שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פריצת דרך ב-ALS בזכות פרס של עמותה ישראלית
    למחלת ה-ALS, ממנה נפטר לאחרונה רונן פורת וממנה סובל הפיסיקאי סטיבן הוקינג, אין תרופה וגם המחקרים שעסקו במחלה היו מעטים ודלים. אבל עכשיו יש תקווה - עמותה שהקים חולה ALS ישראלי העניקה מיליון דולר לחוקר שפיתח שיטה שתקטין בחצי את עלות הניסויים במחלה, מה שעשוי לסייע במציאת תרופה למחלה בעתיד הקרוב

    עמותה שהקים באוניברסיטת הרווארד הישראלי אביחי קרמר, חולה ב-ALS זה כשבע שנים, הובילה לפריצת דרך באבחון המחלה ובמעקב אחרי התקדמותה אצל מי שלקה בה. העמותה העניקה פרס בסך מיליון דולר לד"ר סיוארד רודקוב, מנהל במחלקה לניורולוגיה במרכז הרפואי Beth Israel Deaconess שבבוסטון, ארצות הברית, על פיתוח שיטת ביו-מרקר לניטור המחלה באמצעות שליחת זרמי חשמל עדינים לשרירים.

     

    בכך מתאפשר לראשונה אבחון מדויק של מהלך המחלה אצל חולי ALS, ונפתח פתח למציאת התרופות היעילות יותר לטיפול בה. בחודש שעבר נפטר מהמחלה רונן פורת, לאחר מאבק של 11 שנים במסגרתו כתב טור שבועי ב-ynet, שחשף לציבור הישראלי את המחלה, שעד אז היתה לא מוכרת.

     

     

    עמותת Prize4Life פועלת לצמצום הפער בין המחקר האקדמי והתעשייה בתחום ומציעה אתגרים נושאי פרסים כספיים לקידום הידע על מחלת ה-ALS. הפרס לזכייה בכל אתגר עומד על מיליון דולר, והוא נחשב הפרס הגדול ביותר המוענק על פתרון אתגר רפואי ספציפי. בין השותפים לפעילות העמותה נמצאת גם עמותת ישראלס לחקר ה-ALS בישראל.

     

    קרמר פעל להקמת העמותה לאחר שאובחן כחולה ב-ALS כשהתחיל לימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, והחליט להקדיש את כוחו לקידום המחקר בתחום. חבריו בבית הספר למנהל עסקים התגייסו למימוש הרעיון והקימו יחד את Prize4Life.

     

    השיטות הקיימות עיכבו מציאת תרופה

    המעקב אחרי ההתקדמות של מחלת ה-ALS היה קשור עד כה בניטור לא-מדויק דיו של העייפות והחולשה של החולה, באמצעות מדדים בסיסיים הנוגעים לחוזק השרירים. חוסר הדיוק הזה הוביל לעיכוב במציאת תרופה שתוכל להאט או לעצור לחלוטין את המחלה.

     

    ד"ר רודקוב, שטיפל במשך 16 בשנה בחולים במחלות עצביות, ניצל בשיטת EIM (Electrical Impedance Myography) שפיתח את האופן שבו סיבי השרירים מגיבים לזרמים חשמליים. ככל שהמחלה מתקדמת, מתים נוירוני תנועה ומובילים לניוון השרירים. השרירים המנוונים מתנהגים באופן שונה מאלה הבריאים, ומתנגדים יותר לזרם החשמלי. במחקרים שנערכו על בני אדם ועל חולדות הראה ד"ר רודקוב שיש קורלציה בין השינויים לקצב התקדמות המחלה ולתוחלת החיים הצפויה.

     

    במהלך הבדיקה בשיטתו מחברים מתקן ידני לאלקטרודות המוצמדות לעור המטופל, הרופא שולח זרמים חשמליים שאינם מכאיבים לשריר ומודד את המתח שהתקבל. הדבר מאפשר לכמת את השינויים הקטנים החלים בשרירים ומסמנים את ההחמרה במצב. "זאת לא טכנולוגיה מתוחכמת במיוחד", אמר ד"ר רודקוב, "אך אני מאמין בכל לבי שהיא עוזרת לאנשים".

     

    כאמור, בהמשך השיטה תאפשר לבחון מהן התרופות היעילות יותר בטיפול במחלה, ובינתיים מפנה ד"ר רודקוב את מאמציו ליישום השיטה על מחלות עצביות אחרות, כמו אלצהיימר ופרקינסון. "עבדתי על כלי ההערכה הזה במשך כמה שנים לפני שהוצג האתגר רשמית", אמר ד"ר רודקוב, "אבל ההתחרות על הפרס מיקדה את המאמצים שלי ביישום הכלי על חולי ALS".

     

    מפחית את עלויות הניסויים בחצי

    למרות כמה עשורים שבהם נערכים ניסויים קליניים, גם היום קבלת דיאגנוזה של ALS משמעה גזר דין מוות. במהלך המחלה משתתקים כל שרירי הגוף בעוד שהמוח ממשיך לתפקד ונשאר צלול לחלוטין. העלות הגבוהה של הניסויים והקושי לגייס די נבדקים חולים שישתתפו בניסוי לאורך זמן מקשים על חברות התרופות לבדוק טיפולים פוטנציאליים. השיטה של ד"ר רודקוב, כך נאמר בנימוקים לפרס, עשויה להפחית בחצי את עלויות הניסויים הקליניים בפיתוח תרופה למחלה.

     

    הפרס על פיתוח הביו-מרקר יוענק בטקס מיוחד שייערך בניו יורק בחודש יוני.


     
     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פריצת דרך ב-ALS בזכות פרס של עמותה ישראלית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים