דור הפייסבוק לא מבין עברית, אבל "יודע הכל"

הדברים החמורים שאמר בשבוע שעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך, ד"ר צבי צמרת, שתיאר את תלמידי ישראל כ"דור חסר פוטנציאל" וככאלה ש"אינם יודעים לקרוא טקסט מנוקד ולא מכירים מילים", הצליחו לעורר דאגה בקרב רבים. מי שדווקא לא הופתעו מטענותיו הם מומחי לשון ופדגוגיה, שמתריעים כבר תקופה ארוכה על הליקויים בשיטות ההוראה ועל החידושים הטכנולוגיים, שבין כה וכה מביאים לדילול השפה של הדור הצעיר בישראל.

• הצטרפו לעמוד של ynet בפייסבוק
  

"כשמורה נכנסת לבית הספר ומדברת על שיעור ילודה, התלמידים שואלים אותה לאיזה שיעור היא מתכוונת", סיפר ד"ר צמרת - במה שלחלוטין לא נאמר כקוריוז, ואף מגובה בנתונים. מבחני הפיז"ה האחרונים אמנם הצביעו על שיפור במצבם של תלמידי ישראל, אך מיקמו אותם בחלקה התחתון של הטבלה שסקרה את אותו פלח אוכלוסיה ביתר המדינות המפותחות (OECD).

איך איבדו התלמידים את השפה?

המציאות הטכנולוגית והחותם שהיא הותירה בקרב הדור הצעיר, יחד עם גורמים נוספים, הולידה לדעת פרופ' דורית רביד, בלשנית מבית הספר לחינוך והחוג להפרעות התקשורת באוניברסיטת תל-אביב, מצב שבו מאבדים התלמידים גם את יכולתם לנתח ולהבין את המילה הכתובה. לדבריה, "הידלדלות השפה נובעת מכך שהתלמידים פשוט לא קוראים, ובטח לא כותבים שירים או סיפורים. ילד שלא קורא מאבד את יכולת הניתוח וההבנה שלו, שכן שחלק ניכר מאוצר המילים נרכש מהשפה הכתובה ולא מזו המדוברת".

נשיא האקדמיה ללשון העברית, הפרופ' משה בר-אשר, אמר כי "רוב התלמידים בישראל לא יודעים להבחין האם מדובר במשפט 'שאלה' או במשפט 'כמיהה'. הוראת הטקסטים בבתי הספר נחלשה מאוד בשנים האחרונות, ולצערי אני מוצא סטודנטים לתואר שני עם יכולת כתיבה רופסת".

גם במשרד החינוך מודעים היטב לתופעה ולסכנות הנשקפות ממנה. מזל שניאק, האחראית על לימודי השפה העברית במשרד, אמרה כי נוסף על המגמה הבינלאומית של דילול השפה בעקבות השינויים הטכנולוגיים, אחראית למצבם של הצעירים גם מדיניות ההוראה שרווחה בעבר בבתי הספר.

"הדלות באוצר המילים נובעת גם מהגישה שהייתה מקובלת עד לפני עשור במערכת החינוך, שבה שמו דגש רב יותר על הדקדוק, והרבה פחות על פיתוח 'מילון' אישי לכל תלמיד והרחבת אוצר המילים שלו", היא אמרה.