שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בתוך הקרקע: אלפי זיהומים ממתינים לשיקום
    כיצד קרה שאלפי שטחים מלאים בחומרים מסוכנים, לא טופלו במשך שנים ומסכנים עד היום את מאגרי המים שלנו? בדיקת ynet מגלה את חוסר האונים של המשרד להגנת הסביבה, את התנהלותו של המזהם הגדול ביותר - מדינת ישראל, ואת הבשורה שצפוי להביא החוק החדש, שאמור לגאול את הקרקע מייסוריה

    מספר הקרקעות המזוהמות במדינת ישראל מוערך בעשרות אלפים, אולם רק חלק קטן מתוכן מופה עד היום באופן וודאי, ולשלב השיקום הנכסף זכו להגיע אתרים בודדים בלבד. החוק החדש לשיקום קרקעות מזוהמות,, שאושר לאחרונה עקרונית בממשלה, אמור לגאול את הקרקע מייסוריה.

     

    עד שהוא יאושר באופן סופי, יצאנו לבדוק מדוע נושא שיקום הקרקעות נתקע עד היום, וכיצד קרה שאלפי שטחים מלאים בחומרים מסוכנים, לא טופלו במשך שנים ומסכנים עד היום את מאגרי המים שלנו?

     

    מה מסתתר תחת הכותרת "קרקע מזוהמת"? האתרים שהתגלו עד כה כמזוהמים במדינת ישראל מכילים מכל טוב - דלקים, שמנים, מתכות רעילות, שאריות של חומרי נפץ, שפכים תעשייתיים והרשימה עוד ארוכה.

     

    משום כך, המושג "קרקע מזוהמת" עשוי להטעות: מומחים מזהירים שהחומרים הללו מחלחלים למי התהום, מתפשטים בצורה של גזים רעילים אל פני הקרקע ובסופו של דבר, אופפים את סביבתנו. כדי לקבל מושג על היקף התופעה, די להביט בנתון לפיו די בליטר אחד של דלק שנשפך אל קרקע חשופה כדי לזהם מיליון ליטר מי תהום.

     

    במשרד להגנת הסביבה מודים כי למרות הסיכון הסביבתי הגדול - מספר האתרים שבהם היקף הזיהום נחקר במלואו הוא מצומצם, שלא לומר זעום: מתוך כ-23 אלף מוקדים בישראל בהם הקרקע חשודה כמזוהמת, הצליח המשרד למפות באופן ודאי רק כ-350 אתרים. למפת הזיהומים לחצו כאן.

     

    המדינה: גם מזהמת וגם אוכפת

    אחת הסיבות להיעדר המידע, טמונה אולי בעלויות: סקרי קרקע ופעולות טיהור שמתבצעות לאחריו, נחשבות לפעולות יקרות מאוד, שעשויות להגיע במקרים רבים למיליוני שקלים.

     

    גם המשאבים שהמדינה הקצתה לנושא משחקים תפקיד: נכון להיום מוקצבות לתחום הקרקעות המזוהמות רק שתי משרות מטה ועוד שלוש משרות "בשטח" (שלוש משרות שמורכבות למעשה מחצאי משרה בכל מחוז - י.ד). כוח האדם הדל הזה אמור למפות, לעקוב, לאכוף ולנהל את אחד ממפגעי הסביבה הגדולים ביותר במדינה.

     

    אבל על מנת להבין את הכשלון המתמשך ואת חשיבותו של החוק החדש לשיקום הקרקעות המזוהמות, צריך יותר מכל להבין את יחסי הכוחות בין המזהמים לרשויות שאמורות לאכוף: במקרים רבים המזהם והרשות האוכפת הם המדינה עצמה. כשמציבים את משרד הביטחון מול המשרד להגנת הסביבה, שעד כה לא קיבל סמכויות ביצוע בתחום, לא קשה להבין מי יוצא מפסיד.

     


    קרקע מזוהמת באתר הטמנה באשדוד (צילומים: המשרד להגנת הסביבה)   

     

    בית דגן: הבסיס פונה, הזיהום מתפשט

    בשטח, צה"ל ומשרד הביטחון, שפעילותם כוללת עבודה עם חומרים רעילים ומזהמים, זוכים למעט מאוד פיקוח מצד הגופים המקצועיים בשל מעמדם המיוחד. הסיפור הבא ממחיש את היעדר הפיקוח, אבל גם את המציאות הבלתי אפשרית שבה המדינה מתווכחת עם עצמה על אופן השיקום. בינתיים, הזיהומים מתפשטים.

     

    משרד הביטחון איתר כבר לפני עשר שנים כמויות גדולות של חומרים רעילים בקרקע של בסיס צה"לי ישן בבית דגן. הבסיס עצמו כבר פונה אך במקום נשאר הזיהום מפעילות תעשייתית ארוכת השנים שהיתה בו. בקרקע התגלו דלקים, שמנים, ממיסים ומתכות, כולם בריכוזים חריגים ומסוכנים.

     

    עד היום דבר דבר לא נעשה. בינתיים חלפו השנים וסקרים נוספים שהזיהום כבר התפשט והגיע למי התהום. במשרד להגנת הסביבה דרשו ממשרד הביטחון לבצע סקרים נוספים ולהתחיל לטפל בזיהום, וגם התריאו שהזיהום מתפשט ככל שחולף הזמן. 

     

    לא הועילו אינספור דיונים, פגישות, סיורים בשטח וגם תכתובת ענפה בין שני משרדי הממשלה. בפועל, הקרקע באזור בית דגן עדיין מזוהמת וממתינה לטיפול דחוף. נכון לעכשיו, כלום לא צפוי לקרות עד שיימצא יזם פוטנציאלי שיבקש לבנות על הקרקע, הממקומת באזור שהערך הנד"לני שלו הולך ועולה. "לאף אחד לא משתלם לממן את השיקום", מסבירים במשרד.

     

    בדומה לבית דגן - יש עוד אלפי קרקעות מזוהמות בחומרים רעילים שמזהמות את מאגרי המים וממתינות שהגורמים השונים יפסיקו להתווכח ביניהם.


     

    דוגמים את הקרקע המזוהמת. אנשי המשרד להגנת הסביבה בשטח

     

    התגלו במקרה: רעלים במפעל רפא"ל בצפון

    במקרים רבים מתגלים הזיהומים לגמרי במקרה. כך למשל התגלו בבדיקות שגרתיות שביצע המשרד להגנת הסביבה בשפכי מפעל רפא"ל בצפון, שפכים המכילים חומרים רעילים המוזרמים כמעט ללא טיפול לבורות בקרקע.

     

    הגילוי הוביל לבדיקות נוספות בהן התברר שבמקום מאוחסנים גם מיכלי דלק תת קרקעיים באופן שגורם לזיהום, וכי בארות מים שפעלו בסמוך זוהמו כבר לפני שנים ונסגרו על ידי רשות המים.

     

    כל המידע הזה התגלה במקרה, אבל גם המשך הפרשה אינו נטול בעיות. המשרד להגנת הסביבה דורש כעת כי המפעל יבצע סקרים נרחבים בקרקע ובמקורות המים, אך ברפא"ל טוענים כי למשרד יש רק סמכות במתן היתרי הרעלים וברשיון העסק, וכי אין לו סמכות על הקרקע.

     

    ומה עכשיו? גם כאן, עד שהוויכוחים יסתיימו ויתחיל השיקום - הטבע ישלם את המחיר.

     

    16 מוקדים מזוהמים בשדה תעופה צה"לי לשעבר

    הסיפור הבא מלמד על חוסר השיניים של המשרד להגנת הסביבה שדה התעופה הצה"לי שפעל שנים בסמוך לנתב"ג, פונה כבר לפני מספר שנים, אך סקרים שבוצעו בשטח בשנת 2008 איתרו בו זיהום ב-16 מוקדים שונים. הבעיה: עד היום ממתין המשרד להגנת הסביבה שמשרד הביטחון יעביר לו את תוצאות הדו"ח המלא.

     

    "המידע בנוגע לסוגי החומרים והכמויות שאותרו בקרקע מעולם לא הועברו אלינו, אבל אנחנו מעריכים שמדובר בזיהום בקנה מידה גדול", אומרים באגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות. "אין לנו מושג מה הם גבולות הזיהום, האם הוא הגיע למי התהום וכיצד יש להמשיך את הטיפול בקרקע".

     

    המשרד הוא שאמור לאשר את תוכנית השיקום, אבל בהיעדר מידע על הזיהום עצמו - אין שום אפשרות לגבש תוכנית פעולה.

     

    מחפשים תקציב: מתכות רעילות בתל נוף

    סיפור נוסף, גם הוא מבית היוצר הביטחוני, ממחיש את בעיית התקציב שנדרש לצורך שיקום הקרקע: פעילות תעשייתית שהתקיימה משך עשרות שנים בבסיס חיל האוויר בתל נוף, גרמה לזיהומי קרקע חריגים בריכוזי מתכות.

     

    על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הפעילות המזהמת הופסקה כבר בשנת 2003, אך עד היום, למרות דרישות המשרד, טרם פונתה הקרקע לרמת חובב - כפי שמחייב החוק. "פינוי כמויות כאלה של קרקע מזוהמת עשוי לעלות למעלה ממיליון שקלים, וכרגע הצבא מחפש תקציב", מסבירים במשרד להגנת הסביבה.

     

    מי יבטיח שלא יחלפו שנים רבות עד שיימצא הסכום הדרוש? נכון להיום, אף אחד.

     

    בעתיד: מס על החזקת חומרים מזהמים

    הרשימה הזו חלקית בלבד - היא אינה כוללת כ-4,000 מפעלים שמחזיקים חומרים מסוכנים ושאין פיקוח מלא על החומרים שברשותם, מאות תחנות דלק שמזהמות את הקרקע כבר עשרות שנים, מתקנים ביטחוניים ועשרות בסיסי צבא שממשיכים גם היום לזהם בשפכים את סביבתם, מכוני טיהור שפכים שמזרימים מדי פעם שפכים לטבע ומטמנות פסולת.

     


     

    זיהומים מתחנות דלק ומטמנות פסולת

     


    זיהומים ממטש"ים, מפעלים ואזורי תעסוקה

     

    לצד אוזלת היד של המשרד להגנת הסביבה בטיפול בנושא, העיקרון בכל מקרי הזיהום נותר זהה: מול כל הגורמים המזהמים ניצבים קומץ אנשים עם מעט מאוד סמכויות. לתוך הבעייתיות הזו אמור להיכנס החוק לשיקום קרקעות מזוהמות, שגובש במשרד להגנת הסביבה וקודם בתקופת כהונתו של השר גלעד ארדן.

     

    מה אמורה לחולל החוק החדש? "בראש ובראשונה, להטיל חובת דיווח ושיקום על המזהם ולאפשר למשרד להגנת הסביבה לקבל סמכויות על הקרקע", מסבירים בלשכה המשפטית. המשמעות: אם עד היום נאלצו במשרד להתמודד עם תביעות משפטיות מצד גורמים שערערו על סמכותם, הרי שבעתיד הכל אמור ללכת יותר מהר.

     

    שינוי נוסף נעוץ גם במישור הכספי: החוק החדש קובע שתוקם קרן שתסייע במימון השיקום ושתאפשר להפסיק את המירוץ אחר התקציבים. "בקרן יהיו כספי היטלים שהעיקרון שלהם פשוט: אם אתה מחזיק בחומרים שיש להם פוטנציאל לזהם את הקרקע, אתה חייב לשלם היטל - גם אם לא זיהמת בפועל", מסבירים במשרד.

     

    לצד כל זה, החוק החדש ישפיע גם על תהליכי תכנון. המטרה: שטח עם קרקע מזוהמת לא יזכה לאישורי והיתרי בנייה, כל עוד לא שוקם. "היום יש מצבים שבהם היזם קונה את הקרקע ובונה עליה, ורק אחרי שהכל נגמר מגלים שיש זיהום". במשרד תולים תקוות גדולות בחוק החדש. עכשיו נותר רק לקוות שהוא יאושר.

     

    תגובות

    מרפאל נמסר בתגובה: "רפאל עשתה ועושה למען איכות הסביבה והקהילה הסובבת אותה תוך שיתוף פעולה מלא עם הרשויות. במסגרת הביקורות השוטפות הנערכות על ידי המשרד להגנת הסביבה, הציגה רפאל את מערך הטיפול בשפכים השונים. תוך כדי כך נמצא שיש לבצע שדרוג בנוגע לטיפול מקומי באחד מסוגי השפכים שהוצגו. הנושא טופל מיידית ובשיתוף המשרד לאיכות הסביבה.

     

    "המשרד דרש לבצע סקר היסטורי לזיהוי בעיות אפשריות של זיהומי קרקע ומים ורפאל נערכה מיידית לביצוי הסקר הנדרש. לצורך כך שכרה רפאל חברה המתמחה בנושא, בוצעו קידוחים מקומיים לבדיקת איכות מי התהום וביצוע הסקר ההיסטורי יחל בשבועיים הקרובים. דיווח על כך נמסר למנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה".

     

    מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הסוגיה מוכרת בצה"ל. המדובר במפגעי העבר וכיום נדרש צה"ל להתמודד עימם תוך השקעת תקציבים משמעותיים. המודעות הגוברת בצה"ל בשנים האחרונות הובילה לשיתוף פעולה נרחב עם משרדי הממשלה מתוך כוונה למצוא פיתרון אשר ייתן מענה סביבתי הולם.

     

    "בימים אלו מתקיימת עבודת מטה יחד עם המשרד להגנת הסביבה במטרה לבחון את היקף הפגיעה הסביבתית של זיהום הקרקע וכן לגבש תכנית אשר תבטיח את הערכות צה"ל לחוק הקרקעות המזוהמות. בנוסף, גיבש צה"ל תוכנית רב שנתית לטיפול במפגעי העבר ומניעת מפגעים סביבתיים עתידיים בעלות של מיליארד שקל".

     

    ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "משרד הביטחון וצה"ל פועלים מזה מספר שנים במשותף ובמתואם עם המשרד להגנת הסביבה לטיפול מתמשך על פי יכולת תקציבית בזיהומי קרקע. מתקיימים מגעים במשרד להגנת הסביבה, ממ"י (בעלי קרקע) ומשרד הביטחון לקידום פיתרון מהיר למספר מוקדי זיהום ובהם בין השאר בית דגן, בסיס דלק נשר ואחרים. מערכת הביטחון תמשיך לפעול לפתרון הנושא בהקדם האפשרי".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בתוך הקרקע: אלפי זיהומים ממתינים לשיקום"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קרקע זיהום המשרד להגנת הסביבה
    צילום: המשרד להגנת הסביבה
    קרקע מזוהמת ברעלים
    צילום: המשרד להגנת הסביבה
    מומלצים