כל הדרכים מובילות לנסראללה
בצעד מתוחכם ומתוזמן היטב, ניסה מזכ"ל חיזבאללה להיאחז במוצא האחרון בתקווה להימלט מהאשמת ארגונו הקרבה ברצח רפיק אל-חרירי. עד כה הוא נחל בעיקר כשלונות, ואת רכבת בית הדין בהאג שדוהרת לעברו הוא כנראה כבר לא יעצור. בדרך, הוא עלול להטביע את לבנון בדם, וגם לפזול לכיוון ישראל
כל הסימנים, כולל אלו שעליהם הצביע באופן פומבי נסראללה עצמו, מעידים על כך שהאצבע המאשימה תופנה לעבר אנשי חיזבאללה כאחראים למעשה, כשסימן השאלה היחיד שאולי עוד נותר עד לקבלת המסמך הוא על כמה גבוה במדרג ההיררכי בארגון יכוון התובע הקנדי.
בשבועות ובחודשים האחרונים עשו נסראללה ככל יכולתו כדי לעצור את רכבת ממצאי חקירת האו"ם הדוהרת לכיוונו. פטרוניו בדמשק רקחו עסקה עם פטרוניתו של אל-חרירי, סעודיה, שבעיקרה נדרש ראש הממשלה הלבנוני ובנו של המנהיג המנוח העומד במרכז הפרשה למשוך את ידו מבית הדין, להפסיק לממן את פעילותו ולזכות כך, הלכה למעשה, את חיזבאללה מהאישום.
נסראללה. האם כתבי האישום יגיעו עד אליו? (צילום: AP)
מה שהוא אמור היה לקבל בתמורה לא שונה בתכלית מתשלום "פרוטקשן" במונחי העולם התחתון: הוצעה לו "חסינות מפגיעה בביטחונו", לצד ביצוע שורת צעדים נוספת שהוא שואף לקדם, ובהם פירוק כמה מחנות פליטים פלסטינים מכלי נשק והחזרת יכולתה של ממשלתו לתפקד כסדרה.
למרות הלחצים הכבדים עליו ולמרבה ההפתעה בשורות חיזבאללה ובני בריתו של הארגון, אל-חרירי לא קיבל את תנאי העסקה - בתום תקופה ארוכה של שתיקה בנושא. במקביל, לא פסק נסראללה מלנסות לאיים על המנהיג הלבנוני לבל יסטה מהדרך שהוא ביקש להתוות לו, כשיצא בשורה של נאומים שקבעו כי ישראל היא שאחראית לחיסול, והציג לראווה עדויות שנויות במחלוקת כדי לבסס את גרסתו.
שרשרת של איומים וכישלונות
נסראללה לא בחל בשום אמצעי כדי לקעקע כמה שיותר את אמינותם של עדי התביעה המרכזיים בחקירת הפרשה, שזכו מפיו לכינוי "עדי שקר". הוא קרא לכל הלבנונים להימנע משיתוף פעולה עם צוות בית הדין, שאותו תיאר כ"פוליטי ומוכתב מראש על ידי ארצות-הברית וישראל".
הוא ניסה להטמיע מסר שלפיו דין מי שיסייע לצוות החקירה כדינו של בוגד, ובמקביל שיחרר מדי פעם לכלי התקשורת סיפורים על "אמצעי ריגול" ו"חוליות ריגול" שנתפסו בלבנון ובמקומות שונים ברחבי תבל, כל זאת בניסיון לשוב ולהסיט את האש לעבר ישראל.
על רקע כל הצעדים שבהם נקט, דאג כי באוויר יהדהד כעת העת איומו ש"כל האפשרויות פתוחות לפני ארגונו", אם יוחלט להאשים את פעיליו, או במילים אחרות - שייתכן גם שימוש בכוח הזרוע, כפי שעשה במהומות הדמים במדינה במאי 2008.
אלא שלפחות לפי שעה, כל אותם ניסיונות של מנהיג ארגון הטרור השיעי נחלו כישלון. אל-חרירי, כאמור, דחה את העסקה, התובע בלמאר הודיע כי הגשת כתבי האישום היא "עניין של ימים", ואת הרכבת הזאת, כך נראה כעת, כבר אי אפשר לעצור.
"מגן הלבנונים" יואשם ברצח ראש ממשלתם?
אם כך אכן יקרה, בעוד יממות ספורות יוגשו המסמכים שייקבעו לראשונה בתולדות לבנון כי חיזבאללה, אותו ארגון שמתרברב בתואר "מגנם של כל הלבנונים", הוא הנאשם בחיסול ראש ממשלתם של אלו שעליהם הוא "מגן".
העם ממתין לתשובות. צוות החקירה פעל, למרות הכל (צילום: AFP)
זו תהיה, ללא צל של ספק, פגיעה אנושה בתדמית שהארגון ניסה לבסס לעצמו במשך תקופה ארוכה, ככזה הדואג לאזרחי לבנון כולם, ולא רק לבני העדה השיעית.
נכון לעכשיו, ואם לא יחולו שינויים של הרגע האחרון,
בינתיים ימשיך נסראללה להגביר עד כמה שניתן את הלחץ על אל-חרירי, כשהוא נאחז בניסיון האחרון לשנות את רוע הגזירה. אם זה מה שאכן יתרחש, למרות הסיכוי הנמוך לכך, או אז יוכלו בחיזבאללה לשוב ולטעון כי אין כל חשיבות לכתבי האישום, שכן בית הדין הוא פוליטי ותוצאותיו היו ידועות מראש.
זו הסיבה שבתנועה השיעית רקמו את מהלך ההתפטרות הקולקטיבי והמתינו להוציא לפועל בתזמון שנקבע - בדיוק בעת שאל-חרירי נועד עם נשיא ארצות-הברית, ברק אובמה. זה היה מהלך ברור שנועד לאותת לו כי הוא אינו מייצג עוד את כל לבנון.
אחרי שראש הממשלה הלבנוני סיים את פגישתו עם אובמה, הוא מיהר להמריא מוושינגטון לפגישה עם בן בריתו - נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, כדי להיוועץ בו ולדון עמו בהתפתחויות שקרו בבית, בזמן שהיה רחוק מאוד משם.
בקרב מחנה תומכיו כבר נשמעו הצהרות מתלהמות כלפי חיזבאללה ותומכיו, אבל למרות זאת - חשוב לציין כי למרות ההתפטרות, ממשלת לבנון עדיין לא נפלה וממשיכה לכהן, למרות השיתוק הפוליטי המכוון שאליו היא נקלעה.
אל-חרירי עומד על שלו, אבל משותק
הבעיה הניצבת כרגע אינה פורמאלית או חוקתית, אלא כזו הנוגעת ללגיטימציה של ממשלת אל-חרירי להמשיך ולמלא את תפקידה. בלבנון, כך קובע הנוהג, אין לקבל הכרעות פוליטיות מבלי לזכות בהסכמת כל העדות לכך. אחרי פרישת האופוזיציה, לא יכול עוד אל-חרירי להתהדר בלגיטימציה כללית כביכול שניתנה לו, והוא ייתפש כמי שעומד בראש ממשלת מיעוט, שבמישור המעשי - תתקשה לבצע צעדים של ממש.
מה יהיה הצעד הבא של נסראללה? כאמור, כבר תקופה ארוכה שהוא מבטיח ש"כל האופציות פתוחות". אבל למרות הניסיונות לשדר ביטחון וחוסן, מזכ"ל חיזבאללה של היום לחלוטין אינו מי שהיה ב-2006, ערב מלחמת לבנון השנייה.
התמיכה בלבנון כבר לא מה שהייתה. נאום מצולם בביירות (צילום: רויטרס)
הוא גם לא מי שהיה ערב פריצת העימותים החמושים בלבנון ב-2008, שכן אחרי שכבר שלח את אנשיו להילחם בהרי השוף וקרא להמונים לצור על מבנה הממשלה בביירות, ספג על כך נסראללה ביקורת חריפה מאין כמותה בתוך לבנון, שאת המחיר עליה הוא משלם עד היום.
זאת הסיבה שככל הנראה, למרות הטונים המאיימים והחריפים, הוא לא ימהר לשלוח את כוחותיו החמושים בהמוניהם לצור על הממשלה או להצית שוב מהומות דמים ברחובות ביירות. בטקטיקה הזאת הוא כבר השתמש בעבר, אך למרות זאת - לא מן הנמנע שמהומות או אפילו חילופי אש בעלי אופי "נקודתי" אכן יחזרו לרחובות ערי לבנון.
לא ניתן לפסול גם על הסף שאותם מקרים יוציאו את לבנון מכלל שליטה, אך מנגד, הוא בהחלט יכול ליזום מהלכים דוגמת עצרות המונים נגד אל-חרירי וממשלתו, שיש ביכולתם לערער עוד יותר את הלגיטימציה של ראש ממשלת לבנון.
הזעם יופנה לישראל? סיכוי נמוך - אבל קיים
צעד נוסף שעלול להתרחש, גם אם הסיכויים לכך נמוכים, הוא ניסיון של חיזבאללה "לברוח קדימה" ולהפנות את העימות בתוככי לבנון - לעבר ישראל. עם זאת, חשוב לזכור כי אחד הנכסים החשובים ביותר לנסראללה הוא שמירה על הלגיטימציה לארגונו בקרב בני העם בלבנון, עניין שעליו הוא ינסה לשמור מכל וכל בטרם יקבל החלטה כלשהי.
בסופו של דבר, נראה כי נסראללה ינסה בכל זאת להגיע להכרעה פוליטית כדי לסיים את המשבר, עניין שמשמעותו בשטח תתבטא בהגברת הלחץ על מחנהו של אל-חרירי עוד ועוד, עד שיאלץ אותו להגיע לפשרה שתציל את חיזבאללה מטביעה בביצת התסבוכת.
בהיבט הרחב, כשלצד התסבוכת הפוליטית שבה שרוי חיזבאללה נלקח בחשבון גם מצבו הכלכלי הקשה של הארגון, בין היתר בשל הסנקציות החונקות את מקור המימון היחיד שלו, איראן, וכן את השחיתות הרבה שפשטה בתוככי חיזבאללה ובין שורות מקורביה - מתקבלת תמונת מצב קשה מאוד עבור הארגון.
כל אותם מקרי שחיתות דולפים טיפין טיפין לכלי התקשורת, וגם ההאשמות בלבנון על כך שאנשי הארגון משתלטים על קרקעות כדי לשנות את אופיה הדמוגרפי של המדינה לטובת השיעים, אינן מטיבות עם תדמית הארגון.
בהיבט הפוליטי ובהסתכלות על היום שאחרי הגשת טיוטת כתבי האישום, נראה כי בהחלט ייתכן שמבחינת אל-חרירי, יהיה על מה לדבר עם חיזבאללה גם לנוכח ההאשמות שהתנועה השיעית צפויה לספוג. משלב זה ייפתח חלון זמן למשך כשלושה חודשים, שבסופו יוגשו כתב האישום בנוסחם הסופי.
באותו מרווח זמן, ייתכן בכל זאת מקח בין הצדדים בניסיון להגיע לעמק השווה. אל-חרירי יוכל להרוויח את הכתמת חיזבאללה, ואילו נסראללה ירוויח, בסופו של דבר, את התקפלותו של ראש הממשלה הלבנוני.
אבל שלב זה עדיין רחוק למדי. בשלב זה, נראה נסראללה כמי שאינו מצליח לעצור את ההליכים שנפתחו נגד ארגונו בבית הדין הבינלאומי בהאג, שיסבו לו מפלה תדמיתית קשה בתוך לבנון ומחוצה לה. פגיעה זו תהיה בלתי מבוטלת, במיוחד לנוכח הפגיעה במעמדו שבעקבות מלחמת לבנון השנייה ומהומות 2008. אבל כל אלה אינם אלא מאזן ביניים, שכן הדבר היחיד שאולי ברור מכל הוא הכלל שבלבנון - אסור לעולם להתנבא.
לפנייה לכתב/ת 
