רוצים לתבוע את חברת הביטוח? כדאי למהר
נפגעתם ואתם רוצים לתבוע את חברת הביטוח? שימו לב: יש לכם רק שלוש שנים מיום האירוע, כולל הזמן שבו ניהלתם משא ומתן עם חברת הביטוח. איך עוצרים את מרוץ ההתיישנות?
כמה מתסכל להגיש תביעה לחברת הביטוח, להידחות, ולגלות שאם רק לא היינו מתמהמהים, היא הייתה, סביר להניח, מתקבלת. רק מעטים יודעים שתקופת ההתיישנות בתביעות ביטוח כל כך קצרה – שלוש שנים בלבד, בהשוואה לשבע שנים בתביעות רגילות.
"מבוטחים רבים גם נוטים לחשוב שעצם הגשת התביעה נגד חברת הביטוח, להבדיל מהגשת תביעה בבית משפט, עוצרת את מרוץ ההתיישנות, והדבר אינו כך," מציין עו"ד דוד פייל, בעל משרד המתמחה בדיני ביטוח ונזיקין. לפניכם מדריך לנושא תקופת ההתיישנות ולנושאים שחשוב לשים לב אליהם כדי לא לפספס את האפשרות להגיש תביעה.
מהו "מרוץ תקופת ההתיישנות"?
מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל מהיום שבו אירע הנזק בפועל. עו"ד פייל מסביר כי בתביעות ביטוח, לאחר שחלפו שלוש שנים מיום האירוע, לא תוכלו עוד להגיש תביעה כדי לקבל תגמולי ביטוח. כאשר התובע הוא קטין, הוא זוכה לדחיית תחילת מרוץ תקופת ההתיישנות עד להגיעו לגיל 18.
המשמעות היא שבאפשרותו להגיש תביעה לחברת הביטוח עד גיל 21. במקרה של רשלנות רפואית, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים, ולכן תביעות קטינים בנושא התרשלות רפואית עשויות להתקבל עד הגיעם לגיל 25.
האם יש תקופות התיישנות שונות בתחומים שונים?
חוקים שונים מגדירים תקופות התיישנות שונות, מסביר עו"ד פייל. "חוק חוזה הביטוח מגדיר את תקופת ההתיישנות תוך שלוש שנים. בתביעות נזקי גוף רגילות (תאונות דרכים או רשלנות רפואית) ההתיישנות תחול אחרי שבע שנים. בתביעות לפי חוק אחריות למוצרים פגומים תחול ההתיישנות לאחר שלוש שנים. תביעה לפי חוק הגנת הפרטיות מתיישנת בתוך שנתיים.
במקרים שבהם הנזק לא התגלה ביום האירוע, יתחיל מרוץ ההתיישנות ביום שבו הוא התגלה, אך תקופת ההתיישנות לא תהיה יותר מעשר שנים מהיום בו נגרם הנזק. כמו כן, מציין עו"ד פייל, תצטרכו להוכיח בבית המשפט שלא הייתה לכם כל דרך לגלות את הנזק לפני המועד שבו התגלה.
אל תתמהמהו עם הגשת התביעה
"אישה שרכשה פוליסה המקנה לה פיצוי במקרה של גילוי סרטן שד", מספר עו"ד פייל, "הגישה תביעה לחברת הביטוח מיד עם גילוי המחלה. חברת הביטוח דחתה את תביעתה בטענה להתיישנות, שכן לטענתה, האישה התלוננה כבר שנים קודם לכן על גוש באותו שד. בית המשפט דחה את טענת חברת הביטוח וקבע שמקרה הביטוח הוא המועד שבו התגלה הסרטן, גם אם ניתן להניח שקינן בגופה תקופה ארוכה קודם לכן".
מה אפשר לעשות כדי לעצור את תקופת ההתיישנות?
הצעד העיקרי, אומר עו"ד פייל, הוא הגשת תביעה לבית המשפט. במקרה של תביעת ביטוח, התביעה צריכה להיות מוגשת תוך פחות משלוש שנים.
"הגשת התביעה לחברת ביטוח לא עוצרת את תקופת ההתיישנות, כמו גם ניהול משא ומתן עם חברת הביטוח. במקרה של תאונת דרכים או תביעת רשלנות רפואית, על התביעה לבית המשפט להיות מוגשת תוך שבע שנים".
מה הן הבעיות המרכזיות של נפגע המבקש לקבל תגמולי ביטוח?
לדברי עו"ד אסף פוזנר, ממשרד כהן, וילצ'יק, קמחי ושות', המתמחה בדיני נזיקין, ההתיישנות היא אחת הבעיות הקשות ביותר. "התובע עסוק מטבע הדברים במחלתו או בפגיעתו ולא כל כך בנושאים הכספיים, והזמן עלול לעבור כמעט בלי משים.
3 שנים, לא 7
"שנית, ניזוקים רבים לא מודעים לכך שתקופת ההתיישנות היא שלוש שנים ולא שבע שנים. שלישית, במקרים רבים הביטוח נרכש באופן קיבוצי, והנפגע כלל לא יודע שיש לו ביטוח או מה תוכנו. לדוגמה, תלמיד בבית ספר שנפגע בפעילות אחר הצהריים מבוטח במסגרת ביטוח של תלמידים, שכולנו משלמים עבורו, אך חלק ניכר מהציבור לא יודע על כך.
"רביעית, פסק דין של בית המשפט העליון קבע שבדרך כלל תקופת ההתיישנות מתחילה לרוץ מיום האירוע, ולא מיום התגבשות הנזק. כך, אם אדם נפגע, והנזק לא התגבש אצלו מיד. מאוחר יותר, לאחר שהנזק התגבש, כשיפנה לחברת הביטוח, יתברר לו שהתביעה התיישנה".
האם יש מקרים שבהם תימשך תקופת ההתיישנות יותר משלוש שנים?
כן. עו"ד דוד פייל מסביר כי במקרה שבו התובע לא ידע על קיומה של פוליסת ביטוח שיש בה כדי לכסות את הנזק, יחל מרוץ ההתיישנות מהיום בו נודע לו על קיומה של הפוליסה. לדוגמה, בנים לאב שנפטר מצאו כעבור שנים בין חפציו פוליסת ביטוח חיים שלא נפדתה. למרות שעברו יותר משלוש שנים, הם יהיו זכאים להגיש תביעה.
תעדו את התתכתבות עם חברת הביטוח
"אם הצלחתם להגיע להסכמה עם חברת הביטוח לדחיית מועד תחילת חישוב תקופת ההתיישנות, יש לעגן את ההסכמה בכתב בצורה שלא תוכל להשתמע לשתי פנים," אומר עו"ד פייל. "סיכומים שאינם מבוטאים בכתב לא בטוח שיכובדו. מבוטח שאני מכיר נזכר שהוא יכול להגיש נגד חברת הביטוח תביעה לפיצוי עקב התקף לב.
"כיוון שהיה זה שבוע בלבד לפני תום תקופת ההתיישנות, הוא פנה לחברת הביטוח וביקש מסמך שבו מתחייבת החברה לא לטעון להתיישנות בבית המשפט למשך חצי שנה נוספת".
עו"ד פייל חוזר ומדגיש שקשה מאוד לעצור את תקופת ההתיישנות. "תכתובות, ניהול משא ומתן ואף תביעה המוגשת לחברת הביטוח אינם עוצרים את מרוץ ההתיישנות, ומבוטח הבוחר להמתין עד להכרעת חברת הביטוח בתביעתו עלול לגלות בבוא העת שאבד עליה כלח.
"גם אם חברת הביטוח שלחה אליכם מכתב לשם בירור חובותיה כלפיכם, או שלחה מומחה לבדיקת הנזק שאתם סובלים ממנו, או פנתה אליכם על מנת להשיג פשרה או שלחה לכם טפסים למילוי בעניין התביעה, ואפילו העבירה אליכם תשלום תכוף (פיצוי על חשבון) מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – הדבר אינו מהווה הודאה במקצת זכויותיכם מולה. כלומר, הפעולות הללו לא מעידות על כך שהיא מקבלת את אחריותה לפיצוייכם, ושעון ההתיישנות לא פוסק ממהלכו".
עם זאת, מציין עו"ד פייל, "במקרים רבים קבע בית המשפט כי פעולתו של המבטח אכן מהווה הודאה במקצת הזכות, למשל שליחת מכתב למבוטח שממנו עולה כי חברת הביטוח מעדכנת את המבוטח בתשלומי החוב שלה כלפיו, או מבצעת תשלום של מקדמה על החוב, או מעבירה תשלום לקופת חולים בגין טיפולים שניתנו למבוטח בשל הנזק שממנו הוא סבל ותבע אותה".
כל הפעולות הללו מהוות הודאה של חברת הביטוח שהיא חייבת כסף למבוטח. בעניין דומה נפסק לאחרונה על ידי בית המשפט כי חברת ביטוח שהודיעה למבוטח כי לא תדון בתביעתו עד שלא יסיים את ההליכים מול המוסד לביטוח לאומי (שאחראי על תביעת הנכות), לא תוכל לטעון שהתביעה התיישנה, שכן היא זו שגרמה לעיכוב.
טיפים שכדאי לזכור
- התייעצו עם מומחים ואל תדחו את הגשת התביעה לרגע האחרון.
- אם מועד ההתיישנות מתקרב וחברת הביטוח טרם שילמה, דרשו התחייבות שלא תטען להתיישנות בהמשך.
- חשוב להיות מודעים לכך שלחוקים שונים קיימות תקופות התיישנות באורך שונה.
- שימו לב, חברת הביטוח עלולה לנסות "למשוך זמן," מתוך הבנה שאם תעבור את הסף – התביעה "תתאדה".
- העובדה שאתם במשא ומתן עם חברת ביטוח לא עוצרת את תקופת ההתיישנות.
- אם לא קיבלתם תשובה חיובית מחברת הביטוח עד שנתיים וחצי לאחר האירוע, רוצו לעורך דין.
- כאשר חברת הביטוח מתמהמהת, הודיעו לה שאם לא תקבלו אישור בכתב, שלפיו תעמוד לרשותכם תקופה סבירה להגשת תביעה לאחר הדחייה, תגישו נגדה תביעה באופן מיידי.
- גם במקרה של ספק הגישו תביעה: ניתן לתקן את התביעה בשלב מאוחר יותר. לעומת זאת, אם התביעה התיישנה מדובר בעניין אבוד.
הכתבה פורסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
