שליחי קצב ייהנו מהספק? "חובה להעמיד לדין"

כל אנשי הנשיא מחכים להכרעות נוספות: הפרקליטות תבחן אם לנקוט בהליכים פליליים נגד מקורביו של משה קצב, אשר סייעו לו "לבשל" ראיות ולהתנכל לקורבנותיו, אך בדיקה עם משפטנים מעלה כי אם תבקש המדינה להעמיד לדין את צביקה ברוקנר, רפי בן-חור ואורי יואלי, יעמדו בפניה מספר בעיות לא פשוטות.

• בואו להגיב בעמוד הפייסבוק של ynet
• הכרעת הדין המלאה וכל הדיווחים - בעמוד מיוחד
  

על עבירות של הטרדת עד ושיבוש הליכי חקירה או משפט חלה התיישנות אחרי חמש שנים, והמעשים המיוחסים לשלושה בהכרעת הדין נגד הנשיא לשעבר נעשו לכל המאוחר בתחילת שנות ה-2000.

בפרקליטות יתקשו גם להוכיח מה מקורבי קצב ידוע בדיוק כאשר ביצעו את מעשיהם, והאם היו מודעים לעבירות המין. במקרה של ברוקנר ובן-חור, השניים טוענים כי לא התעמתו עם א' ממשרד התיירות בשליחותו של קצב, אלא עשו זאת משום שהייתה עובדת גרועה.

"אם לא דין פלילי, דין משמעתי" 

השופט בדימוס שלי טימן אמר בשיחה עם ynet כי מבחינתו, למרות הבעייתיות, ישנה "חובה חד משמעית" להעמיד לדין את השלושה. "אין לי ספק שהנושא הזה צריך להגיע ליועץ המשפטי ובמקומו הייתי מעמיד אותם לדין ומיד, למרות העובדה שקיימים קשיים משפטיים מסויימים".

לדברי טימן, ייתכן שהם יטענו שהעידו בצורה חופשית ואסור להשתמש במה שהם אמרו. "אם זה היה כך, אם לא הזהירו אותם ולא נתנו להם חיסיון, הם יכולים לטעון שהם אמרו את הדברים בלי לדעת שזה

 עלול להפליל אותם", הסביר. טימן אומר שבכל מקרה, אסור לעבור על מעשיהם של השלושה לסדר היום, ולכל הפחות יש להעמיד את ברוקנר, שמנהל עד היום את לשכת קצב, ובן-חור, שמכהן בתפקיד בכיר במשרד התיירות, לדין משמעתי.

לדברי עו"ד אופיר סטרשנוב, לשעבר סגן פרקליט מחוז מרכז, יש להבחין בין מעשיו של יואלי לבין מעשיהם של ברוקנר ובן-חור. "בעוד שיואלי, לפי הכתוב, עסק ביצירת ראיות והכנתן לקראת משפט עתידי כלשהו, הרי שהמעשים של ברוקנר ובן-חור מסתכמים בהתנכלות על רקע יחסי עבודה".

עו"ד סטרשנוב אומר כי "לאור הפער בין החומרה של המעשים, כך גם צריכה להיות ההתייחסות ואי אפשר להכניס את כולם לאותה קלחת. לדעתי, הנושא של ברוקנר ובן-חור צריך להיבחן בנושא של דין משמעתי במסגרת נציבות שירות המדינה, והמקרה של יואלי ראוי לחקירה פלילית במידה שהמעשים שלו לא התיישנו".

אבסורד משפטי

הוא מצביע על מצב אבסורדי שנוצר. "בהנחה שהם רוצים להילחם על חפותם, הם צריכים לברך על חקירה משטרתית, כי זו הדרך היחידה המשפטית להוציא את חפותם לאור. במידה וכפיהם לא נקיות, אז יעדיפו שהדברים יישארו במסגרת אמירות בעלמא של בית המשפט, שאין להן השלכה מעשית כלפיהם ובכך הם יצאו פטורים".

עו"ד אבי עמירם אומר כי יהיה קשה להרשיע את מקורבי הנשיא לשעבר בעדות שקר וממליץ

לפרקליטות להסתפק בהרשעת קצב. "הטעם לכך יהא נעוץ בטענתם כפי הנראה כי עדותם היא עדות אמת, והעובדה שבית המשפט לא נתן בה אמון אינה הופכת את עדותם לעדות שקר. מה גם, שעד היום הפרקליטות, כנוהג עתיק יומין, לא העמידה עדי הגנה לדין על שבועת שקר רק משום קביעת בתי משפט כי עדותם אינה אמינה".

ומה לגבי בדיית ראיות? "שוב נצטרך לבדוק האם לא חלה התיישנות על מעשי מקורבי קצב", מזכיר עו"ד עמירם, "זו עבירת פשע וההתיישנות לגביה 10 שנים. כאן ישנה אבחנה בין עצם עריכת הראיה לבין השימוש בה. אלא שגם כאן עלול להתגלות קושי מאסיבי בשימוש בסעיף זה של חוק העונשין. מקורבי קצב יטענו ובצדק כי לדידם הפעולות שהם תיעדו שיקפו את המציאות כהוויתה ומבחינתם הם שיקפו אף את האמת לאמיתה, משכך לא בדו ראיות". 

עו"ד עמירם אומר כי מקורבי קצב יוכלו גם לטעון כי תיעוד ואיסוף הראיות על-ידם לא נעשה לשם הליך שיפוטי עתידי, "אלא ל'יום סגרירי' אחר, כגון הדיפת שמועות על מעשי קצב למקרה שהאירועים בהם היה מעורב קצב יזלגו לתקשורת".