שתף קטע נבחר

מוציא מוצא: כך הפך סיבוב בכביש לאתר תיירות

גם לפני 150 שנים היתה כאן בצורת. אל החלקות חקלאיות בדרך לירושלים הצטרף פונדק דרכים - והכל הפך בהמשך ליישוב מוצא. מאז יצא משם רמטכ"ל - והירוק שולט עד היום

גם כשנדמה שאין מוצא, יש מוצא. בסיבוב המפורסם בכביש מספר 1 הפכו מכוניות רבות לגרוטאות. מיקומו של סיבוב מוצא, בפיתול החריף והחד שבין מדרון למתלול, השאיר אותה בשולי ההיסטוריה, אך בימים אלה מלאו 150 שנה לאחד המעשים הנועזים באזור: ההתיישבות במוצא.

 

1860 הייתה שנה מעניינת: קמה חברת "כל ישראל חברים"; נחנכה השכונה היהודית הראשונה בארץ בעת החדשה, משכנות שאננים, ביזמתו של משה מונטיפיורי ומכספו של נדבן אלמוני, יהודה טורא; ובאותה שנה נולד בבודפשט אחד מגדולי אנשינו, בנימין זאב הרצל, ששינה את מהלך ההיסטוריה שלנו. אלא שהפינה החמה שלנו מוקדשת הפעם למוצא, הנזכרת בתנ"ך בשם מוצה, ובתלמוד בשם מוצא. לאחר חורבן הבית השני התיישבו כאן חיילים רומים ומוצא הפכה לקולוניה, ובפי הערבים - קאלוניה.

 

אותה שנה גורלית היתה גם שנת בצורת: אשר יבוליה דלים ומיסיה גבוהים, מה שאילץ את הכפריים הערבים לתרגם אדמה לכסף, ולנדוד לעבר -הירדן (שכן מדינה ששמה ירדן אפילו טרם נחלמה), לחורן או לסוריה (שם של חבל ארץ, לא של מדינה). המצוקה עודדה את שאול יהודה, עם קרובו דוד טביא ילין, לקנות חלקת שדה ובה כרם זיתים, מערה ומעיין, שהייתה לצד הדרך הראשית יפו-ירושלים (כי גם תל אביב טרם נחלמה). סמוך לחלקה היו מעיינות נוספים, בוסתני פרי, בשתי מלים: השקעה משתלמת לפרנסה חקלאית ותיירותית.

 

כעבור עשר שנים החלה משפחת ילין בבניית ח'אן, כלומר פונדק-דרכים, או "מוטל" אם תרצו (כיום בניין בית הכנסת). לאט ובהדרגה נקנו חלקות נוספות. אגודת בני ברית יזמה ב-1894 הקמת מושבה; באו משפחות נוספות, ובהן משפחת שמואל ברוזה, ושינויים ותהפוכות עברו על המקום, שהידועים בהם הם ביקורו של הרצל ב-1898 ונטיעת הארז, שלא היה אלא ברוש - ועל שמו בית ההבראה של פעם - ארזה.

 


סיפורה של משפחת ילין באתר(צילום: דודו דיין)

 

האירוע השני הוא התנפלות הערבים על המושבה, במאורעות תרפ"ט - 1929, שבמהלכן נרצחו רבים ובכללם בני משפחת מקלף,

שאחד מבניה, מרדכי, הצליח להימלט עם אחותו ולימים נתמנה לרמטכ"ל. כשנרגעו הרוחות שבו חלק מהמתיישבים ואף הקימו את מוצא עילית, מעבר לכביש הראשי.

 

מוצא המוזנחת והמתפוררת זכתה להסתערות של המועצה לשימור אתרי מורשת, שניקתה, פינתה, שיקמה ושימרה את היישוב הנטוש ומאפשרת לסקרנים ולידענים לבקר בפינת חמד ירוקה, שופעת מעיינות, ריחות וצבעים, שבמרכזה בית ילין המשופץ, בית הכנסת המשוקם ויש גם מרכז מבקרים לטיולים בסביבה.

 

כאשר תגיעו, אם תגיעו, תוכלו לקרוא מקאמה מחורזת שחיבר משה דוד גאון, אביו של הזמר בזכות עצמו, יהורם גאון. 150 שנה לא הולכות ברגל.

 

הכתבה פורסמה בגיליון נובמבר של הירחון "טבע הדברים "

  

מתנה לגולשי ynet: גיליון היכרות ב-10 שקלים בלבד

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אחד הבתים ששומרו
צילום: דודו דיין
בית ההבראה ארזה במוצא
צילום: גילי סופר
צילום: איציק שוויקי
פעולות השימור בבית ילין. ארכיון
צילום: איציק שוויקי
מומלצים