שתף קטע נבחר

ניסים תשמע: הילולת אבוחצירא

אלפים נוהרים למצרים כדי להשתטח על קבר רבי יעקב אבוחצירא, ראש שושלת הרבנים המפורסמת. לרגל יום הזכרון לפטירתו, ynet מגיש כמה מהסיפורים שנאספו שנים לאחר מותו

130 שנה חלפו מאז שנפטר רבי יעקב אבוחצירא, ראש שושלת משפחת אבוחצירא ואחת הדמויות המשפיעות והחשובות ביותר בעולם היהודי. מחר (יום ב') - כ' בטבת - צפויים להשתתף אלפים רבים בהילולה לזכרו, בציון קברו שבמצרים.

 

רבי יעקב אבוחצירא נולד ב-1805 במחוז תאפילאלת במרוקו ונפטר 75 שנה לאחר מכן בעיר דמנהור שבמצרים, בדרכו ארצה. למרות ניסיונות להעלות את עצמותיו לקבורה בישראל, ממשלת מצרים מסרבת לוותר על אתר התיירותי החשוב, מה עוד, שקברו נחשב לפופולרי גם בקרב מצרים מוסלמים רבים, ששומרים עליו בקנאות ומספרים על ניסים שקורים לפוקדים את המקום.

 

מאות ואפילו אלפי סיפורי ניסים נקשרו בדמותו של רבי יעקב - בין אם בחייו במרוקו, או בקרב הפוקדים את קברו במצרים. השפעתו על העולם היהודי הייתה עצומה, בין היתר בזכות ספריו וחיבוריו הרבים - בהם: "פיתוחי חותם", "מחשוף לבן", "יגל יעקב" ואחרים.

 

אך מעבר לתרומתו התורנית, רבי יעקב הינו ראש שושלת ומייסד משפחת אבוחצירא – ללא ספק אחת משושלות הרבנים המפורסמות בארץ ובעולם. בין נכדיו הרבים ניתן למנות את ה"באבא סאלי" - רבי ישראל אבוחצירא, ואחיו הצעיר ה"באבא חאקי" – רבי יצחק אבוחצירא. בין ניניו ובני ניניו ניתן למצוא עוד דמויות חשובות ומשפיעות.

 

 

לרגל יום ההילולה השנתי, ובזמן שמשלחת אווירית בת אלפי מאמינים מהארץ ומהעולם עושה את דרכה לציון הקבר, מגיש ynet לקט נבחר מסיפורי הניסים הרבים על אודות הרב, כפי שהם מובאים בספר "מעשה ניסים – תולדותיו ונפלאותיו של רבנו יעקב אבוחצירא", מאת הרב אברהם את מוגרבי.

 

סיפור הלידה

רבי יעקב היה בן לרב מסעוד, רבה של העיר תאפילאלת שבמרוקו, ששימש גם כאב בית הדין. באחד הימים הגיעה לבית הדין אישה שביקשה גט, ולאחר דיון הוא נמסר לה בשעת לילה מאוחרת. חששה רעייתו של הרב כי האישה תחזור לבדה לביתה המרוחק בשעה זו, וביקשה ממנה להישאר ללון בביתה.

 

באותו לילה חלמו יחדיו הרב ורעייתו כי על הרב להתחתן עם הגרושה, וכי ממנה יצא רב גדול וצדיק יסוד עולם. עם עלות השחר, עיכבו הרב ורעייתו את האישה, סיפרו לה על החלום וביקשו ממנה להמתין עד תום "חודשי ההבחנה" ולהתחתן בשנית עם הרב. האישה הגרושה יראה מלעשות זאת, שמא תשיב רעה תחת טובה לרבנית, אך אשת הרב הסבירה לה שהעניין מקובל עליה. עם תום ימי ההבחנה (כדי שיהיה ברור שהאישה לא התעברה עוד בזמן נישואיה), התחתנו רבי מסעוד ואותה גרושה - ומיד היא התעברה. לבן קראו יעקב.

 

יוודע בגויים

שמו של רבי יעקב התפרסם והתקדש גם בקרב תושביה המוסלמים של מרוקו, למרות שבאותן שנים שררה שנאה רבה, והוטלו גזירות רבות מצד המוסלמים נגד היהודים. פרסומו הגדול של רבי יעקב החל ביום שבו הגיעו למחוז שבט ברברי, שהתכוון להרוג את בני הקהילה היהודית.

 

השייח' של אותו שבט רכב על גבי סוסו לעבר המסגד להתפלל, כשבאותו זמן רבי יעקב ישב לפני חנות של יהודי. כשראה את השייח' מתקרב, נכנס לתוך החנות מאחר שלא רצה לקום בפני אותו גוי. כשהגיע סוסו של השייח' לאזור החנות, הוא נשאר עומד במקומו, תקוע. נוכח המקרה המוזר, ניחש השייח' כי בוודאי מדובר כאן רק בכישוף, ואכן - ילד שהגיע למקום הסביר לו כי רבי יעקב נמצא בתוך החנות. ירד השייח' מהסוס ושאל את רבי יעקב מדוע נכנס פנימה, ענה לו רבי יעקב כי היחידי שהוא משתחווה אליו הוא מלך מלכי המלכים. מאז ידעו השייח' וכל בני המקום את כוחו של רבי יעקב.

 

כוח ברכותיו

בעת שביקר רבי יעקב בעיר טנג'ר, באה אליו אישה עקרה וביקשה ממנו שיברך אותה בבנים. רבי יעקב התפלל עליה והבטיח לה בן זכר. היא, מתוך שמחתה, הביאה לו, מבלי שביקש, מעיל שטרם נלבש - אך כזה שהיה אצלה זמן רב, וכבר אכל עש חלקים ממנו.

 

האישה אכן התעברה, אך ביום שישי אחד לבש רבי יעקב את המעיל, ומצא בו את החורים אכולי העש. באותו זמן החלה האישה לחוש כאבים בבטן, והפילה את העובר. מיד אחרי האסון היא ביררה היכן נמצא רבי יעקב ובאה אליו בוכייה, שכן הוא הבטיח לה בן זכר. רבי יעקב ענה לה שהוא לא ביקש ממנה דבר עבור ברכתו, אך בוודאי שלא ציפה לקבל מעיל אכול עש. למשמע דבריו פרצה האישה בבכי, הבטיחה שלא ידעה על כך דבר וביקשה מחילה ממנו. ואכן, תשעה חודשים אחר כך, זכתה האישה ונולד לה בן זכר.

 

זכוכית מחוסמת

ה"באבא סאלי" סיפר את הסיפור הבא: רבי יעקב הגיע לעיר תומיסנת שבמרוקו ושם התארח אצל בעל בית שכיבד אותו מאוד. ישב רבי יעקב בחדר ולמד תורה, אך ילדי השכנים הערבים, בהוראת הוריהם, החלו

להשליך לעבר החדר אבנים. ביקש בעל הבית מרבי יעקב שלא להעניש את הילדים שכן פחד מהורים ורבי יעקב נענה לבקשתו וביקש ממנו לסגור את החלונות, על אף שהם היו מזכוכית והחשש היה שמא יתנפצו.

 

מה רבה הייתה פליאתם של הילדים שכל אבן שזרקו, חזרה כבומרנג אליהם בחזרה, עד אשר נפצעו כולם מהאבנים. הוריהם שצפו במתרחש החלו להשליך גם הם אבנים, גדולות הפעם, לעבר החלון, אך גם אליהם האבנים חזקו והכו בהם, עד אשר הבינו כי עשו מעשה נורא, ביקשו את סליחת הרב ומאז הייתה אהבה גדולה בין היהודים והערבים באותה עיר.

 

  • אבי שושן הוא עיתונאי ומבקר מוזיקה ב-ynet, נכד לרבי יצחק אבוחצירא (ה"באבא חאקי"), בן נינתו של רבי יעקב אבוחצירא.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים