שתף קטע נבחר

יואב הביא את לאנה לארץ כדי להציל את חייה

הרופאים מגלים שלאנה סובלת מסרטן שד אגרסיבי במיוחד. לאחר מספר חודשים היא עוברת כריתה. פחות מחודש לאחר הכריתה מתגלה גידול בשד האחר. הטיפולים יקרים מאוד, וצריך עוד. סיפור על אהבה וחושך, אבל בעיקר על אהבה

כשלאנה ויואב נכנסים לבית הקפה בתל אביב, הם נראים כמו כל זוג מקומי צעיר, יפה ומאוהב. מרגע שלאנה מתיישבת אני מיד מבינה מדוע יואב התאהב בה. מעבר לעובדה שהיא נראית כמו בובת חרסינה יפהפיה, יש לה חיוך מאיר, שמחת חיים וצחוק מתגלגל כשל ילדה. פשוט קשה לחשוב עליה במושגים של אשה חולה.

 

לפני שנתיים, כשיואב מלכין, בן 28, ישראלי שעבד בבאקו שבאזרבייג'אן, הכיר בבר את לאנה קוקינה, בת 27, הוא ידע שהיא חולת סרטן השד, בתקופה הכי קשה של חייה, אבל הדבר לא מנע ממנו לחזר אחריה.

 

ככל שהקשר העמיק והאהבה פרחה, עשה הסרטן שמות בגופה של לאנה ומצבה התדרדר. יואב מבין שלאנה גוססת, והוא מחליט להביא אותה לארץ כדי להציל את חייה. בארץ מתגלה חומרת מצבה: הרופאים מגלים שלאנה סובלת מסרטן שד דלקתי ואגרסיבי במיוחד. לאחר מספר חודשים היא עוברת כריתת שד שמאל. פחות מחודש לאחר הכריתה מתגלה גידול בשד הימני. הטיפולים יקרים, מעל 20 אלף בחודש, שמתקבלים מתרומות. לאנה עדיין נאבקת במחלה, המכתיבה להם לחיות את היום. סיפור על אהבה וחושך. אבל בעיקר על אהבה גדולה.

 

לאנה קוקינה נולדה בבאקו, עיר הבירה של אזרבייג'אן. כשמלאו לה 18 עברה לבדה למוסקבה. באוגוסט 2008 היא מגלה גוש סרטני בשד שמאל. היא חוזרת הביתה ומספרת על כך לבן זוגה זה שש שנים. "אין לי כסף, ואנחנו נפרדים, כך הוא הגיב", מספרת לאנה. לאנה עוזבת את מוסקבה, מאחר שאינה ילידת המקום, ואין לה שם זכויות רפואיות. היא מחליטה לחזור לבאקו, במחשבה ששם תוכל לקבל טיפול רפואי חינם, אבל מגלה שעליה לשלם על הכימותרפיה באופן פרטי. כך היא מרוקנת את חסכונותיה.

 

כל מה שהוא ראה זו אשה יפהפיה, מלאת שמחת חיים


הכירו בבר, בתקופה הכי קשה בחייה. לאנה ויואב (צילום: ניליה מורדובה)

 

ערב גורלי אחד היא מחליטה לצאת לבר ופוגשת את יואב, ששהה בבאקו במסגרת עבודתו בחברת אירונאוטיקס, כמפעיל מל"טים (מטוס לא מאויש). חברה משותפת סיפרה לו שלאנה חולה בסרטן השד. אבל כל מה שהוא ראה זו אשה יפהפיה, מלאת שמחת חיים. היא שאלה אותו באנגלית: "אתה יודע על מצבי?" הוא אמר שהוא יודע. "בערב שנפגשנו, היתה מסיבה בבר", מספרת לאנה. "היה רעש, לא יכולנו כמעט לדבר, אבל שנינו ידענו שזה לא המקום האידיאלי ולא הזמן לדבר על הסרטן".

 

-יואב, לא חשבת שאתה מכניס ראש בריא למיטה חולה?

"כשראיתי את לאנה, היתה לה פיאה על הראש, כך שוויזואלית לא יכולתי לראות שהיא חולה. נמשכתי לשמחת החיים שלה, לצחוק שלה, וכמובן - למראה החיצוני שלה. מרגע שאמרתי לה שאני יודע על מצבה, השיחה התגלגלה על כל נושא אחר ולא על המחלה. כשהכרנו לא ידעתי במדויק מה מצבה. ככל שהקשר העמיק היא סיפרה לי יותר ויותר".

 

-לאנה, האם חשבת במצבך להתאהב?

"לא. הייתי אחרי מערכת יחסים ארוכה, אחרי פרידה מבחור שעזב אותי בגלל המחלה. עד שהכרתי את יואב כל הגברים שהכרתי לא התייחסו אליי יפה. הייתי רגילה ליחס הזה. אף פעם לא הכרתי גבר שהתייחס אליי טוב כמו שיואב התייחס אליי. וגם לא חשבתי בכלל שבמצבי מישהו יתאהב בי. אפילו לא קיוויתי. האמת, כשראיתי את יואב חשבתי שהוא בחור, חמוד אבל לא הטיפוס שלי, אבל אחרי שעתיים באותו הערב כבר שיניתי את דעתי עליו".

 

-ואז התחלתם לצאת...

"כן. מרגע שהכרנו יצאנו כל יום, כמו כל זוג צעיר שיוצא לדייטים. כל יום חיכיתי שהוא יחזור מהעבודה ואז יצאנו לבר, למסעדות. רציתי להיות קרובה אליו כל הזמן, אז הכרחתי את עצמי להתאפר, לשים פיאה ולהתלבש יפה כדי לראות אותו. פעם אפילו יצאנו מיד אחרי כימותרפיה...". "שזה היה רעיון לא טוב", מזכיר לה יואב. "פשוט לא רציתי לפספס אף פגישה, כי ידעתי שהוא עומד לחזור לארץ לשבועיים. בשלב מסוים רצינו להיות אינטימיים, והייתי צריכה להוריד את החזייה. אמרתי לו שיש לי פצע בשד, ושאם זה דוחה אותו, זה בסדר. אבל זה היה בסדר מבחינתו הוא קיבל את זה".

 

מפגישה לפגישה לאנה חושפת עוד מידע בפני יואב על הסרטן. "כל פגישה סיפרתי קצת", היא אומרת. "יואב גם שאל יותר שאלות".

 

יום אחד הם מחליטים לגשת לקפה אינטרנט כדי לקרוא על סרטן השד. יואב מזהה את הפצע שיש ללאנה במאמרים שהוא קורא: "מצאתי חומר באינטרנט שלפי התיאור זה התאים להיות סרטן השד הדלקתי", משחזר יואב. "לאנה ענתה לי שזה לא מה הרופאים אומרים שיש לה. בארץ הסתבר שצדקתי, שזה אכן היה סרטן שזיהיתי בחומר שקראתי".

 

לדבריהם, כל תהליך האבחנה של לאנה היה בעייתי, "גם במוסקבה וגם בבאקו לא ידעו איזה סוג סרטן יש לי", אומרת לאנה. "עשו לי בדיקה ציטולוגית. ואמרו לי - יש לך סרטן דרגה שלישית ואת צריכה כימותרפיה" (לבדיקה ציטולוגית יש חיסרון שהיא מייצגת תאים מועטים ולא תמיד הם התאים הסרטניים נראים בה, לכן בדיקה כזו אינה בדיקה מספקת. רק בארץ אובחנה אבחון מקיף ויסודי. -ד.ד)

 

"הייתי צריכה להסתיר את הפצע עם תחבושת"

בבאקו גילתה לאנה שכדי להפעיל את הביטוח הרפואי שלה עליה לשלם כסף שחור לרופאים. כדי לממן את הטיפולים היקרים ואת שכר הדירה, היא נאלצת למצוא עבודה. "מצאתי עבודה כמנהלת משרד. בעבודה התחשבו בי ונתנו לי לעבוד גם מהבית. חברים שלי עשו ערב התרמה לכבודי, עם הופעות של שירה ונגינה". אחרי שנה של טיפולים ללא שיפור חלה החמרה במצבה. "בדצמבר 2009 התברר שהגידול התפתח, התפשט גדל ונהיה אלים", אומרת לאנה. ובתקופה הזאת, הכי קשה בחייה, הכירה את יואב. "הייתי במצב שהסרטן החל ממש להתפשט ולגדול וגם לפרוץ החוצה מהגוף. היה לי פצע ובליטה שיוצאת החוצה מהשד. זה נהייה ויזואלי, והייתי צריכה להסתיר את הפצע עם תחבושת".

 

-יואב, מתי הבנת שלאנה בסכנת חיים?

"בהתחלה לא ידעתי כמה חמור מצבה. לא התייחסתי אליה כחולה בכלל. עם הזמן כשהתקרבנו זה לזה היא חשפה אותי יותר ויותר לנושא. בשלב מסוים נפל לי האסימון שהיא לא סתם בחורה שיש לה סרטן, אלא היא בעצם גוססת. כשראינו שאין שיפור עלה רעיון שלאנה תקבל טיפול מקצועי יותר בטורקיה הסמוכה. אבל מבחינתי זה לא היה אפשרי. לכן הייתי צריך לקבל החלטה. האם אני נותן למישהי שאכפת לי ממנה למות, או שאני מנסה להקריב מעט כדי לעשות משהו באמת באמת חשוב. והיה לי ברור מה עלי לעשות - להביא אותה לארץ, לאבחן אותה ולהציל אותה".

 

-לאנה, מה קורה כשאתם מגיעים לארץ?

"באוגוסט 2009 הגעתי לארץ. סוף סוף עשו לי אבחון מקצועי בבית החולים בילינסון. פעם ראשונה שעשו לי סיטי וביופסיה. סוף סוף איבחנו את סוג הסרטן, Infiltrating ductal carcinoma דרגה 3. אמרו לנו שהוא אגרסיבי ודלקתי. חשבנו שיהיה אפשר לעשות נתוח כריתה מיד, אבל לא היה ניתן לעשות כריתה עדיין כי הסרטן היה אלים, מלא גרורות והתפשט לכל בלוטות הלימפה בבית השחי ובגרון".

 

-איך אתם ממנים את הטיפול הרפואי?

"אנחנו ממנים את הטיפולים באופן פרטי", אומר יואב (לאנה עדיין לא זכאית עדיין לביטוח לאומי ולקופת חולים -ד.ד), "בעיקר מתרומות של אנשים טובים, ובעזרת עמותת 'חברים לרפואה', שפתחה בשבילה קרן לתרומות. שלחנו מיילים לכל מי שיכולנו. פרסמנו בפייסבוק ובכל מקום אפשרי".

 

כשיואב מספר על המאמצים להשגת הכספים נראה כאילו הקים חמ"ל בראשו, שכל עניינו להציל את לאנה. מרגע שלאנה נוחתת בארץ, יואב מבין את היקף העלויות. לכן הוא מחליט להשיג אונקולוג שיסכים לטפל בה ולעקוב אחר המחלה בהתנדבות. דרך קשרים משפחתיים, באמצעות גיסו, הוא מגיע לאונקולוג שעובד בבילינסון. "שלחתי מיילים לאונקולוג עם הסיפור של לאנה. והוא הסכים לטפל בה בהתנדבות עד היום. בדיעבד הסתבר שהוא אבא של בחורה שיצאתי איתה..."

 

בעצת האונקולוג לאנה מתחילה ליטול כדורים, טייקרב וקסלודה. "אחרי שהתחלתי לקחת את הכדורים מהר מאוד ראיתי שיפור", אומרת לאנה. "הפצע החיצוני בשד נסגר. היתה נסיגה בסרטן ונראה שיפור במצב. באפריל השנה כרתו את השד השמאלי".

 

-ואז נשמתם לרווחה?

"ככה חשבנו", אומרת לאנה. "תקופה קצרה אחרי הכריתה הינו בים. ואז הרגשתי בליטה בשד הימני. לפני הכריתה של השד השמאלי הייתי צריכה להפסיק לקחת תרופות למשך שלושה שבועות ובזמן הזה, בגלל שהסרטן אגרסיבי, התפתח גוש בשד הימני".

 

-איך הגבתם?

"אני כבר צחקתי", אומרת לאנה ומביטה אל יואב. שאומר, "אני ממש לא צחקתי, הייתי מודאג". "הלכנו שוב לבית החולים, שוב עשיתי ביופסיה, והתחלתי טיפולים, אבל שום דבר לא עזר. אז החלפנו לתרופה אחרת, שכרגע מראה שיפור".

 

-לאנה, למעשה יואב מציל את חייך.

"נכון. אלוהים שלח לי מלאך. יואב הוא המלאך שלי. אם הוא לא היה מציל אותי הייתי כבר מתה ב- 2009", היא אומרת.

 

מידי יום הם מנהלים מלחמה שקטה מול הסרטן, כשהנשק המרכזי הוא אופטימיות, אהבה, מזל ותמיכה ממשפחה, אונקולוג שעושה חסד איתה, ובעיקר טיפול רפואי מסור מבית החולים בילינסון, מרכז דוידוף ."הופתעתי לטובה מהאנשים כאן שעושים למעני מעל ומעבר", אומרת לאנה, "כל כך הרבה עזרו לי – רופאים, אחיות, פקידים ולא מעט אנשים שאני אפילו לא מכירה שתרמו מכספם כדי לעזור לי. זה מאוד נדיר במקום שאני באה ממנו".

 

"לאנה התקבלה למשפחה כמו כל אחד אחר"

כשאני שואלת את יואב כיצד הגיבה משפחתו לעובדה שהביא הביתה אשה חולה, הוא מספר שהוריו הביעו דאגה ושאלו אם הוא יודע למה הוא נכנס. הוא הסביר להם שהוא יודע בדיוק למה הוא נכנס ושהא אוהב את לאנה. "מאותו הרגע התמיכה שלהם היא מלאה ומוחלטת. לאנה התקבלה למשפחה כמו כל אחד אחר".

 

לאנה מספרת שקיבלה את ברכת הדרך ממשפחתה הקטנה, הכוללת אמא וסבתא, אבל עם זאת היו לה חששות גדולים. "בהתחלה פחדתי להכיר את אמא של יואב", היא מספרת. "היו לי בעבר מערכות יחסים בהם האמא של החבר היתה קשה אליי. אבל הופתעתי לטובה מאמא של יואב, מהמשפחה שלו, שקיבלו אותי באהבה".

 

לאנה כבר כמעט שנה וחצי בישראל, שמבחינתה היא "גן-עדן". היא לומדת עברית באולפן. "סיימתי שלב ראשון", היא אומרת בהתלהבות. היא רואה בישראל בית לכל דבר. בפברואר 2010 הם נישאו באזרבייג'אן, נישואים שהוכרו בישראל. לאנה אומרת שהיא רוצה להיות יהודיה ושוקלת תהליך של גיור.

 

-לאנה, מה מצב הרפואי כיום?

"כעת יש נסיגה מסוימת, יש שיפור, ואני מועמדת לכריתת השד הימני. לאחריו אני צריכה לעבור הקרנות בשמונה 'שדות' שונים בפלג גוף עליון. הסוף עוד רחוק. יש לי עוד שנה וחצי של טיפולים כימותרפיים. עוד בדיקות, מעקבים".

 

-אתם חיים במתח מתמיד?

"לא. זו שיגרה", אומר יואב, "אנחנו כמו כל זוג שיש לו התמודדות. זו ההתמודדות שלנו".

"כל יום שלישי כימו", אומרת לאנה ומחייכת.

 

-אתם חושבים על העתיד?

"זה לא משהו שאנחנו חושבים עליו כרגע", אומרת לאנה, "כי אנחנו חיים את ההווה".

 

-מה החלום הכי גדול שלכם?

יואב: "אני מחכה ליום שבו יודיעו לנו שהיא בריאה. מיד אחר כך אני לוקח חופש ואנחנו נוסעים לטייל בעולם, רק אני והיא. זה משהו שאני לא עשיתי כבר מזמן ולאנה אף פעם לא. זה יהיה מושלם. יותר מהכל אני מאמין בכוח של לאנה להחלים".

 

לאנה: "החלום שלי הוא להבריא ושיהיה לי שד חדש ויפה, לחזור להיראות כמו שנראיתי לפני המחלה. חוץ מזה אני חולמת שאוכל להביא ילדים".

 

 


 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כמו בובת חרסינה יפהפיה. לאנה קוקינה
צילום: נועה איזנשטט
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים