שתף קטע נבחר

סרבן גט? תשלם על זה ביוקר - ובמזומן

רק אחרי שסרבני הגט ייפגעו בכיסם, ילמד הציבור שהגט אינו כלי משחק ואמצעי סחיטה והתעללות. את מה שבית הדין הרבני לא מצליח לעשות, יצטרכו בתי המשפט לעשות, דרך תביעות נזיקין של אנשים מן השורה

יש המון צרות במדינה: אין שלום, אין גשם, הכרמל שרוף, רכבות עולות באש, ובית הדין הרבני לא פותר את הבעיה של מסורבות הגט. מה יכול האזרח הקטן לעשות: להביא את השלום? להביא את הגשם? לא לנסוע ברכבת? להתלונן על בית הדין? (ניסינו... לא הצלחנו). ובכל זאת - אל יאוש.

 

הנה למשל מה שהאזרח יכול לעשות בעניין מסורבות הגט. לאחר הגירושין, לתבוע את בן הזוג על שנות העיכוב. אתם לא צריכים את הכסף שיפסוק לכם בית המשפט? תירמו אותו לנזקקים.

 

תודה, איחרתם

בלומה, אישה חרדית, נישאה לפני כ-25 שנה ונולדו לה ארבעה ילדים. בעלה, לטענתה, נהג כלפיה באלימות פיזית, נפשית ומינית. גורמים שטיפלו במשפחה המליצו על גירושין. בשנת 2001, אחרי שהבעל תקף את אשתו עם סכין, קרע את בגדיה והיא נפצעה - הוציא בית המשפט צו הגנה, והם נפרדו.

 

במשך חמש השנים הבאות ניסתה בלומה, ללא כל הצלחה, לקבל גט מבעלה בבית הדין הרבני. למרות צו עיכוב יציאה שהוציאה בלומה לבעלה, הוא הצליח ב-2003 לברוח לחו"ל. ארגון חב"ד איתר את הבעל שהסתתר בארה"ב, אך הוא ברח ממקום למקום.

 

בשלב כלשהו דרש הבעל סכום כסף תמורת הגט. בלומה הסכימה לשלם, אך הבעל לא הופיע בבית הדין ביום שזומן. ב-2004, שלוש שנים אחרי אירוע התקיפה, פסק בית הדין שהבעל חייב לתת גט לאשתו ושיש לכפותו על כך. תודה. קצת מאוחר.

 

בסוף 2005 נמצא הבעל, חזר על דרישתו הכספית, והכסף הועבר מיד באמצעות בית הדין, תמורת הגט הנכסף. בלומה קיבלה את הגט, חמש שנים אחר שנפרדה מבעלה ותבעה גירושין בבית הדין, וכשנה וחצי אחרי שבית הדין פסק לחייב את הבעל בגט.

 

גלו אזרחות טובה

לאחר הגט פנתה בלומה לבית המשפט, באמצעות מרכז צדק לנשים ועו"ד אסתר שאנן, וביקשה לקבל פיצויים על חמש שנות העיכוב שלה - על הבושה הגדולה להיותה מסורבת גט, על הכאב והסבל, ועל "הפגיעה בשמה הטוב עד שכמעט אפסו סיכוייה למצוא בן זוג חם ואוהב במסגרת החברה החרדית שבה היא חיה".

 

השופט פיליפ מרכוס מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, פסק סכום של מאה אלף שקלים עבור כל שנת עיכוב, ועוד מאה אלף שקל פיצויים מוגברים - שהם סך הכל 600 אלף שקל.

 

בתביעת בן הזוג לאחר הגירושין אין, ולא יכולה להיות, בעיה של "גט מעושה", שהרי הגט כבר ניתן (למרות שלא קשה לדמיין שגם על זה ניתן לצעוק "געוולד"). למעשה

זוהי אזרחות טובה, מאחר שרק אחרי שכמה אנשים ייפגעו בכיסם, ילמד הציבור שהגט הוא לא כלי משחק, ולא משתמשים בו כדי לסחוט את הצד השני ולהתעלל בו. את מה שבית הדין הרבני לא מצליח לעשות, יצטרכו בתי המשפט לעשות, דרך תביעות הנזיקין של אנשים מן השורה.

 

גלו אזרחות טובה ותבעו את המגיע לכם, גם אחרי הגט. זאת, עד לפתרון טוב יותר שאולי ביום מן הימים יגיע מכיוון בית הדין הרבני, לכשיבין שצריך לפתור את הבעיה בדרכים ראויות יותר, ויפעל לעצור את תופעת סרבנות הגט.

 

  • רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים"
  •  

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מאזני הצדק - והכסף
    צילום: Index Open
    מומלצים