אם ההרוגה מבילעין: "לא רוצה לנקום את מותה"

עוד לא חלפו שנתיים מאז קברה סולחיה אבו-רחמה את בנה, באסם, שנהרג מרימון גז צה"לי בעימות בין מפגינים לבין חיילים בבילעין. אמש (שבת) היא הגיעה שוב לבית העלמין, וליוותה בדרכה האחרונה גם את בתה, ג'וואהר, שבצירוף מקרים מצמרר, נהרגה בנסיבות דומות. לפני כשנתיים נפצע בן נוסף שלה, אשרף, בעודו כפות.

בסוכת האבלים שהוקמה בחצר ביתה, אמרה האם האבלה ל-ynet כי למרות עוצמת הטרגדיה הכפולה שפקדה את משפחתה, אמונתה השלמה בשלום כפתרון היחיד לסכסוך נותרה בעינה: "הבאתי את ילדיי לעולם באהבה וחינכתי אותם להאמין בשלום ולא לנהוג באלימות".

היא הוסיפה, כי "מתוך שישה ילדים, נשארו לי ארבעה. אני לא מתלוננת כי זה לא בידינו. אלוהים מחליט מה יקרה. אני מבקשת מהעם בישראל להביע עמדה נחרצת נגד הכיבוש. הוא צריך לתמוך במאבק הצודק שלנו נגד הגדר ולמען שחרור האדמות שנגזלו מאיתנו, כי רק ביחד נוכל להביא את הסוף לטרגדיה של שני העמים".

מהציבור הפלסטיני, ביקשה סולחיה ש"ימשיך להיות מאוחד במאבק נגד הכיבוש. ישראל חייבת להסיר את הגדר ולסגת מכל ההתנחלויות, כדי שיהיה שלום. כמו כל בני האדם, אנו רוצים לחיות ולא למות. אנו רוצים לחיות לצד ישראל, אך בכבוד".

המאבק בכיבוש גבה מחיר כבד. קברה של אבו-רחמה (צילום: גיל יוחנן)

למרות שבצה"ל הטילו ספק בנסיבות מותה של הבת, וטענו כי הגיעה לבית החולים במצב קל, שוחררה ממנו ורק אחר כך מתה, אמרה האם כי ברור לה שבאותו מקרה, כמו באירוע הקטלני הקודם, מדובר היה במעשה מתוכנן מראש - ולא בתאונה מצערת.

"אין לי שום ספק שמי שעשה את זה, פעל כפי שפעל בכוונה כדי להרוג", קבעה סולחיה - והדגישה כי "לי בעצמי אין שום רצון לנקמה. את זה, רק אלוהים עושה".

אבו-ניזאד, סגן ראש הכפר בלעין, אמר אחרי ההלוויה כי גם המחיר הכבד שגבה המאבק, שהוא נמנה על מוביליו, לא יביא להפסקתו. "אני מאמין בפעולה בלתי אלימה נגד הגדר והכיבוש ובעד השלום. אנו נמשיך להיאבק עד שהכיבוש יצא מאדמותינו ועד שנקים את המדינה שלנו ונחיה בה בשלום. אנו ממתינים שהציבור בישראל יבין שפרט לסיום הכיבוש, אין שום דרך אחרת להשיג חיים של שלום וביטחון".

"אין רצון לנקמה. את זה, אלוהים עושה". אם ההרוגה (צילום: גיל יוחנן)

אבו-ניזאד קרא לישראלים להחליף את הנהגתם במי שיוכלו לקדם את השלום. "הציבור שלכם צריך לבחור בממשלה אחרת, כזו שתתמוך במשא-ומתן עם הפלסטינים. אנו מחכים שהעם הישראלי ברמת-גן, ירושלים, תל-אביב ובכל מקום אחר יקום נגד הממשלה הזאת ויגיד שהיא גזענית וטרוריסטית, ושצריך להחליף אותה במי שרוצה שלום".

אחד הנוכחים בהלוויה היה באשיר תמימי, ראש ועד הכפר נבי-סלאח הסמוך, הנחשב למוקד האחרון שבו התלקחו הפגנות מדי יום שישי נגד צה"ל והמתנחלים. "אנחנו רק נרחיב את המחאה ונפגין בכל מקום שנוכל לעשות זאת. אנחנו רוצים בשלום ולכן מגיעים להפגנות בידיים ריקות. מנגד, כוחות הכיבוש יורים עלינו כדורי גומי וגז, מבצעים מעצרים ועושים כל צעד אפשרי כדי למרר את חיינו".

תמימי הביע ספקטיות באשר לאפשרות שהעם בישראל יפעל לשינוי המצב. "השלום הוא ההבטחה היחידה לשני העמים, אבל לצערי הרב, כרגע רוב העם הישראלי והממשלה שלו לא מאמינים בזה. אני מקווה שזה ישתנה ואולי בעוד כמה שנים יהיה פתח לשלום, וגם לסיום ההפגנות".

הדור הבא של המאבק. קורבנות בלתי נמנעים? (צילום: גיל יוחנן)

התקרית הקטלנית בבילעין, לדעת תמימי, לא תהיה האחרונה מסוגה. "חוץ מג'וואהר, אנחנו נשלם בעתיד עוד מחיר כבד של קורבנות נוספים. אין ברירה, מכיוון שההפגנות הן הדרך היחידה שלנו לגרום ללחץ על ישראל כדי שהיא תצא מהגדה, וכדי שיכירו בזכות שלנו להגדרה עצמית. הצבא הישראלי מאומן היטב להילחם במלחמות ולא להתמודד עם ילדים ונשים. זה עושה לגנרלים שלכם כאב ראש".

צה"ל: "הם סיכנו את החיילים"

לעומת הטענות בבילעין, ביקשו גורמים בצה"ל להדגיש כי אופי ההפגנה שבה נהרגה ג'וואהר, כמו יתר אירועי המחאה בבילעין, שונים באופיים מכפי שתואר.

"מדובר בהפגנה אלימה שבה יודו בקבוקי תבערה ואבנים לעבר כוחות צה"ל וסיכנו את החיילים".

בהודעה רשמית מדובר צה"ל, נמסר כי "במהלך הפרת סדר אלימה ובלתי חוקית שנערכה סמוך לכפר בילעין, דווח על פלסטינית שנפגעה משאיפת גז. היא פונתה על ידי הסהר האדום לבית החולים ברמאללה. על-פי הדיווחים הראשונים שהתקבלו מהפלסטינים, היא שוחררה מאוחר יותר לביתה ושם מתה".

עוד מסרו בצה"ל כי "הפלסטינים שינו, מאוחר יותר, את גרסתם - וטענתו כי היא מתה בבית החולים. פנייתנו לפלסטינים בדרישה לעיין בדו"ח הרפואי טרם נענתה, ונסיבות מותה של הפלסטינית עדיין נבדקות".