ציפורים מתות פה סביב
מקרי המוות המסתוריים הרבים המתועדים של אלפי ציפורי שיר ומליוני דגים ברחבי העולם בימים האחרונים, לא מדאיגים את אנשי המדע לגבי אפוקליפסה קרובה. "תמותה מאסיבית של חיות מתרחשת כל הזמן סביבנו", הם אומרים ל-ynet. "מדובר בכמות מזערית לעומת המיליארדים שמתים עקב פעילות האדם"
הטלפון של קווין מק'גוואן, חוקר ציפורים ב"מעבדת הציפורים" של אוניברסיטת קורנל באיתיקה, ניו-יורק, לא נח לרגע בימים האחרונים. הסיבה: מתקפת סקרנות חסרת פשרות בקרב אמצעי תקשורת ברחבי העולם, כתוצאה ממקרי מוות המוניים של ציפורים ודגים ברחבי ארה"ב ואירופה, המתועדים מאז תחילת החודש.
כך לדוגמא, שחרורית אדומת הכנף, שאלפי פרטים מהמין של ציפור השיר, נמצאו מתים ברחבי העיירה ביבי, בארקנסו. "השחרורית נחשבת לציפור השלישית הכי נפוצה ברחבי צפון ארה"ב וככל הנראה, להקות ענק של עשרות אלפים יחד עם זרזירים, התקבצו ללינת לילה בתקופת החורף באזור אחד", הוא מספר בראיון טלפוני מיוחד ל-ynet. "ככל הנראה, מישהו מקצועי ירה זיקוקים הישר לתוך האזור שלהם וגרם להם להתעורר בבהלה".
מק'גאוון, משווה את היקיצה הלילית לציפורים הפעילות בדרך כלל בשעות היום לטראומה מתמשכת שהובילה למותם של אלפים. "זה בדיוק כמו שמישהו יזרוק לך למיטה זיקוק באמצע הלילה. לא היית מתעורר בפחד ובורח מהמקום? עכשיו תדמיין שזה קורה בלילה ואתה לא רואה לאן אתה רץ. זה בדיוק מה שקרה לציפורים. הן עפו בחושך, מפוחדות, במספרים גדולים כמו עיוורות והתעופפו במשך שעות בחוסר אוריינטציה תוך כדי שהן מתנגשות בדברים שונים".
לדבריו, הציפורים חסרות המזל התנגשו בעצים, שלטי רחוב, תיבות דואר ובניינים. "כשבחנו כיצד הציפורים מונחות על האדמה, אחת ההערכות היא שחלק גם התנגשו זו בזו במהלך תעופת המנוסה".
חוקרי ציפורים: מיליארדי ציפורים מתות מפעילות אדם
מק'גאוון מבטיח כי "כל הציפורים ימותו בסופו של דבר. הנקודה שחשוב לזכור היא שברוב המקרים אנחנו לא מוצאים אותן כשהן מתות ואין על כך מבזקי חדשות מתפרצים. הפעם הן נפלו בחצרות של אנשים, ברחובות הומים באדם, כך שאי אפשר היה לפספס אותן".
תקריות המוות ההמוניות לא מסמלות מבחינתו כחוקר ציפורים סימן לאפוקליפסה קרובה. "חובבי הארמגדון והחוצנים התעוררו לחיים וניסו לזקוף את התמותה של החיות לסוף העולם הקרב, אבל אני עדיין מחכה לנהרות האש שירדו ארצה", הוא צוחק ומסביר כי כמות הציפורים שנפחה חיים, היא מזערית ביחס לכמות הציפורים שמתה מדי שנה ברחבי ארה"ב מסיבות אחרות, שמרביתן מעשי ידי אדם וחיות טורפות.
"אני חושב שבגלל שהציפורים הן אהובות על בני האדם, הן נגישות וקלות לצפייה, זה גרם לתחושות של פחד וסכנה בקרב הציבור. לדעתי, זה רק הדגיש את כמות העניין שיש לאנשים בחיות הללו ויש בעולם להט מאוד חזק לכל פיסת מידע על הטרגדיה הנוכחית", הוא מוסיף ומצליח גם למצוא זווית חיובית במקרי המוות של החיות.
"אני מקווה שניתן יהיה להפוך את הסיפור כדי להדגיש כמה חשוב לנו לשמור גם על הציפורים שנחשבות לנפוצות, כמו שחרורית אדומת הכנף. אם לא נעקוב אחריהן ונדע להגן על בתי הגידול שלהן, גם הן לא יהיו נפוצות וזה בדיוק המגמה שפוקדת בשנים האחרונות את האוכלוסייה של הציפורים הללו".
גם באגודה האמריקנית לשימור ציפורים בוושינגטון, מציינים כי כמות מקרי התמותה של הציפורים בימים האחרונים, מייצגים רק חלק מזערי ממיליארדי הציפורים שנהרגות מדי שנה ברחבי ארה"ב כתוצאה מפעילות אדם.
"התנגשות בבניינים, במגדלי תקשורת, פגיעה מרעלים או טריפה על ידי חתולים משוטטים, הרעלות מחומרי הדברה ועופרת, בנוסף לפגיעות מציוד דיג. כל אלה הם גורמים שהורגים את הציפורים, אך מרבית ממקרי המוות לא מדווחים או שלא הבחינו בהם בכלל", אומר נשיא האגודה מייק פאר, המציין כי אחד הגורמים המדאיגים ביותר בשנים האחרונות הוא פריחתה של תעשיית טורבינות הרוח.
שחרורית אדומת כנף (צילום: Christine Haines, Cornell Lab of Ornithology)
ב-2008: מאות שחפים מתים בישראל
בישראל גם אירעו מספר אירועי תמותה המוניים של מאות עופות מים לאורך חופי הארץ. אחד המקרים האחרונים והגדולים היה בתחילת 2008 באזור חופי קריית חיים, קריית ביאליק ועכו, שם נמצאו מאות שחפים ממינים שונים וחופמאים. חלקם מתים ואחרים גוססים.
הם נאספו על ידי פקחי רשות הטבע והגנים והובאו לטיפול בבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת-גן. החשד להרעלה באותה עת היה לקיומו של רעלן טבעי בשם בוטוליזם, שגורם לתמותה גבוהה בקרב אוכלוסיות של ציפורים הנוהגות להתלהק בצפיפות גבוהה. חוקרים מעריכים כי הרעלן משמש לוויסות אוכלוסיות בבעלי ענף. עשרות מהשחפים טופלו ושוחררו בחזרה לטבע.
גם בקרב יונקים אירעה במאי השנה תמותה חריגה בהיקפה בערבות קזחסטן. כ-12 אלף סאיגות נדירות, מין נדיר של אנטילופה גדולה בעלת מראה חייזרי למדי, נמצאו ללא רוח חיים תוך כשבוע ימים במערב המדינה. האנטילופות שניצודו בעבר במאות אלפים כמעט ונכחדו מהטבע, עומדות שוב בפני משבר קיומי.
אחת ההערכות היא כי מדובר בחיידקי פסטרלוזיס, המצויים במערכות הנשימה של חיות רבות שיתכן שבעקבות התפרצות גרמו לדלקת ריאות או הרעלת דם בקרב האנטילופות, או שיתכן שהדבר נגרם עקב זיהום, הרעלה, עקה (סטרס) או תזונה לקוייה, כל הסיבות לתקרית הקשה עדיין תחת חקירה.
לא שרדו את הקור במים (צילום: Maryland Department of the Environment)
ביולוג ימי: תמותת דגים המונית מתרחשת כל הזמן
בבריטניה כ-25 אלף סרטנים נפלטו אל חופי ת'אנט וחוקרים מקומיים מסבירים כי ככל הנראה הם נפגעו עקב ירידת הטמפרטורה במים, בנוסף מליוני דגים נמצאו מתים במספר מדינות בארה"ב, אך גם ברחבי ברזיל וניו-זילנד. בחלק מהמקרים יחלפו מספר שבועות עד שחוקרים יגלו את סיבת המוות, אך במקרים רבים, ההאשמה היא בטמפרטורות המים שירדה בפתאומיות.
ד"ר דני גולני, ביולוג ימי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מסרב להתרגש ממקרי המוות ההמוניים. "תופעה של תמותת דגים מאסיבית מתרחשת כל הזמן סביבנו וגם בישראל, אומנם לא בכמויות ענק כמו בחו"ל שם ישנם מרבדים עצומים של דגים שנפלטים לאורך החופים", הוא אומר.
"בחלק מהמקרים מדובר בסיבות טבעיות כמו שינוי מהיר בטמפרטורת המים שמביא לרמות קור שהדגים לא מסוגלים להתמודד איתן. במקרים מסויימים יתכן שהפגיעה בדגים נגרמה עקב חומר רעיל שנשפך לים או זיהום מעשה ידי אדם".
גולני מציין כי אחת התופעות אותה חוקרים ביולוגיים ימיים ברחבי העולם וגם בישראל, היא פריחה גדולה של אצות בים, הצורכות חמצן. "הן פשוט מרוקנות את החמצן באזורים מסויימים בים, דבר שפוגע בדגים ויכול להמית כמויות ענק", הוא מציין. "תופעה ידועה נוספת היא התפוצצות אוכלוסין במינים מסויימים, , בדומה לנברני שדה שמייצרים יותר מדי צאצאים ואז בעלי החיים עוברים את כושר הנשיאה של השטח שלא יכול להכיל כמות כה גדולה של חיות".
גולני מציין כי היום עם הנגישות הקלה למידע, התאפשר לאמצעי התקשורת להעניק לכך תשומת לב בולטת, בעיקר נוכח הסמיכות של האירועים זה לזה והעובדה שהם התגלו בסמוך למקומות מיושבים. "יש מוטיבציה להעניק לנושא חשיפה ומיקוד, אבל מקרי תמותה בהיקפים לא מוסברים מלווים אותנו מזה עשרות שנים. בארה"ב בשנות ה-60 היו תמותות ענק באזורי האגמים הגדולים. אני מציע לבחון את המקרים בפרספקטיבה של שנים ולאו דווקא בצורה מיסטית עקב אירועי תמותה סמוכים לזה לזה בתקופה של מספר ימים".
לפנייה לכתב/ת 
