האקדמיה לצחוק

תוכנית הפתיחה של "ארץ נהדרת" הציגה את הפנים האמיתיות של ישראל 2011. מקום מוכה, מפולג, כועס ועם ראש עמוק באדמה. הדבר היחיד שלא היה לנו, זה מספיק מצחיק. רק בקטע אחד מצאתי עצמי גועה מצחוק - הפרלמנט של שאולי. מוזר, בשנה שעברה לא הפסקתי להתלונן על הומור ישראלי פשוט, מגוחך וגרוטסקי מדי, שמבוסס על קאץ' פרייזים ולא על אמירה חברתית, והנה מגיעה פתיחת העונה הכי פוליטית זה שנים, ואני צועקת "תל אביב!" אל המכשיר הנייד שלי, כמו ערן זרחוביץ' בתפקידו המבטיח כאזרח שמנסה להשתמש בסלופארק. לא בדיוק סאטירה נוקבת, אבל הקטע הכי קורע בתוכנית כולה.

כן, הציפיות שלי מ"ארץ נהדרת" גבוהות. אני רוצה הכל. במשך שנים היא נתנה לי סיבות לכך, כשהיוותה מהדורת שבט מבדרת מחד, ומסמך סאטירי משכיל מאידך. אלא שלאחרונה חל בה פיצול מבלבל. בעונה הקודמת, היא זנחה את הפוליטיקה והתמכרה לנונסנס, בתחילת הנוכחית אנו עומדים בפני מצב הפוך: "ארץ נהדרת" חכמה, צודקת, כואבת - ובדרך כלל נטולת פואנטה. נכון, גם "החמישייה הקאמרית" היו כאלה, אבל בצורה מוקפדת בהרבה.

אולי זו קונספירציה? של הממשלה, של הימין, של אלי ישי - להראות לנו שהומור אקטואלי פחות מצחיק, וכך לשלוח אותנו בחזרה אל האסקפיזם של "אוקיי, יאללה, ממממ...ביי"? אין ספק כי מהדורה פחות פוליטית, תעשה חסד עם מנהיגינו, היות שלא מעט ישראלים נוטים לקבל את החדשות שלהם היישר מפיו של קיציס. הפעם, אגב, המנחה משתכלל קצת ומדגים את הגרסה הישראלית לג'ון סטוארט וה"דיילי שואו", במהלכה הוא משוחח עם סינקים של פוליטיקאים. לטעמי זה איכשהו עובד, אך בקרוב יגיע המקור לערוץ "קומדי סנטרל" הישראלי, וקיציס לא באמת יעמוד בהשוואה.

"ארץ נהדרת" צריכה לאסוף את כל היכולות שלה כדי להיות מצחיקה לא פחות משהיא צודקת. ועד שזה יקרה, ממש לא נסתפק בדברים האלה.