שתף קטע נבחר

שגריר אריתריאה: מאוחר מדי, לא נקבל מגורשים

בראיון ל-ynet מאשים השגריר את ישראל באחריות לגל ההגירה מאפריקה: "הייתם צריכים לגרש את הראשון שהגיע, עכשיו מאוחר מדי". לדבריו, כבר מילדות חולמים תושבי ארצו על חיים יותר טובים בארץ הקודש, וכעת אריתריאה כבר לא תסכים לקבל מגורשים: "הם יפגעו במורל הלאומי". ראיון פסימי

בזמן שממשלת ישראל מתחבטת בשאלה מה לעשות עם המסתננים האפריקנים ששוטפים את המדינה, מסתבר שלאריתריאה אין ספק שמדובר ב"אורחים שהוזמנו על-ידי ישראל" - ואנחנו אלה שאשמים בתופעה. שגריר המדינה האפריקנית אמר בראיון ל-ynet כי כבר ב-2006 ישראל הייתה צריכה לשלוח הביתה את המסתנן הראשון, וכי ארצו לא תסכים לקבל אזרחים שיגורשו מישראל בניגוד לרצונם.

 

 

"בהתחלה ביקשנו שיחזרו", מסביר השגריר, טֶסְפָמָרִיָם טֶקֶסְטֶה דֶּבָּס, "אבל עכשיו זה הפך למסה, פשוט מסה של אנשים 17-18 אלף איש. הפתרון היה מאוד פשוט בהתחלה, בסוף 2006, את הראשון שהגיע היה צריך לשלוח חזרה לאריתריאה". אבל עכשיו, לדבריו, כבר "מאוחר מדי".

 

אזרחי ארצו שמגיעים לישראל דרך מצרים אינם פליטים, מסביר השגריר האריתריאי, אלא מהגרי עבודה. "אנחנו רואים בהם אורחים שהוזמנו על-ידי ישראל", הוא אומר, "בעצם העובדה שבחרתם לא לגרשם מההתחלה, נוצרה תופעה הולכת וגוברת של אריתריאים נוספים שמעוניינים לשפר את איכות חייהם ולהגיע לישראל".

 

ציונות נוסח אריתריאה 

לדבריו, ילדי אריתריאה שומעים על ישראל כבר בבית הספר - והרעיון להגר לעתיד טוב יותר בארץ הקודש קוסם להם כבר מגיל צעיר. "במהלך כל שנות שהותי בישראל, איש מהממשלות, הקודמת או הנוכחית, לא התייעץ איתי או עם גורם כלשהו בממשלת אריתריאה כיצד ניתן לקדם פתרון למצב סבוך זה", הוא מאשים ומעריך: "גל ההגירה הזה לא יסתיים בקרוב".

 

דבס מבהיר כי אם אזרח אריתריאה יגיע לשגרירות ויבקש לחזור הביתה, הוא יסייע לו, אבל "אם מישהו, לא מרצוני החופשי, יוכרח לחזור מישראל, אנחנו נסרב". והוא גם מסביר: "מדובר באנשים שחלומותיהם וציפיותיהם שונות, הם יפגעו במורל הלאומי ויביאו איתם חזרה לאפריקה תסכול ומרירות כתוצאה מהפערים הגדולים בין התרבויות".  


"גל ההגירה לא יסתיים בקרוב". פליטים מאריתריאה במצרים (צילום: רויטרס)

 

הוא גם מזהיר מהסכנה הביטחונית: "כשהאנשים האלו מגיעים לסודן או לסיני, כל אחד יכול לתמרן אותם להכניס פצצה לישראל או לעסוק בפעולות ריגול. תודה לאל שזה עוד לא קרה. אבל, אני הצגתי את הבעיה בפני ממשלת ישראל, התרעתי בפניה שאם בעיה כזו תתעורר, לפרוטוקול, אנחנו לא נהיה האחראים לכך".

 

אריתריאה קיבלה את עצמאותה ב-1993, ומאז מכהן שם הנשיא איסאיאס אפוורקי. בשנים שחלפו הדמוקרטיה מתעכבת, הבחירות שנקבעו לא מתקיימות והעיתונות במדינה אינה חופשית. "אסור לכפות דמוקרטיה על מי שאינו מוכן לכך", מסביר השגריר, "ראינו מה קרה לשכנותינו באפריקה שניזונו מסיוע חוץ, התנוונו ופיתחו מלחמות פנימיות בין שבטים שפגעו קשות במדינה. אנחנו בונים עכשיו את עצמנו, לא רוצים להתבסס על סיוע חוץ אלא על המקורות השלנו, להיות עצמאיים". 

 

לדברי השגריר דבס, "המערב עושה לנו דמוניזציה בגלל סירובנו להיות תחת חסותו ורצוננו לקיים את חיינו באופן עצמאי, ללא סיוע מבחוץ". הוא גם טוען כי "מאשימים אותנו שאנחנו לא מדינה דמוקרטית ושאין אצלנו עיתונות חופשית. עם צריך להגיע לבשלות כדי להגיע לדמוקרטיה - האנשים חייבים חינוך, מים נקיים ועבודה שתפרנס אותם. ועל זה אנחנו עובדים עכשיו".

 

השראה מבן גוריון?

מסתבר שלא רק בישראל ממחזרים את הפתגם שטבע דוד בן גוריון "או"ם שמום", אלא גם באריתריאה. המתח עם המדינות השכנות לאריתריאה - המלווה בחוסר מעש של האו"ם - הוביל לדברי השגריר לחוסר אמון בארגון וביכולתו לפעול. "משמעות ראשי התיבות UN איננה United Nation, אלא United Nothing".

 

לדברי השגריר, האו"ם הוא זה שמציג באריתריאה מצג שווא על המערב, ואילו במערב הוא

מציג מצג שווא על אריתריאה. "מספרים לאזרחים אצלנו שהמצב בישראל מצוין, שכדאי להם להגיע לכאן, ושארגוני סיוע ועורכי דין ימתינו להם וידאגו להם", מסביר השגריר.

 

לשאלה מי האחראי למצב, השגריר עונה בנחרצות "ממשלת ישראל", שאותה הוא מאשים בחוסר הבחנה בין מהגר לפליט. "אם קיימת בעיה אתנית, או דתית, כמו למשל בקניה או חוף השנהב, אפשר להבין שמדובר בפליטים", הוא אומר, "ישראל לא עושה את ההבחנה בין המסתננים השונים. גם אתיופים מגיעים לישראל ומתחזים לאריתריאים כי כך הם מקבלים אשרת שהייה. האנשים האלו הגיעו לכאן פשוט כדי לעבוד, כדי שיהיו להם חיים טובים יותר".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
השגריר דבס. "איש לא התייעץ איתי"
צילום: שלומית שרביט
מומלצים