נדב נהרג בגבול עזה: איך פגז נפל על כוחותינו?
כחצי שעה לפני שסמל נדב רוטנברג נהרג התקשרה אליו חברתו טל. "הוא הבטיח לחזור אליי ועכשיו הוא כבר לא יחזור אליי", היא סיפרה בכאב. האם סיפרה כי נדב שבר את רגלו לפני כמה חודשים בצניחה, אך הוא התעקש לחזור לשרת בצנחנים
אתמול היו אמורים יהודית ודרור רוטנברג לחגוג את יום הנישואין ה-26 שלהם, אך בשעות הערב החגיגה נקטעה. נציגי צה"ל הגיעו לביתם ברמות השבים ובישרו להם את הנורא מכל - הבן סמל נדב רוטנברג נהרג בתקרית בגבול הרצועה, מאש כוחותינו. הוריו של נדב אמרו היום (שבת) כי מדובר במוות מיותר. "הוא נהרג לחינם. איך קורה שפגז תועה נופל על כוחותינו?", שאלה האם. בתקרית, ליד נירים, נפצע גם קצין באורח בינוני ושלושה חיילים באורח קל.
לבית משפחת רוטנברג הגיעו בני משפחה וחברים רבים, כדי לתמוך ולעודד את המשפחה. נדב, יליד המושב, תלמיד מצטיין, היה ספורטאי בעל חגורה שחורה בטאקוואנדו. "בכל דבר הוא הצטיין. בגלל ההצטיינות שלו רצו בצבא שהוא יישאר בצנחנים", סיפרה האם.
נדב התכוון להתגייס לסיירת הצנחנים וללכת בדרכו של אביו דרור. אך לאחר שנפצע בגיבושים הוא לא התקבל לסיירת ונאלץ "להסתפק"
בשירות בצנחנים. "מבחינתו לא להיות בסיירת, כמו אביו, זה היה כישלון עבורו", אמרה האם.
לפני שלושה חודשים, סיפרו בני המשפחה, שבר נדב את רגלו בצניחת לילה. "הוא סיפר לנו שכיוון שהיה הצנחן הראשון, הוא היה צריך לסמן את הטי, ולמרות הרגל השבורה הוא הגיע לנקודה וסימן אותה עבור חבריו, שצנחו אחריו". האם הוסיפה ואמרה כי בעקבות הפציעה הזו נדב היה חודשיים וחצי בבית. "הוא ילד פעיל ולמרות הרגל השבורה הוא בנה לול בחצר הבית. השבוע אמרתי לו שמצאתי תרנגולות ואני מחכה לו שיחזור ונקנה תרנגולות. והוא אמר לי 'אל תחכי לי, לכי לקנות אותן'".
הוריו של נדב. רצה ללכת בדרכי האבא (צילום: עידו ארז)
לאחר כחודשיים חזר נדב לבסיס. האם סיפרה, כי רופא אזרחי אסר עליו לשוב לפעילות קרבית מלאה. "הוא לא הראה את הפתק לרופא. לא רצה להיות בתפקיד מינהלי. הוא רצה להיות עם החברים שלו הלוחמים". בני המשפחה סיפרו עוד, כי נדב עבר קורס מ"כים בהצטיינות וקיבל סיכת זהב. "רצו להשאיר אותו בהדרכה. הוא לא היה מוכן ונאבק בהם עד שהחזירו אותו להיות עם חבריו ביחידה. הוא היה חייל מורעל ואהב את הצבא", אמר האב.
"הוא היה שמח בצבא"
חברתו של נדב, טל קימלוב, סיפרה כי אתמול היא התקשרה אליו אחר-הצהריים - כחצי שעה לפני שנהרג. נדב אמר לה שהוא בכיתת כוננות ושהוא ישן. "הוא הבטיח לחזור אליי ועכשיו הוא כבר לא יחזור אליי", אמרה טל בדמעות. החברה טל הוסיפה: "השיחות איתו תמיד היו שמחות: תמיד בצבא הוא היה שמח, אמרתי לו בשיחה כשדיברנו לפני יומיים שישמור על עצמו, אבל הוא צחק".
"האח הצעיר לא יתגייס לצנחנים". שלושת האחים (צילום: עידו ארז)
האם סיפרה כי נדב רצה לתרום הרבה למדינה. "הוא רוצה להיות בכל מקום שיש בו תקרית ולהילחם: הוא כל הזמן אמר 'אני רוצה להילחם, אבל אני לא רוצה למות'". אחיו של נדב, ארז, אמר: "מה שמאפיין אותנו כמשפחה זו שמחת החיים שלנו. עכשיו זה כבר לא יהיה ככה, לא תהיה שמחת חיים".
אחיו של נדב, אלון בן ה-18, אמור להתגייס בקרוב לצה"ל. רק השבוע הוא היה צריך לחתום על טופס שהוא רוצה להתנדב לצנחנים, בגלל שרצה ללכת בדרכם של אביו ואחיו. כעת התמונה השתנתה. "עכשיו לוחם הוא כבר לא יהיה. אנחנו נתנו מספיק למדינה", אמר האב בכאב.
מחזקים את האם יהודית (צילום: עידו ארז)
בני המשפחה סיפרו שהשבוע נתלה במושב שלט חדש, שעליו נכתב "בית העלמין הצבאי". גם בשכנות לבית המשפחה נמצאת חורשת הנופלים, לזכר בני המושב. לדברי בני המשפחה, לנדב היו תכניות גדולות לאחרי השחרור: "מגיל קטן הוא לא היה
מתעצל, אלא עובד כדי להרוויח כסף. כבר בגיל 6 הוא אסף פקאנים ועזר לשכן החקלאי. כל הזמן היה פעיל. הוא תיכנן לקנות בתים לאחר השחרור, לשפץ אותם ולמכור. הוא גם הבטיח לאחותו, נעמה, שהיא תפתח קונדיטוריה והוא ינהל אותה".
נדב השאיר אחריו הורים, יהודית ודרור, ושלושה אחים - נעמה (25), ארז (24) ואלון (18). נדב הותיר אחריו גם סבתא, קלרה הרשקוביץ בת ה-90. יהודית סיפרה: "אמא שלי, הסבתא של נדב, היא ניצולת שואה שאיבדה את כל המשפחה בשואה. כל המשפחה שלה הלכה לה וכל מה שנשאר לה זה אני והילדים שלי. עכשיו היא איבדה גם את נדב".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
