שתף קטע נבחר

פני השפה כפני העם: למה ברוסית כסף זה כרוב?

לוֹמִילוֹמִי בהוואי מעסה את המלך, ברוסיה קָשָטְנִיק סוחר בחתולים גנובים, פוּחָה בפולין זה לנצל את העבודה לצרכים אישיים, וביפן יש המון מילים לעצלנים. מסע רב לשוני בעולם

לפני כשבועיים יצא לאור טינגו, תרגומו העברי של הספר The Meaning of Tingo, או יותר נכון - עיבודו העברי. הספר המקורי, מאת אדם ז'אקו דה בואנו, עוסק במילים מוזרות בשפות שונות - כולל המילה העברית "עגונה". המתרגם גיא שרת הוסיף תיבות משעשעות עם מילים בשפות זרות שיש להם הומופונים בעברית, והבלשן גלעד צוקרמן הוסיף שלושה פרקים בסוף הספר, שיצא בהוצאת קרן.

 

 

הספר המקורי אינו בלשני והמחבר עצמו מודה שחלק מהמילים הן נדירות בשפות, אבל בכל זאת - מלבד שעשוע, אוצר המילים מאפשר גם הצצה אל מנהגים כלכליים בתרבויות העולם, ועל מנטליות הקשורה לכסף ולעבודה. הדוגמאות הבאות הן רק חלק מהמקבץ הכלכלי בספר, הכולל גם הונאות ורמאויות למיניהן, ויחסי כסף-משפחה.

 

מילים של עובדים

מהמילים המופיעות בספר אפשר להסיק שבאינדונזיה הסעת חברים על אופנוע תמורת כסף היא דרך פרנסה מקובלת: נְגוֹגֶ'ק פירושו "להרוויח כסף מהסעת נוסעים על המושב האחורי של האופנוע", בניגוד ל-מֶנְגוֹנְצֶ'נג - "לזכות בנסיעה חינם, בדרך כלל על אופנוע של חבר". נהגי אוטובוס ומוניות שירות באינדונזיה נוהגים כנראה לעצור לאורך המסלול בנקודות שאינן תחנות מיועדות, כדי להרוויח עוד כסף. גם לזה יש מונח - נְגֶטֶם.

 

מקצועות נוספים שיש להם שם מיוחד בשפות השונות, כוללים את ה-קָשָטְנִיק הרוסי, הסוחר בחתולים גנובים, את דאם פִּיפִּי הצרפתייה שעובדת בשירותים ציבוריים, ואת ג'יאֵרג'י הטורקי, שמוכר דווקא כבדים וריאות. בחצר המלוכה תמצאו את טָרִיקוּ-זַן בפרסית, שהוא פועל המנקה את הרחוב למען הנסיך, את לוֹמִילוֹמִי בהוואי, שהוא המעסה של השליט שאחראי גם לפינוי הפרשות ורקיקות, ואת קוּאָלָנָפּוּהִי, גם הוא בהוואי, שהוא המשרת שמרחיק את הזבובים מהמלך הישן באמצעות נפנוף במניפת נוצות.

 

בתרבות הארגונית אפשר למצוא את המונח הגרמני מִיטְבֶּשְטִימוּנג - המדיניות לשתף את העובדים בתהליך קבלת ההחלטות, את המונח הרוסי וִידְוִיזֶ'נְצֶ'סְטְוֶה - העלאה בדרגה של עובדים לעמדות אחריות וסמכות, את המונח היפני קָאיזֶן - פילוסופיה עסקית של שיפור מתמשך בשיטות העבודה וביעילות העובדים, ואת ה-פָּאוּקִיקָפֶּה ביוונית עתיקה, שהוא הקולר על צוואריהם של העבדים שטחנו תירס, שמנע מהם לאכול אותו.

 

מילים של בטלנים

אבל מסתבר שבשפות אחרות יש גם מילים רבות וציוריות להביע בטלה למיניה: קוֹפּוּיָה, בשפת ראפה-נוי של איי הפסחא, משמעותה "מישהו שנעלם במקום להקדיש את עצמו לעבודה". בשפת וואאלי המדוברת בגאנה, יש ביטוי נוּבִּי-יָם - "חוות אצבע", כלומר חקלאי שלא עושה דבר מלבד להצביע לעבר החווה שלו, ובסינית האוצ'ה לָנְדְזווֹ פירושו לאהוב לאכול ולסלוד מעבודה.

 

ליפנים יש מילים רבות לסוגים שונים של עצלות ובטלנות: בּוֹקֶטוֹ - לבהות בריקנות במרחב בלי לחשוב או לעשות כל פעילות אחרת, בּוֹסֶה-בּוֹסֶה - לשבת ולהתבטל במקום לעשות מה שצריך, גוֹרוֹ גוֹרוֹ - לבזבז זמן על כלום תוך כדי התרווחות, גוּזוּ-גוּזוּ - להתחבט, ואז לדחות משימה או למשוך זמן רב ככל האפשר, בּוּרֶה-בּוּרֶה - לשוטט בלי מטרה ולהביט במקומות ובאתרים, בד"כ בלי לדעת לאן הולכים במשרד, וגם מָדוֹגיוואזוֹקוּ - אלה שאין להם ממש מה לעשות, מילולית "הבוהים באוויר".

 

ריבוי המילים לעצלנים יכול להעיד על ריבוי עצלנים, או על ביקורת רבה כלפיהם. ביפנית סביר להניח שהאחרון הוא הנכון. תעיד על כך העובדה שביפנית "להסתובב בעולם", יוֹ אוֹ וואטָרוּ, פירושו להתפרנס. ורק ביפנית קיים המושג קָרוֹשִי - מוות מרוב עבודה - אם כי גם בצרפתית קיים הביטוי מֶטְרוֹ-בּוֹלוֹ-דוֹדוֹ "מטרו-עבודה-שינה", שמעיד על קיום שמהותו עבודה, ובגרמנית קיים ה-אוּרְלָאוּבְּסְמוּפְל, שהוא אדם המתנגד לקחת חופש.

 

מילים של אוכלי חינם

בשפה היפנית יש גם מונח ציורי המתאר מתווכים למיניהם המתפרנסים מגזירת קופון על עבודה של אחרים. קוראים להם "קִינְגְיוֹ נוֹ פוּנִי" - קקי של דג זהב (שכידוע ממשיך לשוט במים עוד זמן מה). בגרמנית קוראים לאדם שמרוויח מעבודה של אחרים טְרִיטְבְּרֶטְפָאהְרֶר - מילולית "רוכב על מדרגת המכונית".

 

זוהי אינה השפה היחידה שבה יש מושג ממש לאוכל חינם (כמו המושג "אוכלי חינם" בעברית): בגרמנית Zechpreller (צֶכְפְּרֶלֶר) הוא מי שעוזב מבלי לשלם את החשבון, או באנגלית bill dodger (מתוך מילון אינטרנטי). בספרדית של מרכז אמריקה גוֹרֶרוֹ הוא מי שתמיד מרשה לאחרים לשלם, ה-פְּיוֹטֶרוֹ האיטלקי מחזיק בארנקו מעט מאוד כסף מזומן, ו-סֶנְיוֹר טֶרָאס הצרפתי, "אדון מרפסת", מבלה בבית קפה הרבה זמן אבל מוציא מעט כסף. מעניין שהאדון בביטוי הצרפתי הוא סניור בספרדית ולא מסייה בצרפתית.

 

בספרדית פְּלוֹמוֹ, מילולית "משקל עופרת", הוא מי שנוסע באוטובוס מבלי לשלם. פוּחָה בפולנית פירושו לנצל את שעות העבודה ואת משאבי המשרד לצרכים אישיים, אָוְיָדוֹר בספרדית של מרכז אמריקה הוא עובד מדינה המגיע לעבודה רק ביום קבלת המשכורת, ו-צ'וּפּוֹטֵירוֹ בספרדית הוא אחד שעובד מעט, אך מקבל משכורת ממספר מקומות שונים.

 

את שכר העבודה אפשר לקבל בדרכים שונות. באַלְגוֹנְקִיָאנִית, שפה אינדיאנית המדוברת בקנדה, וָואמְפּוּם הוא שרשרות חרוזים וצדפים מלוטשים המשמשות ככסף, באיים הקריביים קוראים לשטר של דולר לֶצ'וּגָה, כלומר חסה, ברוסית המילה קָפּוּסְטָה "כרוב", היא סלנג לכסף, ובפרסית מָאהיָאנה הוא גם שכר חודשי וגם מקפא דגים, אבל כאן מדובר בהומונימיה, כי המילים "דג" ו"חודש" הן דומות.

 

הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מרצה בנושאי בלשנות ואיראן הקדומה במסגרות שונות ומשמשת כמנכ"ל מיזם המרצים מר צים וחבורתו

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קָפּוּסְטָה זה לא הכל בחיים
צילום: ירון ברנר
ד"ר תמר עילם גינדין
צילום: דני שביט - Total Vision
מומלצים