סיטרואן C1 - עירונית שובבה, וממש זולה

בואו ונעמיד דברים על דיוקם. סיטרואן C1 הקטנטנה שמופיעה כאן במבחן דרכים, אינה מיועדת למשפחה גדולה. היא גם לא מכוונת לאלה הצוברים עשרות אלפי קילומטרים מחוץ לעיר מדי שנה. לעומת זאת, היא סוג של תכשיט על זרוע של בחור או בחורה עירוניים, בהנחה שכמעט ולא יצאו את גבולות הכרך הגדול. מבנה קטנטן ומראה שובב, מנוע קטן ונעים לשימוש, תיבת הילוכים ידנית ותג-מחיר מאוד מפתה.

מצד שני, היא מציעה חבילה שבעבר לפחות, לא ממש הייתה רבת-מכר בישראל. מעט פח, מעט מאד מנוע, תיבה ידנית ומראות וחלונות אחוריים שדורשים הפעלת כוח יד של ממש. בואו ונדייק, קטגוריה שכמעט ולא מכרה כאן כלום, למרות שהיא סופר-פופולרית באירופה. האם השתנו הזמנים?

שלוש מנות, עיקרית אחת

אמרנו כבר שה-C1 היא בת לפרויקט משולש עם פיז'ו וטויוטה, אבל כדאי להבהיר עד כמה. פתיחת מכסה המנוע תגלה למשל את השם "טויוטה" בבירור. במכונית המבחן לא הונחו שטיחים יעודיים למותג, אז עשו שימוש באלה של ה-107. ההבדלים היחידים הבולטים בין שתי בנות משפחת PSA, הוא בסבכה ויחידות תאורה שונות מלפנים ומאחור. התוצאה הסופית לטעמי, טובה יותר מהאחות של פיז'ו על אחת כמה וכמה בצבעי אדום וכחול עזים עמם היא משווקת, ובאופן די מפתיע גם זולה ממנה בכשבעת אלפי שקלים. 

ואחרי הביס הראשון

במבט ראשון וחטוף, ממשיך פנים המכונית את הקו השובבי שבחוץ, עם מד סל"ד עליון לא-קונבנציונלי מקצהו העליון. אבל לצד העיצוב החביב מתגלה פלסטיקה פשוטה אשר מרגישה זולה, גם אם אינה נראית כך. כיוון המראות ידני, לנהג אין כל שליטה על חלון החשמל של הנוסע לצדו, וההגה אינו מתכוון למרחק. באופן כללי, אין מנוס מלהסיק כי בתכנון המכונית הושם דגש ברור על חסכון, ולא רק במובן הטוב של המילה. נסו לפתוח למשל (ידנית כמובן) את חלונות החרך האחוריים, או את דלת תא המטען משוללת המסגרת. אגב, מערכת השמע וזוג הרמקולים הקדמיים נשמעת בדיוק כפי שהיא - לא משכנעת.

לוח מחוונים מציג שני שעונים בלבד, מהירות וסל"ד

באמצע הארוחה

ה-C1 מגיעה ארצה עם מנוע בנפח 1.0 ליטר, שלושה צילינדרים והספק מרבי של 68 כ"ס. וגם, שימו לב, תיבת הילוכים ידנית. אם העובדה שיש להעביר הילוכים בעזרת תנועות יד ורגל אינה מרתיעה אתכם (ומרבית הרוכשים נרתעים, עובדה), תגלו בסיטרואן הזעירה פרטנרית חביבה למדי. המנוע הקטן מציע גמישות טובה יחסית לנפחו, ומציע יכולת ראויה. ההילוך השני יתאים למשל ממהירות זחילה ועד תנועה ממש מהירה. הוסיפו לכך נתון צריכת דלק מרשים (מטעם היצרן) של 22 ק"מ לליטר, ותקבלו כלי התניידות יעיל, חסכן וקמצן בזיהום.

אלא שלא הכל חיובי כל כך. כך למשל כושל בידוד הרעשים בתא הנוסעים לגמרי. לא רק שהמנוע הקטן מרעיש מדי כמעט בכל מצב, גם רעשי דרך חודרים ללא הרף. בנוסף, נוחות הנסיעה - במרבית תנאי הדרך - אינה משביעת רצון. וזאת בלשון המעטה. למעט במהירות עירונית-בינונית ועל אספלט סלול היטב, ה-C1 מקפצת ומענישה את נוסעיה ללא הרף. הוסיפו לכך מושבים בינוניים בלבד, ותקבלו חווית נסיעה לא ממש מרשימה. על התגבור המוגזם של מערכת ההגה, אין צורך להכביר מילים. הוא קל מדי לכל פעולה שאינה חניה ברחוב צפוף. הנה, אמרנו בכל זאת.

יש קינוח?

סיטרואן C1 היא מכונית מיני עם עיצוב מתוק להפליא, זולה מאוד לרכישה ובהתאם, עם לא מעט נקודות תורפה. מדובר כצפוי בכלי עירוני סופר-יעיל, שמסוגל בלי כל בעיה גם לבצע גיחות מזדמנות בטווח נסיעה של כמה עשרות קילומטרים. והיא גם נראית מצוין, כפי שאתם ודאי מזהים בתמונות. כבונוס, היא מציעה רמת בטיחות גבוהה יחסית, עם שש כריות אוויר וארבעה כוכבי בטיחות. הזכרנו כבר שהיא ממש זולה, אפילו מאחותה התאומה פיז'ו 107?

מצד שני, ה-C1 היא מכונית לא נוחה. שוב כצפוי, היא צפופה בתא הנוסעים ומציעה תא מטען פצפון. שלא כצפוי, היא מציעה נוחות נסיעה בינונית-מינוס, היא רועשת כמעט בכל מצב, בעלת אבזור בסיסי במקרה הטוב, ולכן מרגישה מאד ספרטנית ולא מפנקת.

למי כדאי לרכוש אותה? חברות השכרה למשל, מי שאינו רוצה (או יכול) להתנייד בעיקר עם קטנוע גדול, ואלה המעוניינים באבזור מוטורי בסיסי לצדם. כל אחד אחר ימצא בה בעיקר מידות קטנות מדי, ותחושה בסיסית מדי לעשרות אלפי השקלים שהוא משלם. אחרי הכל, במחיר של ה-C1 הזעירה אפשר לרכוש משפחתית מסוגננת מבית סיטרואן, עם אבזור עשיר ומפנק ויכולת גבוהה פי כמה בכל פרמטר, כשהיא בת שנתיים, שלוש.