלכו לשתות וודקה ולמחרת אפילו הגיעו לבית הספר. אני הייתי מאושפז והם המשיכו בחייהם כאילו כלום לא קרה".

 

היום יסתיימו ימי המעצר שהוטלו על שלושת החשודים, במשטרה מתכוונים להביאם שוב בפני שופט ולבקש את הארכת המעצר, על מנת להגיש כתב אישום בסיום החקירה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ע'. "אחזור לגוב האריות, יש שם אנשים טובים"
צילום: רענן בן צור
מומלצים