"ראינו את המוות בעיניים". עדויות נוסעי הרכבת

בסך הכל נפצעו בשריפה ברכבת יותר מ-100 נוסעים. אמיר חוואלד, מהכפר שעב, נסע לעבודתו בתל-אביב ולא תיאר לעצמו שיסיים את היום בבית החולים. "שמעתי אנשים צועקים: 'אש, אש'", סיפר ל-ynet. "אנשי הביטחון ברכבת התחילו לכבות עם המטפים וביקשו ממני לעזור. המטפים נגמרו מהר והיכן שלא כיבינו, אפילו בבקבוקי מים מינרלים, האש פרצה והתפשטה במקום אחר. המטפים נגמרו מהר והתחושה הייתה שלא למדו מהשריפה בכרמל".

מחמוד, תושב מג'ד אל-כרום, סיפר כי הכל היה חשוך ומלא עשן. "ביקשתי מאיזה חייל לירות ולא היה לו נשק. עזרתי לכמה אנשים שיוכלו לקפוץ. היו ילדים, היו קשישים".

רכבת בלהבות - כל העדכונים האחרונים ב-ynet:

• הדלתות נתקעו, חייל ירה והציל את הנוסעים
• הבהלה ברכבת: "הקרון בער בטירוף ונמס כולו"
• מנכ"ל הרכבת: האש פרצה כנראה מקצר חשמלי
• בגלל השריפה: אין תנועת רכבות בין ת"א לחיפה
• נסעתם ברכבת? שלחו את התמונות ל-5335
  

גם חדר המיון בבית החולים בילינסון בפתח תקווה מלא פצועים. מעדויות הפצועים עולה תחושה של לחץ והיסטריה בקרון הרכבת. פרופסור אודי מקוב, תושב חיפה, סיפר כי "היינו בין דקה ודקה וחצי למוות, ההגדרה פחד מוות זה מה שעברנו". לדבריו, "פתאום במקום נוף, ראינו רק להבות אש. הרכבת דוהרת, עשן סמיך שחור חודר פנימה. אנשים הולמים באגרופים על החלונות והדלתות בשביל לקבל אוויר. חלק שקפצו שברו שני רגליים. אני אחזתי במוט שמשתמש בו נהג הקטר לרדת ונכוותי בידי מהברזל המלובן".

דלת חרוכה‏ (צילום: עידו ארז)

1

2

3

4

5

6

7

סמיה חלאילי, יועצת בתי ספר מעכו, סיפרה ל-ynet כי "פתאום נשמעו צעקות, אנשים רצים ובוכים. אחת האמהות צעקה: 'התינוקת שלי, מה יהיה עם התינוקת שלי?' ואז ראינו עשן שחור מתקרב אלינו מרחוק. קמתי ורצתי לכיוון השני, אבל הרכבת עדיין הייתה תקועה והדלתות היו נעולות.

חייל סיפר: "שברתי חלון והוצאתי אשה ותינוק"

המפגש המרגש בין החיילת לאמהּ בבית החולים מאיר (צילום: ירון ברנר)

הנוסעת גל נדב סיפרה, "פתאום הכל התמלא עשן והיתה אש משני צדי הקרון. היא ממש הקיפה את הקרון מסביבנו. מישהו פרץ את החלון וקפצנו החוצה ורצנו מהר כי פחדנו שהקרון יתפוצץ. לא הבנו מה קורה וגם עכשיו זה נראה כמו סיוט. ראינו את המוות בעיניים. לא האמנתי שאצא משם. אנשים צעקו שמע ישראל. זה היה עניין של דקה שנראה כמו נצח, לא יכולנו לנשום מריח הפלסטיק השרוף".

שרונה קלמן-כהן מנהריה נפצעה בידה מרסיסים. "העשן היה סמיך ולא היה לאן לברוח כי החלונות סגורים לחלוטין. היה לידי חייל שצעקתי לו: 'תירה בחלון עכשיו' והוא ירה וכולנו קפצנו".

גם אור נחום, חיילת שהיתה בדרכה מחיפה לת"א, נפצעה מחתכים בידה. "הייתי עם אוזניות ושמתי ראש במהלך הנסיעה, ואז אנשים צעקו: 'אש, אש'". בבית החולים מאיר בכפר סבא פגשה אור את אמה דורית שחיבקה אותה וסיפרה בבכי: "אור התקשרה אליי ואמרה לי, קפצתי מהרכבת, אמא תצילי אותי, כולי דם. בדרך לכאן עברו לי סרטים בראש, עד שראיתי אותה כאן והיא בסדר".

נפצעה בנפילה: "אמרתי לבעלי, 'לא, נלך ברכבת'"

שמואל מנשרוב, שיושב בקביעות בקרון האחרון ליד תא הנהג, שחזר את האירוע הבוקר כך: "פתאום הרכבת נעצרה והנהג פתח את דלתות הקטר ושאל אותי מה קרה. ראינו גל של אנשים שצועקים שהיה פיגוע, שיש שריפה ושחייבים להתפנות. אמרתי לו שיפתח את הדלתות מהר וכולנו יצאנו דרך הדלתות של תא הקטר עצמו".

"זה היה מהקדוש ברוך הוא שיצאנו בשלום", סיפר יאיר אהולה מנהריה. "הרכבת היתה עמוסה מאוד, אנשים דרכו אחד על השני, ניסינו לשבור את החלונות, לבעוט בהם. היו שם אנשים מבוגרים, ואמא עם תינוקת".

בין האנשים המבוגרים היו אנט שבת, תושבת שכונת נווה דוד בחיפה, שהיתה אמורה בכלל לנסוע באוטובוס: "אמרתי לבעלי, 'לא, נלך ברכבת"'. אנט ובעלה נפלו ונחבלו בניסיון להיחלץ מהלהבות. "אמרתי למישהו 'תעזור לי לרדת, אני נחנקת, אין לי אוויר', נפלתי על הסלעים וקיבלתי מכות על הידיים. בעלי נפל על הכתפיים שלו". היא סיפרה כי נזכרה באסון הכרמל: "חששתי לגמרי שאנחנו גמרנו, זהו אין לנו לאן לברוח". לדבריה, "אם לא היו פותחים את החלון לאיפה היינו בורחים? אני שמחה שיצאנו מזה בנס".

לא מעט נוסעים נזכרו באש הקטלנית שאחזה באוטובוס הבוער באסון הכרמל, אבל עבור מרטין כהן זו באמת פעם שנייה שהאש כל כך קרובה אליה. מרטין היתה בדרך לעבודה באילת,

לאחר שהפאב שבו עבדה במלון יערות הכרמל נשרף באסון בתחילת החודש. "כיוון שאנחנו לא עובדים מאז השריפה, נשלחתי לעבוד בספא באילת, וזה נראה כאילו האש רודפת אחריי".

לדבריה, "כאשר הבנו שיש לשבור את השמשות, לא יכולנו מפני שאפילו החיילים לא יכלו להוציא את פטישוני הפלסטיק שמיועדים לכך, ולכן הם ירו בחלונות". לאחר שירדו מהרכבת סיפרה כי הנוסעים התחבקו והודו על כך שהם נותרו בחיים.