שלום, חבר

בכל פרידה שחוויתי בחיי, בין אם היא הייתה ביוזמתי ובין אם לא, עשיתי את כל הטעויות האפשריות. אבל את כ־ל הטעויות האפשריות. תמיד נשברתי אחרי שבוע והתקשרתי, בכיתי לאקסים על כמה שרע לי, כתבתי להם מכתבים מדכאים ועצובים, עברתי ברחוב שלהם יותר מפעם אחת וסחטתי מעוברי אורח תמימים כל פיסת רכילות עליהם, נכנסתי באופן קבוע לפרופיל שלהם בפייסבוק, קראתי כל לילה את פתקי האהבה שהם היו משאירים לי על המראה במקלחת, והאמנתי לכל החברות שלי עם הסיפורים על הבת דודה של השכנה של זאת שעובדת איתן, שחזרה לאקס שלה והם אפילו חיים באושר ובעושר עד עצם היום הזה. עכשיו נדמה שהייתי צריכה לצפות יותר ב"הוא פשוט לא בקטע שלך" ופחות ב"חיזור גורלי", אבל כשזה הגיע לאהבות, או יותר נכון לפרידות, איבדתי כיוון לגמרי.

זה אף פעם לא נעים לומר שלום לאהבה גדולה. התחושה הקשה כאילו מישהו מת לנו והפחד שלא נמצא מישהו אחר לאהוב, עלולים לגרום לייסורים פיזיים ונפשיים. מה שכן, עם הכלים הנכונים אפשר לעבור את התקופה הזו יותר בקלות. לצורך כך כינסנו שלושה מומחים: שרי לביא, MSW עובדת סוציאלית וסקסולוגית, ד"ר דניאל וטלמן, סקסולוג קליני ומטפל זוגי, וליגד גרנית־פורת, מאמנת אישית ומדריכת חיים. יחד הרכבנו את המדריך המלא לנפרדת הטרייה, כשהמטרה היא לעזור לך לעבור את החודשיים הראשונים והקשים ביתר קלות.

48 שעות אחרי - זמן אבל

תבכי. תבכי כמה שיותר. תשחררי את כל הרגשות. תלבשי את הבגדים הכי נוחים שלך, תתחפרי בספה ותבכי. אם מתחשק לך להיות לבד, זה לגיטימי, אבל גם אם נדמה לך שעכשיו את בסדר והבכי כבר ירדים אותך, הבוקר שאחרי הפרידה הוא אחד הרגעים הקשים ביותר. אנחנו ממליצות לך להתקשר לחברה או לידיד טוב ולדאוג שהם יהיו צמודים אלייך בימים הקרובים. תבחרי חברים עם המון סבלנות ופשוט תתחילי לחפור: תספרי מההתחלה ועד הסוף מה קרה, איך קרה, מתי קרה ולמה, אלוהים, למה.

אם את נמצאת במסגרת טיפולית, צרי קשר עם המטפל, הפסיכולוג או הקואוצ'ר שלך. הם יסייעו לך לעבור את התקופה הקשה.

בכל מקרה, לא משנה מה, אל תתקשרי לאקס שלך, אל תסמסי לו, אל תיכנסי לפרופיל שלו בפייסבוק ואל תיפגשי איתו. אנחנו יודעות שהדחף הוא חזק, אבל חשוב שתתאפקי ותשתלטי על עצמך. אנחנו לא אומרות שאת לא צריכה לדבר איתו אף פעם, אבל לפחות בחודש־חודשיים הקרובים עשי הכול כדי להימנע מכך, לפחות עד שתתחזקי ותבני מחדש את האגו השבור.

בנוסף, את לא משתתפת בסרט הוליוודי, אז נסי להימנע מלבכות תוך כדי שאת בולסת ג'אנק פוד וגלידות בלי הכרה. תאכלי בריא. ברגע שאת מרגישה שהאוכל מנחם אותך, פוחתים הסיכויים לכך שהוא בריא. אוכל לא מזין גם משפיע על מצב הרוח לשלילה, ואם נודה על האמת - חמישה קילוגרמים נוספים לא ממש יעזרו לך להרגיש טוב יותר עם עצמך.

דבר המומחים:

לביא: "התקופה הראשונה אחרי הפרידה נחשבת לתקופת אבל ואי אפשר להתחמק ממנה. את כואבת, כל הגוף כואב לך, אין לך תיאבון, כל דבר מזכיר לך אותו, כך שפשוט אי אפשר להתעלם מזה. אגב, אם לא תיתני לזה לקרות לך, אם לא תתאבלי, זה יגיע בדרך אחרת אחרי כמה חודשים. אפשר להוריד ווליום מבחינת פעילויות ולתת לעצבות מקום, או להקיף את עצמך באנשים שאת אוהבת ולתת להם לתמוך בך. בכל מקרה, האבל הפנימי צריך לצאת החוצה, ולכן אני ממליצה לשתף את הסביבה במה שעובר עלייך. תזכרי שזאת תקופה שמתחילה וצריך לעזור לה להיגמר לפני שהמסכנות הופכת לאטרקטיבית. בנוסף, חשוב להבין שהפגיעה היא גם על החלומות שהיו לך בנוגע אליו וכעת לא יתגשמו. בנית עליו, פנטזת עליו, הוא הפך לחלק מהמשפחה שלך, ולהבין שזה לא יקרה יותר זה גם חלק מהאבל".

ד"ר וטלמן: "אני מסכים עם כך שפרידה היא סוג של אובדן וצריך לתת לזמן לעשות את שלו. מדובר באבל מסוים על חברות שמתה. את בוודאי תרגישי אומללה, בודדה, גלמודה, תרגישי בחסרונו של בן הזוג, געגועים יציפו אותך, גם אם את זו שיזמה את הפרידה. תני לזה מקום, זה בסדר לבכות ולהיות עצובה. הייתי ממליץ לא לשרוף את כל הגשרים ולא להיות פוגענית ומגעילה גם אם נפגעת מהפרידה. לדעתי, את לא חייבת לשתף את הסביבה בכול ומותר לך לסנן. יש בנות שבוחרות 'להשתבלל', להיכנס לקונכייה. את לא צריכה להיבהל מזה, אך בהחלט בריא יותר לדבר עם חברות, ידידים, משפחה, להוציא החוצה את כל המחשבות והעצבים - לא מולו, אלא רק מול החברות".

גרנית־פורת: "בשלב הראשון זה לגיטימי שתהיי בתחתית של התחתית. אני מציעה למצות את זה עד הסוף, לתת לזה לגיטימציה. תתקשרי לחברות שנייה אחרי הפרידה, אל תחכי עם זה ואל תנסי לעכל את זה לבד. אנחנו צריכות לדבר על מה שקרה כדי שזה יעבור. אל תתרגשי ממשפטים כמו 'יהיה בסדר' - זה לא ידבר אלייך באותו רגע, כי את לא יכולה להכיל את זה. את פשוט צריכה להבין שזה מה שאת מרגישה עכשיו וזה בסדר. אני תמיד מייעצת לכל המתאמנות שלי לתחום את ה'אבל' בזמן ולהגדיר לעצמן עד מתי הן הולכות להיות בתחתית: שבוע, שבועיים, חודש. רצוי שתקופת ההתאבלות לא תימשך יותר מחודש. אחרי שאת מחליטה כמה זמן את נותנת לאבל לשלוט, אני מציעה שתשתפי בכך חברה - תסבירי לה שהחל מתאריך ככה וככה היא לא נותנת לך לשקוע ברחמים עצמיים ודואגת לחגוג איתך את סיום האבל".

שבוע אחרי - חזרה לשגרה

ארגני לך לוח זמנים מהרגע שאת מצחצחת שיניים בבוקר ועד הרגע שאת הולכת לישון. כל דקה ביום שלך צריכה להיות מנוצלת עד תום. המסגרת שתיצרי לעצמך תגרום לפחות מחשבות והתעסקויות מיותרות.

סביר להניח שלא יתחשק לך לצאת מהבית, אפילו לא לקפוץ למכולת, אבל תסמכי עלינו, קצת אוויר יעשה לך רק טוב. לכי לשתות קפה עם חברה, קפצי לבקר את סבתא, צאי להליכה רגלית עם אמא. אגב, אם בשלב הזה לא בא לך לדבר על הפרידה, זה בסדר גמור. הסביבה הקרובה שלך תכבד כל החלטה ולא תלחץ.

נכון שממש מתחשק לך לקפוץ לחדר כושר לאימון אינטנסיבי? אנחנו יודעות שלא, אבל את יודעת מה, זה גם ישפר לך את מצב הרוח, גם ישרוף לך כמה שעות ביום וגם יעזור לך לשמור על הגזרה ההורסת שלך. אז יאללה, אפ על הרגליים.

תכתבי את כל מה שאת מרגישה במכתב שממוען לאקס שלך. תכעסי, תאהבי, תתאכזבי, תתגעגעי - הכול. את המכתב אל תשלחי אליו, כמובן. הוא אמור לעזור לך להתמודד עם המצב טוב יותר, לנקות עוד קצת מהרגשות השליליים. רק כדי להסיר ספק, אם לא היינו מספיק ברורות - אל תשלחי את המכתב. ולא משנה מה, אל תתקשרי לאקס שלך. ?

דבר המומחים:

לביא: "מאוד קשה לצאת מהשלב הראשון של האבל, זה אפילו כואב פיזית, אבל לא טוב לשקוע ברחמים עצמיים. ההמלצה שלי היא להיות 'מתוכננת' - להתעסק יותר ב־Doing ופחות ב־Being, לפרוט את סדר היום לשעות ולהשתדל להגיע בלילה למיטה כשאת סחוטה. ברגע שעסוקים בפעילות יש פחות זמן לשקוע בדיכאון. לא הייתי ממליצה בשלב זה לצאת לרקוד ולקרוע את העיר, אלא לעסוק בפעולות פשוטות יותר, כמו ללכת לסרט או לחדר כושר. זה גם זמן טוב לחזק קשרים שהזנחת בזמן שהיית בזוגיות אינטנסיבית - לא להתקשר לבכות לידיד שלא דיברת איתו חצי שנה, אלא לחזור להיות בקשר ממקום של עשייה".

גרנית־פורת: "אני מציעה שלא תיקחי ימי חופש או מחלה מהעבודה. אם תשבי בבית לבד, זה רק יעצים את הבדידות. עדיף להמשיך בשגרה ולנסות להיות כמה שיותר עסוקה".

שבועיים אחרי - תדאגי לעצמך

תרשי לעצמך להתפרע: תכנני חופשה, לכי למסעדת יוקרה, תקבעי עם חברה תור למסאז' מרגיע, למניקור־פדיקור, למספרה וקנחי בשופינג מטורף. מגיע לך להתפנק וזו תרפיה מצוינת. תרשי לעצמך לחייך יותר השבוע, תעשי רק מה שבא לך, תהיי אגואיסטית. זה בדיוק הזמן, כי כולם סביבך סלחניים ורק רוצים לפנק, לפנק לפנק. יכול להיות שבשלב הזה כבר תרגישי טוב יותר עם עצמך, תרגישי שאת מלאה בביטחון, תרגישי שהכול מאחורייך - עד כדי כך שתתפתי לרגע לעבור ברחוב שלו, לצאת לבר האהוב עליו או להגיע לאירוע שאת יודעת שהוא יהיה שם, והכול כדי להראות לו שהתגברת. לא, לא ושוב לא. כל הפינוקים נועדו לך ולך בלבד. את לא צריכה להוכיח לאף אחד שום דבר ובטח לא לאקס. אגב, לא משנה מה, אל תתקשרי לאקס שלך.

דבר המומחים:

לביא: "הרבה בנות מרגישות שהשלב הזה מלאכותי, שהן משקיעות בחיצוניות בזמן שבפנים הן מרגישות רע. זה נכון. זה מקום מודע ומלאכותי וזה בהחלט לא בא באופן טבעי. אבל המילה 'מלאכותי' באה מהמילה 'מלאכה' - את עובדת על לצאת מהמצב הזה".

ד"ר וטלמן: "אם קניות עושות לך טוב, לכי על זה. זאת תרפיה מעולה, לפעמים אפילו יותר משיחה טיפולית. אגב, אני ממליץ לצפות בסרטים שקשורים לפרידה וכאב ושיש בהם תקווה והתחדשות. סרטים עם הפי־אנד".

שלושה שבועות אחרי - תסתכלי קדימה

את כל החפצים שלו שנמצאים אצלך או בדירה המשותפת - תארזי. בקשי מחבר משותף שיודיע לו לבוא לקחת את הדברים ביום ובשעה ספציפיים שבהם את לא נמצאת בבית. אם את זו שעזבה את הדירה המשותפת, בקשי מחברה לקבוע איתו יום ושעה. אם את מספיק חזקה, את מוזמנת לסמס לו בעצמך, אבל אנחנו מזהירות אותך שלא להיגרר לשרשרת סמסים לא בריאה. את הולכת לקחת את הדברים שלך כשאת מלווה בחברה, עושה זאת בזריזות, לא מתעכבת על נוסטלגיות ועפה משם כמה שיותר מהר. אנחנו יודעות שזה לא פשוט, אבל זה שלב הכרחי בדרך להחלמה מלאה.

ומכיוון שהשבוע השלישי הוא לא קל בכלל, אנחנו ממליצות לך בדיוק עכשיו להכין רשימה מחזקת שכוללת את כל הדברים שאת אוהבת בעצמך ואת כל ההישגים וההצלחות שלך. בכל יום בשבוע שבו את מרגישה קצת בדאון, הציצי ברשימה הכיפית הזאת.

דבר המומחים:

ד"ר וטלמן: "לרוב הבנות הייתי ממליץ לנתק מגע לחלוטין, זה הכי טוב. אם את הולכת לקחת את החפצים שלך, עדיף שתצטרף אלייך חברה כי אז זה מקום מוגן יותר. תוודאי שהוא לא בדירה כדי לא להשאיר פתח לדבר, לבכות יחד, להתחבק ולגעת שוב בפצע. אל תשאירי שום דבר מאחור, כדי שלא תהיה לך סיבה לחזור. תשאירי לו את המפתח לדירה, ואם הוא זה שעזב תדאגי שהוא יחזיר לך את המפתח. לגבי מחיקת מספר הטלפון או המייל שלו, זה מאוד דומה ללקיחת החפצים - זו פעולה לא פשוטה שצריכה להיעשות. קשה עם זה, כי אם את מוחקת אותם את בעצם לא מאפשרת קשר, אבל את יודעת עמוק בפנים שאם הוא ירצה למצוא אותך הוא יעשה זאת, ואת הטלפון שלו את תמיד יכולה להשיג שוב".

לביא: "חשוב שלא תיפגשו. לפני שאת מגיעה לאסוף את החפצים שלך, תוודאי שהוא לא נמצא. ברמה האישית, אני הייתי מעדיפה ללכת בעצמי ולא לשלוח חברה במקומי כדי לוודא שאני לא שוכחת כלום".

גרנית־פורת: "זה גם הזמן להפסיק לגשש ולנסות לקבל מידע על מצבו ועל איך הוא מתמודד. יש סיכוי טוב שלא תאהבי את התשובה. מה שאת צריכה לעשות ברגע זה ממש הוא 'טיהור רעלים' - לנקות כל סממן חיצוני של הקשר ביניכם. זה צריך להיות מהיר, מיידי ונקי".

חודש אחרי - חשבון נפש

בשלב הזה את יכולה כבר לבקש שיכירו לך בחורים חדשים ולגלוש באתרי היכרויות. זה לא אומר שאת חייבת לצאת מחר לעשרה דייטים ולמצוא חתן, זה רק אומר שאת עדיין מאמינה באהבה ושכל החוויה הזאת הפכה אותך לאישה חזקה יותר, חכמה יותר, שיודעת טוב יותר מה היא רוצה. צאי לבלות, תתלבשי יפה, תפלרטטי, תחייכי ותנסי ליהנות.

דבר המומחים:

גרנית־פורת: "אם את במסגרת טיפולית, אני ממליצה לדבר עם המטפלת על הכול: על החששות, הלבטים, הכעסים והפחדים. הקשקשת הזאת עוזרת לנו להבין ולהתגבר על מה שקרה. בתחילה אני נותנת למתאמנות שלי לשפוך את הלב. אם אני מרגישה שהן פתוחות לשיחה מעמיקה יותר, אנחנו מדברות על החוויה כשיעור לחיים. אם המתאמנת חסומה והמנטרה שהיא חוזרת עליה כרגע היא 'למה זה מגיע לי' או 'הנה זה שוב קורה לי', זה לא הזמן המתאים לדבר על מה שהיא למדה מהחוויה. לגבי היכרויות חדשות, בשלב הזה את יותר ממוזמנת לפלרטט ולצאת עם בחורים חדשים".

לביא: "להכיר בחורים חדשים זה לא אומר שאת הולכת להתאהב או להתחתן. יש לך עדיין רגשות כלפי בן הזוג הקודם, את עדיין עסוקה בעצמך ובאבל שלך, ולכן כל כך חשוב לכבד את השלב הראשון של האבל. עם זאת, צריך לאמן את הלב ואת עצמך לתת שוב אמון באהבה, גם אם זה לא קשר של חתונה".

חודשיים אחרי - הסערה חלפה

דבר המומחים:

לביא: "מבחינתי, כאן את הופכת לאקטיבית בכל הנוגע לאהבה חדשה. את יכולה להירשם לאתרי היכרויות ולהתחיל עם בחורים, אבל אם את מרגישה שזה יותר מדי, את פשוט יכולה להירשם לפורום או לאתר כלשהו שמעניין אותך, למשל לאתר של החברה להגנת הטבע או אגודת הצמחונים - תתחברי לאנשים שאת מדברת איתם באותה שפה. בנוסף, כמו כל תהליך של אבל, המון דברים במהלך השנה הקרובה עלולים להזכיר לך אותו, למשל תאריך יום ההולדת או 'יום הנישואין' השנתי שלכם. בימים הרגישים האלה חשוב שתארגני לעצמך תכניות שיוציאו אותך מהמקום הזה של המחשבות. אם נערכים מראש קל יותר לעמוד בזה. לזמן יש תפקיד חשוב כאן, הוא מרפא ולבסוף הפצעים מחלימים".

ד"ר וטלמן: "הייתי מחכה עוד קצת לפני כניסה לקשר חדש, אין טעם להאיץ את התהליך. לפעמים יוצאים עם מישהו חדש רק כדי לחוות שוב את ההתרגשות וההתאהבות, ואז לא עשינו את העבודה. הוא הופך לריבאונד וזה לא פייר לא כלפיו ולא כלפייך. תהיי קצת עם הלבד, עם המחשבות של איפה טעית, מה לא עובד, מה תרמת למצב שאליו הגעתם. תזכרי שלכל מטבע יש שני צדדים".