ערה

בינתיים די ייבשת אותי בדייטים שלך.

"כן, עד עכשיו לא ראית אותי מתלהבת. עד שהכתבה תתפרסם יראו שני דייטים. הצד השני הראה התעניינות, אבל אני בן אדם שאם אין לי קליק ראשוני של משיכה והתעניינות בדייט הראשון, לא אמשיך. גם אם היה נחמד, אחר כך את חוזרת הביתה וישר יודעת אם בא לך לראות אותו או לא".

איך יודעים?

"צריך לסמוך על האינטואיציה. יש אנשים שיגידו שאני מפספסת כי לפעמים הדברים האלה מגיעים בדייט שלישי, אבל ככה אני. אני רוצה להרגיש פרפרים, שבא לי לפגוש אותו, להתנשק איתו, לשמוע עליו יותר. זה לא להגיד, 'זהו אני מאוהבת'. זה להגיד, 'בא לי'".

"זאת לא קללה להיות שפויה". טראוב (צילומים: נועם יוסף)

אני גיליתי שלפעמים ה"בא לי" הזה מביא לצרות.

"אז אארגן לך מפגש עם אירי, תעשו סשן ותדברו על זה".

על אף הגישה הטיפולית של "בקרוב אהבה", גאיה מקפידה לתקן ולהסביר כי אירי ריקין, מגיש התוכנית, איננו פסיכולוג, תפקידו אינו לתקן, ללמד או להראות אל האור, אלא רק להציב מראה מול הנשים שבחר לתעד. ועדיין אי אפשר להתכחש לעובדה כי שש הנשים של "בקרוב אהבה" מגיעות מעמדה לא פשוטה - רווקות בתל אביב, מקטרות על מחסור בגברים ראויים (וגם בנשים, במקרה של גילי שם טוב), מודעות לכך שפרסום ותהילה אינם ערובה לזוגיות ונאלצות לבחור מתוך מה שריקין הממזר רקח להן. עד כה "בקרוב אהבה" הקפיצה לא מעט גבות נוכח סצנות, כמו זו שבה מישל שפירא חושפת את יחסיה הבעייתיים עם המפיק משה לוי, אמירה בוזגלו מסתובבת בלונדון מחפשת אהוד ששכח אותה, סיגל שחמון מצחקקת בעצבנות מול בחור מבולבל.

דווקא גילי שם טוב אומנם מצאה דייט חם בזרועותיה של מיה פרר, וואנאבי ידועה בביצה, אך בינתיים הקשר ביניהן נראה כמו פרומו ל"בלונדיניות לוהטות 3". ובין כולן, גאיה - הילדה הענוגה בת ה־22, הידועה בעיקר ככוכבת "מרחק נגיעה", כנערה חרדית, ו"דני הוליווד", כבמאית חרוצה - מתגלה לפתע גם היא כדמות שרוצה לחשוף את פרצופה האמיתי. האם זה בכלל הכרחי? אחרי הכל, בגיל 22 ואחרי קשרים עם הגברים ההורסים ביותר במדינה (הנרי דוד ורן דנקר, ועל כך בהמשך), נדמה כי המילה נואשת רחוקה ממנה שנות אור, או לפחות עשר שנים תמימות.

"אני לא חושבת שמישהי שם נואשת, אבל כל אחת במקום מאוד אחר בחיים שלה", היא טוענת. "חיפשו גם מישהי בגיל שלי, והניגודים בינינו זה כל הכיף. כל אחת במקום אחר ומביאה את הניסיון שלה וזה מה שעשה את השיח בינינו כל כך מעניין. נכנסתי לתוכנית הזו מהמקום האישי שלי. לא היה לי צורך דחוף למצוא בן זוג. אף פעם בחיים לא הייתי כזו שזה משהו שמרגיש דחוף, לחוץ, בהול".

"דייט זה משהו שיש סביבו הפקה, גם בלי תוכנית"

אולי את שפויה?

"יכול להיות. זאת לא קללה להיות שפויה. היו לי מערכות יחסים ותקופות של לבד, אני נורא לא אוהבת להפוך את זה למשהו מלחיץ, הרי גם ככה קשר ופרידה זה הרבה בעיות, אז למה להעמיס על עצמך. אם יש משהו שלמדתי בסדרה ולאורך החיים, זה שהפחד משתק. ככל שנעשה יותר דברים כדי להימנע מפחדים, יהיה לנו קל יותר".

בתוכנית סיפרת שאת לא עושה דייטים.

"דייט זה משהו שיש סביבו הפקה, גם אם זו לא ההפקה של התוכנית. גם אם חברה מסדרת לי מישהו, תמיד קיימת תחושה של משהו טיפה לא טבעי. דווקא בגלל זה מול המצלמות זה לא שינה לי, במילא זה לא טבעי ומלחיץ בסיטואציות כאלה".

כי את מפורסמת?

"לא כולם מכירים אותי, יצא לי להכיר בחורים שלא. אף פעם לא חשבתי שהם שמעו עליי, מה זה יעזור לי? אני מעדיפה שלא, ואם אגלה את זה לאורך הדרך, אקום ואלך. זה ישר מכניס לפוזה לא נכונה. בתוכנית הם בכלל לא ידעו את מי הם עומדים לפגוש. רק אמרו להם שזה יצולם לתוכנית דוקו".

ואיך היה דייט בתוכנית?

"כמו בדייט רגיל, אם בא לי אני נותנת את המספר בסוף, ואם לא אז לא. ההתנהלות שלנו רגילה, אבל אם יש התפתחות משתפים את ההפקה כי הם רוצים לתעד. בהתחלה זה היה מאוד מוזר, אבל מצלמות זה לא חדש לי, אז התרגלתי. ברגע שנרגעים מהמוזרות יוצאים דברים מאוד כנים וזה ריגש אותי. רציתי להעמיד את עצמי במצבים לא ברורים מאליהם. גם כשהמצלמות ואירי נכנסים לעניין ולא בא לך להתמודד, את לא יכולה להזיז הצידה. זה כמו חברה שלא מוותרת לך".

ראית "מחוברות"?

"חלק. היו שם רגעים מדהימים לדעתי, אבל בתוכנית שלנו יש משהו שונה, יש התמקדות גדולה בקשר בין הרווקות. אני מרגישה שזה מה שהכי היה לי דומיננטי לאורך המסע הזה. הכרתי בנות שיודעות להקשיב, נותנות ביטחון ויודעות להגיד את האמת. מיכל נהדרת, היא הולכת לגמרי עם מה שהיא, תמיד. יכולת מאוד מיוחדת. אולי לא הייתי מסוגלת להראות דברים שהיא מראה, אבל בעיניי היא מאוד אמיצה. מה שסיגל עשתה, לעזוב נישואין כשהיא בהריון, גם זה בעיניי מעשה קשה, אמיץ, מדהים להיות מסוגל להגיע לזה ואני מעריכה אותה. היא יוצאת מדהימה, אשה חכמה וכנה ואמיצה, שחשוב שיהיה לה טוב בחיים שלה ואני מעריכה את זה כי אני גם ככה".

• את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"