סטטוס של אלימות: איך הפך פייסבוק לכלי מסוכן?
בשבוע שבו הוזכרה הרשת החברתית בנשימה אחת עם אונס והתאבדות, התחבטו המומחים בהשלכותיה עלינו. "הכל קשור לסטטוס. האלימות נעשית מתוך רצון לצבור כוח בקבוצה", קבעו, בעוד אחרים הדגישו דווקא את התרומה החיובית
בעשור החולף, שבו נכנסה רשת האינטרנט כמעט לכל בית בישראל, התגבר הדיון בהשלכות האנונימיוּת שמאפשרת הרשת והשפעות הסוגיה על בני הנוער, שהגלישה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מחייהם. הרשתות החברתיות שהופיעו בשנים האחרונות נכנסו כמעט לחיי כולנו בסערה, והפכו לשמש גם קרקע פוריה להתרת רסנים שלא התאפשרה במסגרות שהיו קיימות קודם לכן.
רק בחודש שעבר הזדעזעה המדינה כשהפדופיל אורן קורידו נחשף בזמן אמת כשהוא מנסה, באמצעות פייסבוק, ללכוד במלתעותיו קורבנות חדשים - אבל נראה כי המדיום המיוחד שמספקת הרשת החברתית יוצר שטח הפקר שעלול למשוך לתוכו גם אחרים.
גומפל סבור כי "אלימות הפייסבוק" אינה שונה בתכלית מכל התנהגות תוקפנית אחרת, והסביר כי התנאים הייחודיים שמספקת הרשת החברתית לגולשיה רק מחמירה את המצב והופכת אותו קיצונית יותר. "בני נוער מתעסקים בכל מה שיכול לשפר את התדמית שלהם ואת ה'דירוג' שלהם בקבוצה. זה יכול להתבטא באופן חיובי, כמו למשל ברצון לרשום הישגים בספורט, אבל גם באלמנטים שליליים, ואולי בעיקר ברצון להשפיל אחרים".
מרחב התמרון הרחב שמאפשרת פייסבוק הוא שהפך אותה, לדעת גומפל, לבית גידול נוח למעשי אלימות - בלחיצת עכבר. "האינטרנט מציע תקשורת אנונימית ולא אנונימית. הוא מאפשר החלפת מסרים עם מענה מיידי, כמו צ'ט, אך גם אופציה להשאיר הודעות שניתן לקרוא אפילו שבוע אחר כך. פייסבוק יצרה למעשה שילוב של כל אלה, והזרימה לתוכה הרבה בני נוער שתמיד יבחרו בשיטה הפשוטה, הקלה והזולה ביותר כדי להשיג את מבוקשם. במקרה הזה, זה גם קורה מהר מאוד".
כלי אידיאלי להשפלת האחר
בשנים האחרונות עלו לכותרות לא אחת סרטונים שהועלו ליוטיוב ותיעדו מעשי התעללות של בני נוער האחד בשני, אך היכולת לשתף חומרים לפני קהל יעד ממוקד ולא באופן פומבי וגלוי לעיני כל, הפכה את פייסבוק לזירה מתאימה יותר לכך.במהלך השנה החולפת קיבלה אותה תופעה ביטוי, בין היתר, כשהתמונות שהעלתה עדן אברג'יל לרשת החברתית מתקופה שירותה הצבאי הצליחו לעורר סערה בינלאומית, וכן בחבורת הצעירים ש"טסו" במהירות מופרזת בכביש החוף והתפארו בסרטון שתיעד את האירוע בפייסבוק, שלרוע מזלם עשה את דרכו עד מהרה גם לשוטרים.
מהחברים בפייסבוק - לכל העולם. התמונות של עדן אברג'יל
"הנערים שהיו מתעללים ומעלים את הסרטון שצילמו ליוטיוב הרגישו שלא עוזר להם שמישהו בעולם צופה בזה, כי מה שחשוב להם להבטיח הוא שהקבוצה הקרובה שלהם תראה את זה. ככה הם לכאורה משפרים את הסטטוס של עצמם, ודף הפייסבוק שלהם הוא כלי מושלם לממש את המטרה הזאת. הסיבה היא פשוטה, שהוא פונה למעגל החברים הרלוונטי".
חבריו לספסל הלימודים של הצעיר שהתאבד סיפרו על מסכת ההשפלות שעבר, בין היתר באמצעות פייסבוק. "זה מה שילדים בגיל שלנו עושים לפעמים. לא מדובר בהתעללות נוראית, אלא בהצקות רגילות", הסביר אחד מהם. באותו הקשר, אמר גומפל כי "פייסבוק הפך קרקע פורה להכשלת אחרים. אתה בעצם בונה את עצמך באמצעות 'הורדת' השני. מה שקרה לנער שהתאבד זה בריונות. כמו מקרה הנערה שנאנסה, הכל קשור לסטטוס. האלימות המינית הזאת נעשתה מתוך רצון לצבור כוח בקבוצה" .
פתח להידרדרות או דווקא סימן חיובי?
העובדה שמדובר בתופעה חדשה וקצב ההתפתחויות המסחרר ברשת הביאו לכך שלדברי גומפל, הפתרונות לבעיה עדיין לא נראים באופק. "הטיפולים שיש כיום לא מאוד מוצלחים, ובעיקר לא יודעי מה לעשות. עם זאת, ברור שהשורש טמון בכך שמדובר בתוקפנות מצד קבוצה כלפי קורבן יחיד. את ההתעללות בנער הובילו בסך הכל כמה צעירים, אבל 200 אחרים ראו אותה, קראו הכל ושתקו. העניין החשוב ביותר הוא ללמד את הילדים להגן על אחרים, ולא לשמור על שתיקה כשאחרים סובלים לנגד עיניהם".
למרות כל אלה, הוא עדיין לא קורא לסגור באחת את החשבונות ברשת. "פייסבוק זה דבר אדיר ומדהים, אבל צריך לחנך לעשות בו שימוש למטרות טובות, כמו שמירה, דיווח והגנה. תמיד יהיו כאלה שינסו, באמצעות התעללות באחר, לנסות לזכות במעמד. מה שמדאיג, וכאן צריך לתת את הדגש, הוא אלו שצפו בהכל ולא עשו מאומה".
מי שמתמודדת עם השלכות המדיום שיצרו הרשתות החברתיות היא אליזבט גלאון, מדריכה ארצית בשירות הפסיכולוגי-ייעודי במשרד החינוך. בניגוד לקודמה, היא אינה ממהר לקבוע כי מרחב הפעילות שמאפשרת פייסבוק, גם באותם מקרים, שלילי בעיקרו.
"זה נכון שלפעמים ההשתלחויות שם יוצאות ביתר קלות, כי התלמידים שוכחים שיש אדם בצד השני ומרשים לעצמם להקצין, גם כשמדובר בדחייה ובחרמות נגד ילדים", הסבירה גלאון. "למרות זאת, כדאי לזכור שכל הדברים הללו לא הומצאו בפייסבוק אלא התרחשו תמיד. פעם זה נעשה בחדרי חדרים ולא ידענו כלום, אבל עכשיו, דווקא בגלל התפוצה הרחבה, קל לנו הרבה יותר לאתר את המקרים האלה".
עם זאת, ציינה גלאון כי דווקא בשל אופי התקשורת בפייסבוק, עלולות לקבל מילים משמעות מרחיקת לכת הרבה יותר מכפי שייתכן שהיה אם היו נאמרות בעל-פה. "כשיש אמירה קשה פנים אל פנים, פוגענית ככל שתהיה, היא נעלמת מחלל האוויר אחרי שהיא נאמרת. כאן, הטקסט מופיע שוב ושוב ונשאר במקום, מול עיניהם של הילדים, ומקבל חיזוקים ב"לייקים" מאחרים".
כדי למגר את התופעה, סיפרה גלאון כי במשרד החינוך יזמו תוכניות המהוות ניסיון לספק מענה הולם לתנאים המיוחדים שיצרה פייסבוק. "במסגרת הדרכה, אנו מעבירים שיעורים שבהם המורים מדברים עם התלמידים על הסכנות, ומסבירים להם שדברים שיכולים, מצד אחד, להתפרש כבדיחה, יכולים להיראות בצד השני פוגעניים מאוד ולגרום נזקים".
לפנייה לכתב/ת 
