נוף ציון נשארה יהודית: "לא הישג, תיקון טעות"
עייפים אך מרוצים, כך ניתן לסכם את תחושת תושבי שכונת נוף ציון בבירה, אחרי שסוכלה מכירת הקרקע לפלסטיני בשאר אל-מסרי: "לא יכול להיות שקרקע יהודית תעבור בשביל בצע כסף לידיים פלסטיניות". השכנים מהכפר המוזנח ג'בל מוכבר בינתיים אדישים, אך אחד מהם מבטיח: "הכעס יתפרץ בקרוב"
בכניסה לשכונת נוף ציון בירושלים, מרחק עשר דקות נסיעה ממרכז העיר, בולטת קודם כל תחנת משטרה, שנראית יותר כמו יעד מבוצר או מוצב צה"לי בשטחים. הדבר השני שבולט, מלבד הנוף יוצא הדופן, הוא השוני בין השכונה לסביבתה. אם תבחרו לפנות ימינה אחרי תחנת המשטרה תמצאו את עצמכם בג'בל מוכבר - עולם אחר שבו הרחובות לא מבריקים והכבישים לא מוסדרים כמו בשכונה היהודית.
בשכונה שבדרום-מזרח ירושלים חיות בסך הכל 75 משפחות, אבל עוצמת התושבים רבה. בחודשים האחרונים הם עשו את כל מה שביכולתם כדי למנוע את מכירת הקרקע שעליה הם יושבים לאיש העסקים הפלסטיני בשאר אל-מסרי. אתמול, לשמחתם, הצביעו מחזיקי האג"ח בחברת "דיגל" נגד העסקה השנויה במחלוקת.
אורי דופלט, תושב השכונה מאז אכלוסה בקיץ 2009 ואחד הפעילים המרכזיים נגד העסקה עם אל-מסרי, היה היום עייף אבל מרוצה. "זו קרקע יהודית מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת ולא יכול להיות שקרקע יהודית תעבור בשביל בצע כסף לידיים פלסטיניות", אמר, "ההשתלטות הזו על קרקעות היא האינתיפאדה השלישית. על הגבעה הצרפתית ופסגת זאב כבר החלו להשתלט ערבים ואנחנו לא רצינו לתת יד לכיבוש ערבי כאן".
שכונת נוף ציון. ברקע ג'בל מוכבר (צילום: רויטרס)
בחודש האחרון התושבים, בסיוע גורמים מהמגזר הדתי-לאומי והימין הישראלי, נאבקו ללא הפסקה. הם הרימו טלפונים, הפעילו לחץ תקשורתי על מחזיקי האג"חים, הגיעו לאסיפות שלהם, ואפילו הציפו בתגובות זועמות את עמוד הפייסבוק של בנק לאומי, שאליו משועבדת הקרקע.
הלחץ השתלם לאחר שנציגים של גורמים במגזר הדתי-אומי קנו כמות גדולה של אג"חים ובהצבעה שנערכה אתמול נדחתה הצעתו של אל-מסרי. מי שירכוש את הקרקע במקומו הם איש העסקים הירושלמי רמי לוי ושותפו היהודי אוסטרלי קווין ברמייסטר.
"אין מצב שערבי קונה"
דופלט סיפר על המתח שאחז בתושבים אתמול לקראת ההצבעה. "בדקנו בכל חמש דקות את התוצאות באינטרנט. אנשים היו בלחץ, אבל היה ברור לנו שאין מצב שערבי קונה". מבחינת דופלט מדובר לא רק במאבק אידאולוגי, אלא גם על אורח חיים: "מאז ומתמיד הקרקע הזו יהודית והשכונה הזו יועדה תמיד להיות יהודית".
תושבים נוספים הביעו גם הם בשיחה עם ynet תחושת הקלה. "התעדכנו כל הזמן", סיפרה רות דמרי, "התפללנו שזה לא יקרה. היה ברור שאם היו לוקחים את זה זו בעיה. אני בעד הרווחה של הערבים, אבל לא רוצה לגור איתם באותו בניין. יש לי ילדים ואני דואגת". תושב אחר אמר: "אנחנו לא חוגגים - עבדנו קשה כדי שהקרקע לא תימכר לאל-מסרי ועכשיו כמנהגנו נלך להודות לקב"ה".
מבחינתו של יונתן יוסף, דובר שכונת שמעון הצדיק שהשתתף במאמצים, זו הייתה מלחמה של ממש: "היינו המומים שגוף כמו בנק לאומי נותן יד למישהו שרוצה לדחוק את רגלי היהודים. לאל-מסרי עבר ביטחוני, והוא רצה להקים משלט ערבי קדמי בלב ירושלים".
"לא הישג - תיקון טעות"
מי שאחראי לרכש האג"חים ומידה רבה לסיכול העסקה, הוא אריה קניג, מנהל הקרן לאדמות ישראל. בשיחה עם ynet הוא נשמע מסופק למדי: "בזכותו של אל-מסרי התעוררו מאות יהודים בארץ ובעולם ונרתמו להציל שכונה יהודית מנפילתה לידי האויב הערבי. היום הוכח שלבתי ההשקעות במדינת ישראל יש שיקולים ערכיים מעבר לשורת הרווח. אנחנו דאגנו להעיר את הציבור. בעיניי זה לא הישג אלא תיקון טעות".
המחאה היהודית. "בדקנו כל חמש דקות באינטרנט" (צילום: תני גולדשטיין)
בשלום עכשיו ניצלו את סיכול העסקה כדי לתקוף את הממשלה. "בניגוד לרושם שהממשלה מנסה ליצור, לפיו ההתנחלות במזרח ירושלים היא עסק כלכלי, היום הוכח שמדובר בעסק אידאולוגי", אמרה חגית עופרן, ראש צוות מעקב ההתנחלויות בארגון. "למרות שההצעה של אל מסרי הייתה טובה יותר כלכלית, היא נדחתה - כלומר אין כאן שוק חופשי".
אורלי נוי מהארגון הירושלמי "עיר עמים" הוסיפה: "ההחלטה הזו חושפת את הצביעות של המתנחלים, שאומרים שהם באים בשם שכנות טובה, אבל מסרבים לגור או למכור לערבים שגם לא יכולים לקנות במערב העיר כי מדובר באדמות של מנהל מקרקעי ישראל. נוף ציון היא חלק מהתנחלות שמהווה שרשרת אסטרטגית במזרח ירושלים ונועדה למנוע הסדר של חלוקת העיר".
לדברי נוי, שכונת נוף ציון מוכיחה באופן ברור את האפליה של תושבי מזרח העיר. "התושבים בשכונה מקבלים 130 אחוזי בנייה, אבל בג'בל מוכבר שנמצאת כמה מטרים משם התושבים בקושי מקבלים 25 אחוז. זה לא משחק סימטרי - התשתיות החדשות שבנו כאן מסתיימות בקו בו נעצרים הבתים היהודים ולא משרתים את התושבים הערבים".
"בירה מאוחדת? יש שתי ירושלים"
ואכן, בג'בל מוכבר הגובלת בנוף ציון, הדברים נראים אחרת. 15 אלף התושבים סובלים מרחובות מוזנחים, ונראה שהתשתיות זקוקות לשדרוג דחוף. אבל שיחות עם תושבים העלו כי רובם אדישים ולא מודעים לפרשת אל-מסרי.
מאזן אבו קולבן, פעיל פוליטי, הסביר בשיחה בביתו כי "יש הרבה מובטלים ואנשים עסוקים בבעיות פרנסה. אין להם כוח והם עייפים. אבל יש כאן כעס שיתפרץ בקרוב". לדבריו, חלק מהתושבים לא מחוברים לביוב ולמרות זאת נאלצים לשלם את חשבונות המים שמגלמים בתוכם גם את תשלומי הניקוז: "המסעדה היהודית בטיילת ארמון הנציב רק כמה מאות מטרים מכאן מחוברת לרשת הביוב, אבל אנחנו לא".
ג'בל מוכבר. "אחוזי בנייה שמספיקים למלונה" (צילום ארכיון: AP)
לדבריו, למרות הגידול הטבעי, תושבי ג'בל מוכבר מקבלים 6 אחוזי בנייה, "וזה מספיק אולי
לבניית מלונה לכלב". הוא מתלונן כי "לא רוצים שערבי יקנה קרקע במזרח ירושלים, אבל מצד שני יש הרבה בתים במערב העיר שהיו שייכם לערבים. היהודים אומרים שירושלים מאוחדת, אבל אם אתה גר כאן אז ברור לך שיש שתי ירושלים".
תושביה היהודים של נוף ציון ושכניהם הערבים גרים אולי כמה מטרים זה מזה, אבל החומה השקופה ביניהם גבוהה. כפי שאמרו לנו תושבים בשני הצדדים, שכנות אולי יש - אבל יחסים ממש לא.
אבו קולבן סיפר כי כשנבנתה השכונה היהודית, האמינו בעלי העסקים הערבים כי מצבם הכלכלי ישתפר, אבל מאז שהיא אוכלסה בעלי העסקים רואים את היהודים רק כאשר הם חולפים על פניהם ברכב או באוטובוס בכביש שמוביל לביתם.
לפנייה לכתב/ת 
