שנתיים לאובמה: מלים לא יוצרות מקומות עבודה
כיצד ייתכן שנשיא שהצליח להעביר שתי חקיקות היסטוריות - רפורמה בחוק הבריאות וגיוס הומואים לצבא - זוכה מהאמריקנים לציון נמוך על תפקודו? התשובה: הציבור בחר בברק אובמה כדי שישקיע את מרצו וכשרונו בנושא אחד מעל כל השאר - הכלכלה
הסקרים בארצות הברית קובעים שהאמריקנים אוהבים את ברק אובמה באופן אישי, אבל הרבה פחות את תפקודו כנשיאם בשנתיים האחרונות. הם יודעים שהוא לא אשם במצב הכלכלי הקשה, אבל עדיין ציפו ממנו לפתור בתוך 24 חודשים את הבעיה העצומה שהונחה לפתחו.
אחרי שנתיים בבית הלבן, אובמה לא יכול עוד לטעון שהמשבר פרץ בתקופת קודמו בתפקיד, ג'ורג' בוש. עכשיו זהו המשבר שלו. נקודה. הנשיא האמריקני עשה מה שלא עשו נשיאים לפניו. גם אם בסופו של דבר הוא יהיה נשיא של קדנציה אחת בלבד, ההיסטוריה תזכור אותו בגלל היותו הנשיא השחור הראשון.
אובמה יירשם כנשיא שהעביר חוק סוציאלי היסטורי בדמות רפורמה בבריאות, המקבילה לחוק הביטוח הלאומי שנחקק ב-1935 על ידי הנשיא פרנקלין דלנו רוזוולט. שמו ייחקק לעולמי עד כנשיא שביטל את חוק "אל תשאל, אל תספר", ואיפשר בכך להומואים ולסביות לשרת בצבא האמריקני מבלי שיצטרכו להסתיר את זהותם המינית. קידום השיוויון לקהילה הגאה נתפש בעיני רבים כשווה ערך להישג ההיסטורי של השוואת זכויותיהם של השחורים בארה"ב לאלה של הלבנים.
אולם גם ההצלחות הגדולות ההיסטוריות שנחל אובמה מלמדות כי קיים פער בין דיבור לבין מעשה, בין חקיקה לבין ביצוע. הרפורמה בבריאות, כמו גם הרפורמה בצבא ארה"ב ביחס להומואים ולסביות, הם שני נושאים שיעבור זמן עד ליישומם המלא.
"אם לא הבנת, זאת הכלכלה"
הרפורמה בחוק הבריאות, שמעניקה ביטוח בריאות למיליוני אמריקנים שלא זכו לו עד היום, הינה תהליך שיימשך שנים, ובינתיים הציבור האמריקני לא חש בה ואינו נהנה מפירותיה. כמו כן, ביטול מדיניות "אל תשאל, אל תספר" ייכנס לפועל במסגרת תהליך שייעשה בצבא בשנת 2011.
כיצד ייתכן אם כן שנשיא שהצליח להעביר שתי חקיקות היסטוריות, זוכה מהאמריקנים לציון נמוך על תפקודו? התשובה: הציבור בחר בברק אובמה כדי שישקיע את מרצו וכשרונו בנושא אחד מעל כל השאר - הכלכלה.
בין אם הציפייה לתיקון מהיר במצב הכלכלי היתה מציאותית או דימיונית, בשורה התחתונה, אחד מכל עשרה אמריקנים היה מובטל נכון לסוף שנת 2010. ולכל אותם חסרי עבודה לא יעזרו הסבריו של אובמה שאלמלא פעילותו בנושא, היתה האבטלה מזנקת לשיעור של 15-20 אחוזים.
אובמה הבטיח שיציל את הכלכלה, מקיין לא שכנע בלשונו (צילום: רויטרס)
פרשנים פוליטים מעריכים שאם שיעור האבטלה בארה"ב ימשיך להתקרב ל-10 אחוזים ערב הבחירות לנשיאות ב-2012, אובמה יכול לשכוח מקדנציה שנייה בבית הלבן.
העיתון "סנט פטרסבורג טיימס" מפלורידה פתח באתר האינטרנט שלו דף מעקב אחר הבטחות הבחירות של אובמה. נכון לסוף 2010, לוח הציונים של אובמה לא היה רע בכלל: 127 הבטחות קוימו, 40 קוימו במסגרת פשרה, 28 הבטחות הופרו, 82 הבטחות מושהות ו-226 נמצאות בתהליכי ביצוע.
נשיא של מעלה:
- אובמה בנאום השבעתו: נעמוד באתגרים הרבים
- אובמה בחדר הסגלגל: "תם מבצע חופש לעיראק" אובמה מגייס הומואים: לא יכולתי להיות גאה יותר
נשיא של מטה:
אולם, הציבור האמריקני לא מתעניין בלוח ציונים. המשבר הכלכלי היה הסיבה העיקרית לכך שארה"ב שמה את מבטחה בברק אובמה - ולא בג'ון מקיין - בבחירות של 2008.
עם כניסתו לתפקיד התחיל אובמה לפעול בנחישות בנושא הכלכלה, ותומכיו מצביעים על ההזרמה המסיבית של 787 מיליארד דולר - ליצירת מקומות עבודה, השקעה בתשתיות וקידום פרויקטים ציבוריים - כסיבה לבלימת שקיעתה של ארה"ב לשפל נוסח שנות השלושים של המאה שעברה.
מהמשבר הכלכלי צמחה תנועת "מסיבת התה" השמרנית. פיילין (צילום:AP)
במקביל, אובמה הציל את המערכת הבנקאית ואת תעשיית הרכב, אבל באותה עת העלה את יריביו הפוליטיים על בריקדות. הרפובליקנים, שדוגלים בממשלה קטנה, בהפחתת מיסים ובמתן חופש פעולה למשק, לא מוכנים לשמוע על הזרמת כספים מסיבית והגברת השליטה הפדרלית בתהליכים כלכליים. הנימוק שלהם לעמדתם אינו מפתיע: "חופש הפרט והיוזמה הפרטית הם נשמת אפה של אמריקה הקפיטליסטית".
כספי הממשל "יושבים על הגדר"
הנשיא האמריקני גם העביר חקיקה חשובה לרגולציה בוול סטריט, במאמץ למנוע את הישנות ההפקרות של המערכת הפיננסית, שהובילה למשבר הכלכלי הנוכחי. אולם, חקיקה זו רק הגבירה את החשדנות של המערכת הפיננסית כלפי האיש היושב בבית הלבן. הכסף הגדול הפנוי המשיך "לשבת על הגדר" ולא הושקע בשוק, ומקומות עבודה חדשים לא נוצרו בשוק הפרטי.
הצלחה חלקית זכה אובמה לרשום בעת שניסה להזרים תקציבי ענק לפרוייקטים ממלכתיים כגון בניית תשתיות כבישים ומודרניזציה בקווי הרכבות ובשדות התעופה - כל זאת כדי להביא ליצירת מקומות עבודה חדשים ולהמרצת המשק. עם זאת, ביורוקרטיה ממשלתית היא עודנה ביורוקרטיה - אפילו בארה"ב. הכספים לפרויקטים הממלכתיים הוקצו, אך המערכת לא פעלה ביעילות להעביר אותם במהירות הנדרשת כדי להניע את גלגלי המשק.
אנשי "מסיבת התה" ביטאו, ועודם מבטאים, חשש אמיתי מהגברת המעורבות הממשלתית בענייני הפרט. יש ביניהם כאלה שמתנגדים אפילו לקיומו של משרד חינוך ממשלתי, ולא במקרה הם יצאו באחרונה במתקפה ציבורית על הגברת הראשונה של ארה"ב.
מישל אובמה יצאה בקמפיין לחינוך משפחות ומוסדות חינוך לתזונה נכונה ופעילות גופנית. מטרת הקמפיין: למנוע השמנה ולחנך את הדור הצעיר למודעות עצמית. דבר מסוג זה לא היו אנשי "מסיבת התה" מוכנים לקבל. "רעיית הנשיא לא תגיד לנו מה לאכול וכיצד לחנך את ילדינו", צייצה בטוויטר שרה פיילין, מושלת אלסקה לשעבר, ובכך היא ביטאה את תחושת המרד של אנשי "מסיבת התה".
שלא ישמעו: שונאים את הנשיא - כי הוא שחור
חלק מאנשי תנועת "מסיבת התה" שונאים את אובמה בגלל צבע עורו, אבל הם לא יעזו לומר זאת בגלוי. גם היום, שנתיים לאחר השבעת אובמה לתפקיד הנשיא, הם מתייחסים אליו כאל שליט זר שהשתלט על הבית הלבן שלהם בדרך בלתי חוקית.
אנשי "מסיבת התה" לא עשו לאובמה חיים קלים גם כשהעביר בקונגרס את הרפורמה בחוק הבריאות. הם לא קראו לרפורמה בבריאות "Health Care" אלא השתמשו בכינוי הגנאי "Obama Care" (דאגה לאובמה).
ברשת החדשות השמרנית והפופולרית "פוקס ניוז" ממשיכים עד היום מגישי החדשות והכתבים לקרוא לרפורמה בבריאות "Obama Care". כמו כן, רפובליקנים שנבחרו בחודש נובמבר לקונגרס ה-112 נשבעו שפעולתם הראשונה בבית הנבחרים החדש, הנמצא תחת שליטתם, תהיה לבטל את הרפורמה בבריאות של אובמה.
הציגו אותו כ"סוציאליסט". אובמה מחופש למאו בסין (צילום: רויטרס)
למרות השאיפות של הרפובליקנים, הרפורמה בחוק הבריאות לא תבוטל בגלל הרוב הדמוקרטי בסנאט. אולם, המהלך בקונגרס לבטל אותה יבטא את הקשיים המיוחדים עמם מתמודד אובמה אל מול גלי האיבה כלפיו מימין.
פער גדול בין הבטחות למעשים
ככל הנראה, נשיא ארה"ב לא יוכל לבנות על קולות השמרנים בציבור, והבעיה הגדולה שלו היא קולות הבוחרים העצמאיים, שסייעו לו לפני שנתיים לנצח בבחירות ולפי הסקרים האחרונים נטשו אותו.
כמו רבים מקודמיו בתפקיד, גם אובמה מקבל בבחירות האמצע ציון נמוך מהאמריקנים על תפקודו בבית הלבן. ג'ורג' בוש, אגב, זכה בקדנציה הראשונה שלו בבית הלבן לפופולריות עצומה בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר, והתמיכה בו החלה לצנוח באמצע הקדנציה השנייה שלו.
פיילין תקפה: "מישל אובמה לא רוצה שתאכלו קינוח" (צילום: AP)
הירידה בפופולריות של אובמה מבטאת אכזבה עצומה בקרב רבים מהפער הגדול שבין ההצהרות הבומבסטיות והבטחות הבחירות בשנת 2008, לבין הביצוע שלהן הלכה למעשה.
האכזבה מאובמה לא מתבטאת רק בקרב הבוחרים העצמאיים. גם בסיס הכוח הליברלי של הנשיא האמריקני מוכה ומאוכזב. נאומיו של אובמה בשנה הראשונה לכהונתו בטורקיה, מצרים, צ'כיה ומקומות אחרים, יצרו הר של ציפיות ברחבי העולם, שלא היה להן סיכוי להתממש. וכגודל הציפיות - כך גם גודל האכזבה.
כתם שחור ברזומה
הליברלים ציפו מאובמה ללחוץ קדימה בנושא אנרגיה חלופית ולהוביל את העולם לביצוע צעדים מוחשיים להקטנת פליטת גז החממה. עם זאת, הוא נכשל במשימתו בוועידת האקלים שנערכה בקופנהגן בדצמבר 2009. דבר זה אינו מפליא לנוכח האתגר המסובך מולו התמודד אובמה - לגייס את סין, הודו, ברזיל ומדינות אחרות לשתף אתו פעולה בנושא.
"אובמה טיפל לאט באסון". דליפת הנפט במפרץ מכסיקו (צילום: רויטרס)
מועמד לנשיאות יכול להבטיח סדר יום חדש, אבל את סדר היום קובעים אירועים בלתי צפויים מראש, כמו האסון האקולוגי במפרץ מכסיקו, שממשל אובמה הגיב אליו באיטיות ואיבד נקודות יקרות במהלך הטיפול בו.
בשמאל האמריקני ציפו מאובמה לממש הבטחת בחירות לסגור תוך שנה את כלא גואנטנמו באי קובה, שבו עצורים חשודים במעורבות בטרור האיסלאמי העולמי. כעבור שנתיים בתפקיד, לאובמה התברר כי לא פשוט לסגור את הכלא הידוע לשמצה, שהסב לארה"ב נזק תדמיתי קשה. מדינות שונות אינן משתפות פעולה עם ארה"ב ומסרבות לקבל לידיהן עצורים מגואנטנמו כדי לאפשר את סגירתו.
גואנטנמו? עדיין פתוח
גם הניסיון להעביר את החשודים בפעילות טרור למעצר על אדמת ארה"ב ולהעמידם לדין בבתי משפט פליליים, נתקל באופוזיציה חזקה ובהתנגדות אזרחית גדולה. לאחר 730 ימים לאובמה בוושינגטון, לא נראה שמישהו יכול לומר מתי ואם בכלל ייסגר מתקן המעצר באי קובה.
הבטחת הבחירות לא מומשה. מתקן הכליאה גואנטנמו לא נסגר (צילום: AP)
מהלך נוסף בו נחל עד כה אובמה כישלון הוא הרפורמה במדיניות ההגירה והטיפול במהגרים הלא חוקיים שחיים בארה"ב. הליברלים קיוו שהנשיא האמריקני יקדם במהירות חקיקה שתסלול את דרכם לאזרחות של מיליוני מהגרים בלתי חוקיים החיים בארה"ב. עם זאת, השמרנים מתנגדים למהלך ובסוף השנה האחרונה אובמה נקט מהלך שכולו אמירה פוליטית, מבלי שיש לו סיכוי ממשי להתקיים.
הנשיא האמריקני תכנן להעלות להצבעה בסנאט את הצעתו ליצירת מסלול למתן אזרחות עבור בני מהגרים בלתי חוקיים שהם עצמם ילידי ארה"ב. לפי ההצעה, בני המהגרים ילידי ארה"ב יוכלו לקבל אזרחות דרך גיוסם לצבא או דרך לימודים באוניברסיטאות ובקולג'ים.
הרפובליקנים הפילו את הצעתו של אובמה - כפי שהוא ודאי ציפה - ובעוד שנתיים הוא יוכל לבוא לבוחרים ההיספאנים ולומר להם: "אני את שלי עשיתי, אבל הרפובליקנים חסמו את המהלך שלי לסייע לכם".
בעתות מחלוקת, נראה לפעמים כי פשרה היא הדבר הטוב ביותר, אולם, הבסיס הליברלי בארה"ב לא הסתפק בפשרות אלא רצה הזדמנות לזכות בביטוח בריאות ממלכתי. אובמה הצליח להשיג עבורם רפורמה בביטוח הבריאות, בלי אופציה ציבורית אך במחיר של פשרה, לא הראשונה שלו בשנתיים של כהונה בבית הלבן.
הירושות של בוש עדיין כאן
אובמה הבטיח בבחירות לנשיאות כי יבצע הקלות במסים למען הציבור האמריקני, פרט לעשירים המרוויחים מעל 250 אלף דולר בשנה. גם במקרה זה הוא נאלץ להתפשר על הקלות במסים לכולם, כפי שהנהיג קודמו בתפקיד ג'ורג' בוש, כדי למנוע החרפה במשבר הכלכלי במדינה.
גם תומכיו של אובמה בשמאל האמריקני אינם שבעי רצון מתפקודו כנשיא, ומהרחבת מעגל המלחמה בעולם, אחת מהירושות שהותיר לו ג'ורג' בוש. הם ציפו ממנו מאובמה להוציא את צבא ארה"ב מעיראק, כפי שהבטיח בבחירות, והוא קיים את דבריו.
"אפגניסטן לא תהיה וייטנאם", אמר והוסיף 30 אלף חיילים (צילום: רויטרס)
תומכיו של אובמה בשמאל רוצים שארה"ב תסתלק גם מאפגניסטן, אבל בשנה שעברה שיגר הנשיא האמריקני תוספת של 30 אלף חיילים למדינה. המטרה: סיוע לצבא ארה"ב ולכוחות נאט"ו להשיג ניצחונות בקרבות מול הטליבאן וארגון אל-קאעידה. עם זאת, במהלך זה אין כדי להכריע את המלחמה, והאמריקנים יודעים שלא יוכלו להחזיק לנצח במקומות שכבשו - וגם לא לבנות את אפגניסטן מחדש.
האם הנשיא לוחם את המלחמות הנכונות?
ובזמן שארה"ב מקיזה דם באפגניסטן ועסוקה במשימה סיזיפית, העיניים שלה נשואות בעצם אל עבר מי שמוגדרת כבעיה האמיתית – פקיסטן. שכנתה של אפגניסטן מהווה חממה לגידול האיסלאם הקיצוני ביותר והטרור העולמי, ובארה"ב ובמדינות רבות במערב חוששים כי כלי הנשק הגרעיניים של המדינה ייפלו לידי טרוריסטים.
במהלך הבחירות לנשיאות ב-2008 טען אובמה כי ג'ורג' בוש נלחם במקום הלא נכון (עיראק) והבטיח שהוא עצמו ילחם את המלחמה הנכונה - באפגניסטן, ממנה יצאו פיגועי ה-11 בספטמבר 2001.
אובמה הבטיח וקיים בנושא זה. תחת כהונתו כנשיא, ארה"ב הגדילה בצורה משמעותית ביותר את התקפות המל"טים על מפקדי אל-קאעידה והטליבאן בגבול פקיסטן-אפגניסטן, והגביר את פעילותם של הכוחות המיוחדים באזורים אלה ובמקומות בעייתיים אחרים בעולם, ובראשם תימן.
נשיא ארה"ב הפעיל ומפעיל לחץ כבד על ממשלת פקיסטן שתתחיל להפעיל את צבאה נגד בכירי הטרור העולמי בשטחה. אך אם הנימוק של הפלישה האמריקנית לאפגניסטן היה פיגועי הטרור בניו יורק ובוושינגטון, הרי שארה"ב לא יכולה להנחית כוחות צבא גדולים גם בפקיסטן.
מדיניות החוץ של אובמה בשנתיים האחרונות לא התמצתה רק במלחמות בעיראק ואפגניסטן אלא פעלה גם באזורים אחרים בעולם. נשיא ארה"ב פעל להידוק היחסים עם הודו ושיתוף הפעולה הכלכלי עמה, ולא מכבר הוא ערך ביקור חשוב במדינת הענק.
אך בזמן שהודו מושיטה יד לארה"ב ולאובמה, מערכת היחסים עם המעצמה העולה מסין מורכבת וקשה (החוב האמריקני לסין מתקרב לטריליון דולר), ונשיאי שתי המדינות נפגשים בוושינגטון באווירה של חשדנות הדדית גדולה.
מדינה אחרת שעושה כאב ראש לא קטן לאובמה היא צפון קוריאה. המדינה הקומוניסטית המבודדת ממשיכה בקו של חתימה על הסכמים ושבירתם, כפי שהיה בתקופת הנשיאים שקדמו לאובמה, בוש וקלינטון. במקרה של פיונגיאנג, הדאגה העמוקה של אובמה וממשלו היא מייצוא טכנולוגיות גרעין וטילים בליסטיים למדינות דוגמת איראן.
יד מושיטה לרוסיה, אגרוף כלכלי לטהרן
דווקא מערכת היחסים עם האויבת הגדולה מתקופת המלחמה הקרה האירה את פניה לאובמה. הנשיא האמריקני הצליח לבצע איתחול ביחסים עם רוסיה, לבטל את תוכנית ממשל בוש להציב סוללות להגנה מטילים בפולין ומכ"ם בצ'כיה, וקיבל תמורה הולמת מבחינתו - שיתוף פעולה בנושא האיראני.
בנושא הגרעין האיראני, ממשל אובמה ביצע דיפלומטיה בגדר מלאכת מחשבת מול רוסיה, סין והאיחוד האירופי. הוא הצליח לאחד את שש המעצמות (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם וגרמניה) מול איראן ולהעביר באו"ם החלטה לסבב רביעי של סנקציות על איראן, שגרר מיד לאחר מכן הטלת סנקציות נוספות על הרפובליקה האיסלאמית מצד ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות נוספות בעולם.
בתמורה לביטול הקמת מערכת הגנה מטילים אמריקנית במזרח אירופה, רוסיה הודיעה כי לא תמכור לאיראן את מערכת ההגנה מטילים S-300, אותה כבר התחייבה לספק לטהרן.
מערכת זו היתה מאפשרת למשטר בטהרן להתגונן ביעילות נגד תקיפות מהאוויר של אתרי הגרעין שלה. בנוסף, מוסקבה גם שיחקה תפקיד מרכזי בהעברת החלטת הסנקציות על איראן במועצת הביטחון, שהתבררו כיעילות ביותר.
המטרה הסופית לשכנע את איראן לוותר על תוכנית הגרעין שלה בתמורה לביטול הסנקציות טרם הושגה, אבל עד כה הסנקציות עושות את שלהן ומסבות נזק כלכלי גדול לטהרן. נכון לעכשיו, המלחמה בגרעין האיראני היא גולת הכותרת של פעילות ממשל אובמה במישור הבינלאומי.
ההתקרבות בשנתיים האחרונות בין וושינגטון למוסקבה גם באה לידי ביטוי בכך שאובמה ועמיתו הרוסי, דמיטרי מדבדב, חתמו על אמנת סטארט 3. לפי אמנה זו, שתי המדינות ימשיכו לצמצם את ארסנל הנשק הגרעיני שלהן ב-30 אחוזים. בחודש שעבר נחל אובמה הצלחה גדולה בעניין זה לאחר שהסנאט האמריקני אישר את האמנה במהלך בעל חשיבות רבה להמשך שיתוף הפעולה עם רוסיה בנושא הגרעין האיראני.
עם כניסתו לתפקיד אובמה לא בזבז זמן יקר, כמו קודמיו בוש וקלינטון, והודיע מיד על מינוי שליח מיוחד למזרח התיכון - ג'ורג' מיטשל - ועל כוונתו לפעול אישית לקידום השלום באזור המסוכסך. בעבר נזהרו מנהיגים אמריקנים להיכנס ללבה המזרח תיכונית הרותחת, עד שנדחפו אליה כמי שכפאם השד. בניגוד אליהם, אובמה הטירון זינק אל תוך הלבה בקפיצת ראש.
בכתבה הבאה: אובמה והקלחת המזרח תיכונית
לפנייה לכתב/ת 
