קנה ביוקר, מכור בזול

לפני כחמש שנים השתתפתי בכנס כלכלי שנערך בברצלונה. המשבר עוד לא נראה באופק, האווירה היתה נעימה, וההרצאות - שעסקו באיחוד האירופי ובהשפעתו על הבורסות ביבשת - די שיעממו. בהפוגה בין הדוברים פנה אלי בחור מזוקן ולא פלצן בכלל, והציג את עצמו כסרג'יו. הייתי בטוח שהוא מאנשי התחזוקה במקום, אבל תוך זמן קצר הוא ציטט את עיקרי ההרצאות ששמענו וציין את הטעויות של המרצים. התרשמתי; הנה אדם שנראה כאילו ההבנה בשוק ההון ממנו והלאה, אבל יכול להסביר תיאוריות מסובכות בקלילות ובפשטות. שאלתי אותו באיזו דרך הוא משקיע. "אני עושה הפוך מכולם", הוא ענה בחיוך.

נו, הנה עוד גאון, חשבתי וחיפשתי מפלט מהשיחה. אבל סרג'יו לא ויתר והסביר את השיטה שלו. אני לא עוקב אחרי דו"חות, הוא אמר, לא מתעניין בשיטות ניתוח טכני ולא מתעסק במאקרו־כלכלה. דרך ההשקעה שלי, הקלה בעולם, מסתכמת במשפט אחד: הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם.

במילים קצת פחות פשוטות, סרג'יו יוצא מנקודת הנחה שכל המשברים והמפולות מגיעים כשהציבור שקוע עד צוואר במניות. לכן, ברגע שרמת החזקות הציבור במניות קובעת שיא חדש, סרג'יו מודה לבורסה, מוכר את המניות שלו ועובר ל"שורט" - שיטה שבה המשקיע מרוויח כשהשוק יורד. וברגע שהשוק מתרסק והיקף החזקת המניות של הציבור נחתך בחדות, סרג'יו רוכש מניות במלוא המרץ.

שאלתי את סרג'יו אם הוא הרוויח מהשיטה הזאת. לא הרווחתי, הוא ענה: התעשרתי. ואז הוא קם, הודה לי על השיחה וחתך בזמן.

"איכס, גרפס של בוב ספוג" (צילום: אימג' בנק / GettyImages)

נזכרתי שוב בסרג'יו בזמן המפולת של 2008. בחודש יוני, לאחר חמש שנים של עליות, אחוז החזקת הציבור במניות הגיע שוב לשיא. ארבעה חודשים לאחר מכן נחתכה הבורסה בקרוב לחצי, ומשקיעים רבים נעלמו מהשטח. עוד שנה עברה, והבורסה נסקה בכמעט מאה אחוז. אם סרג'יו הקשיב לסרג'יו, הרי שבמצבה הנוכחי של ספרד יש סיכוי סביר שהוא יכול לקנות היום חלק רציני מברצלונה.

כיום נראית השיטה של סרג'יו הרבה יותר הגיונית, אבל בזמנו היווה המפגש שלנו את ההיכרות הראשונה שלי עם משקיעים משוגעים. אנשים כאלה מוותרים על התיאוריות האקדמיות ועל ההיגיון הכלכלי, ונצמדים לתורה שמסתכמת בשורה אחת - שלרוב נראית מוזרה להפליא, אך בניגוד לתחזיות מניבה להם הון לא מבוטל. אז הנה, במחווה לשחור הזקן מברצלונה, עוד כמה דרכי השקעה שעדיין לא מומלצות לבעלי לב חלש.

1. רדאר המניות. כל המניות הקטנות שהוציאו בשנה האחרונה הודעת בורסה מהותית זינקו בעשרות אחוזים לפני פרסום ההודעה. למה זה קורה? כי הקרובים לצלחת, שיודעים שהבשורה החיובית בדרך, רוכשים הרבה ממניות החברה במחיר נמוך כדי למכור אותן ברווח.

גם אתם יכולים להפוך למקורבים. כל שעליכם לעשות הוא למצוא, מבין עשרות אלפי המניות הנסחרות בבורסות המובילות, את המניה האחת שרושמת עליות גבוהות במיוחד. בעייתי? לא ממש. בדיוק בשבילכם נבנה רדאר המניות - מערכת מעקב ממוחשבת שמתריעה על מניות קטנות שמתקיים בהן מחזור מסחר חריג, לרוב פי חמישה ויותר מהממוצע היומי. אחרי שהתוודעתם למניות המשתוללות האלה תצטרכו לוודא שהמחיר העולה הוא לא תוצאה של הודעת בורסה חיובית, שכן המחיר מגלם את הבשורה החיובית ומכאן גדלים הסיכויים למימוש. את הרדאר הזה אפשר להוריד באינטרנט או לבנות אחד בעצמכם - אם יש לכם ידע במחשבים, כמובן.

2. פינק שיטס. בבורסה האמריקאית מסתתרות מניות רבות שלא עומדות בכללי המסחר הבסיסיים. זה קורה בגלל דיווחים לא סדירים או לא מלאים או בשל מחירן הנמוך במיוחד, פחות מדולר אחד ולעיתים אפילו סנטים ספורים. כללי הפיקוח רופפים במיוחד כשמדובר במניות האלה - שמאוגדות תחת השם "פינק שיטס", ניירות ורודים בתרגום מילולי - וזה בדיוק מה שמחפשים המשקיעים המשוגעים.

המשקיעים, שלא מסוגלים להעריך את השווי האמיתי של החברות והמניות האלה, נעזרים בשיטת "פיזור הפינק שיטס": בוחרים מאה מניות באופן אקראי, ומניחים שאחת מהן תנסוק למחיר דולר או יותר. וכשזה קורה, ההשקעה הופכת לרווחית במיוחד. והיא אכן הופכת: בבדיקה שערכו מספר בנקים להשקעות לגבי מאה פינק שיטס, התברר שבתום שנה רשמו 80 מהמניות תשואה חיובית. יותר מזה, ב־50 מקרים נרשמה תשואה דו־ספרתית. וכל זה קורה בלי קשר למתרחש בשוק המניות, כלומר גם בתקופות של ירידות חדות.

3. שיטת 1:3. כדאי לקנות מניה במחיר הנמוך ביותר ולמכור במחיר הגבוה, נכון? בוודאי. אבל השאלה הגדולה היא מתי זה קורה. לצערנו התשובה לא חד־משמעית, מה שמביא את חלק מהאמיצים לפעול בשיטה מתמטית. המשקיעים רוכשים תעודת סל ממונפת - נייר שנסחר כמניה לכל דבר - וזוכים לחשיפה כפולה ולעיתים משולשת למדד. לפי השיטה הזאת תניב תעודת "לונג פי 3" 3% תשואה על כל אחוז אחד של עלייה במדד. רוכש התעודה פועל נקודתית ופעם ביום על פי כלל פשוט: אם אנחנו בתעודת לונג קלאסית המתאימה לשוק עולה, לאחר הרכישה הוא ימכור את התעודה לאחר עליה של שלוש עשיריות במדד. המדד ירד עשירית? שוב, המשקיע ימכור את התעודה - ובכך תמה עבודתו. היחס השונה מוביל לכך שבסיכומו של דבר, תוחלת הרווח תהיה חיובית.

אל תזלזלו בשברי האחוזים, כן? עלייה של שלוש עשיריות בתיק השקעות בשווי מאה אלף שקל תתורגם לרווח יומי של 900 שקל. גם אם ננכה את ההפסדים הצפויים, נגיע לתשואה של 6% בחודש - נתון שכל מנהל השקעות היה שמח לחתום עליו. מה שכן, שיטת 1:3 מחייבת משמעת עצמית גבוהה. משקיעים נוטים למתוח גבולות, ולכן ייתכן שירידה של עשירית האחוז בפעם הבאה תוביל לכך שנחכה לתיקון, ועלייה של שלוש עשיריות לא תספק אותנו.

4. מסחר על פי סטיית תקן. יותר משהבורסה משקפת את מצב הכלכלה, היא משקפת את הצפי של הציבור לעתיד. יכול להיות שחברה תחווה קשיים, אבל המשקיעים יראו בה פוטנציאל לשיפור עתידי ולכן המניה שלה תזנק, ולהפך. תחושות הציבור האלה והתנודתיות של השוק מגולמות בנתון שנקרא "סטיית תקן", והוא מפורסם מדי יום באתר הבורסה.

סטייה גבוהה (30% ויותר) מאפיינת שוק יורד, וסטייה נמוכה (20% ופחות) מאפיינת שוק עולה. למה? עזבו, אתם לא הולכים לעשות כאן דוקטורט בתורת ההסתברויות. כל מה שצריך לעניין אתכם זה שהשיטה עובדת.

המשקיעים בשיטה הזאת ירכשו מניות או "תעודות סל לונג" כל עוד הסטייה נמוכה, ויצאו מהשוק ברגע שהסטייה תעלה. דוגמה אחת: מי שרכש מניות ב־2009, בזמן שסטיית התקן בישראל ירדה מתחת ל־20%, נהנה מ"ראלי" - שם בורסאי לזינוק אדיר - של יותר מ־100% בשנתיים.

5. מסחר עונתי. בדיוק כמו באופנה ובפירות, גם במניות יש עונות. הסטטיסטיקה מוכיחה שיש חודשים מסוימים שבהם הבורסה עולה בחדות, וכאלה שבהם היא יורדת. השם "ראלי סנטה קלאוס" ו"ראלי ינואר" ניתן לחודשים דצמבר וינואר שבהם רושמת הבורסה עליות מרשימות, והשם "ספטמבר האדום" ניתן בצדק לחודש החלש ביותר בשנה, שבו החלו היסטורית רוב המפולות הגדולות.

יכול להיות שהפסיכולוגיה משחקת כאן תפקיד חשוב, ובכל זאת נעזרים משקיעים רבים בנתונים האלה וממקדים את פעילותם בחודשים המבורכים. מה שאפשר להניח, לפחות בארצנו החד־עונתית, זה שהמניות לא נתונות להשפעת מזג האוויר.

השקיעו בחמור מת!

מצאנו משהו שממש מצליח להסביר איך עובדות אג"ח, ועוד בעזרת בהמת משא ז"ל

הרבה דברים נכתבו על אגרות חוב, אבל אף אחד מהם לא היה מדויק כמו המשל הבא, שמישהו טרח להעלות לפורום הכלכלי של "שחקן מעוף".

אחד מוסקוביץ' קונה חמור מהשכן שלו תמורת 1,000 שקל. השכן מבטיח שימסור לו את החמור למחרת, אלא שבבוקר הוא מודיע לקונה המאוכזב: "מצטער, החמור מת".

"אוקיי", אומר מוסקוביץ', "אז תחזיר לי את הכסף".

"אני לא יכול", משיב השכן. "ביזבזתי אותו".

"אם כך", אומר מוסקוביץ', "תביא לי את החמור המת".

כעבור שבוע נפגשים השניים שוב. "תגיד", שואל השכן, "מה קרה עם החמור המת?".

"הוצאתי אותו להגרלה", משתף מוסקוביץ'. "מכרתי 500 כרטיסים במחיר עשרה שקלים לכרטיס והרווחתי 4,990 שקל. אחרי שניכיתי את האלפייה ששמתי על החמור, יש לי רווח נקי של 3,990 שקל".

"מה אתה אומר", מתפלא השכן. "ומישהו התלונן?".

"רק הבחור שזכה בהגרלה", אומר מוסקוביץ',

"אז החזרתי לו את מחיר הכרטיס".

את הנמשל בוודאי כבר הבנתם. אם לא, עזבו אתכם מסיפורים ולכו לכסף החכם. מניית "בי קומיונקיישנס" של חברת "בי.קום", בעלת השליטה בבזק, מציגה תמחור חסר בחודשים האחרונים. זה קורה בגלל שהמניה של חברת הבת מציגה תשואות גבוהות במיוחד. עכשיו הגיע הזמן שגם החברה האם תיהנה.

• אין לראות באמור לעיל משום המלצה או ייעוץ מכל סוג. הפועל על פי הכתוב עושה כן על דעת עצמו בלבד
• הכותב הוא בעלים ומנכ"ל של חברת קרנות הגידור CBGN Finance, ומבעלי האתר "שחקן מעו"ף "