סאטירה מצלצלת
"קאמבק" של קומדי סנטרל מחזירה את אורי גוטליב לנישה שהכי מתאימה לו, ומחזירה לצופים סאטירה שכמותה לא ראינו מאז ימי "הרצועה". סמדר שילוני מפרגנת גם לעזר כנגדו, מעיין בלום
במציאות שבה פוליטיקאים מקימי מפלגות צעצוע, כמעט-רמטכ"לים שאיבדו את המלוכה ונשיאים מופשלי מכנסיים חיים מערעור לערעור, הכאה על חטא היא רגע נדיר.
לכן, אפשר רק לשמוח שמי שבוחר לבצע אותה הוא אחד האנשים שבגללו נקלענו לתאונת האינסטלציה שאנחנו שרויים בה כרגע, זאת ששום שרברב חרוץ-תחת לא יסכים לדחוף את היד שלו פנימה. אז הרצל חזר. הוא קודם חזה, ועכשיו הוא חזר, כי התחזית שלו אפעס לא בדיוק התממשה, והוא רוצה לדבר על זה. אולי הוא אפילו רוצה אותה בחזרה.
זה קורה בקומדי סנטרל, ערוץ הצחוק של הכבלים שהוקם בערך תוך חמש דקות מטכ"ליות, כשברקע עוד שוקעים ענני האבק של ביפ. לא אדם כמו הרצל יפספס הזדמנות להשתחל לנקודת זמן קריטית כל כך בהיסטוריה של הטלוויזיה בארץ, ולכן הוא קיבל תוכנית משלו, בה יוכל לדסקס את כשלוננו עם דמויות מהותיות בהיסטוריה של העם היהודי (גולדה, כהנא, דוד המלך) וגם של הגויים, יראיין סלבס בניסיון להבין איפה טעינו וגם ינסה לנקוט בצעדים ציוניים נוספים כמו למצוא את החוזה הבא.
כהנא צדק? זה מצחיק
"קאמבק" היא תוכנית המקור הראשונה שנולדה בקומדי סנטרל הישראלי, ולא הגיעה אליו בירושה כמו "עונת החתונות" או "רד בנד", ואם היא מסמנת את הרוח הגבית שתלווה את הערוץ, מצבנו טוב. אורי גוטליב, טיפוס שוליים במהותו שנקלע - שלא תמיד בטובתו - לסיר שעל מדורת השבט, הוא הרצל ("מה אני יודע על הרצל? שהוא הונגרי. או שהוא היה אוסטרי?") ומעיין בלום הוא כל השאר.
הרצל וגולדה ב"קאמבק". איפה החוזה הבא? (צילום: ינאי יחיאל)
שניהם לוקחים את הסאטירה למחוזות שמאז "הרצועה" (זכותה תגן עלינו) לא דרכה בהם כף רגלו של הצופה שאוהב את הסאטירה שלו מרירה ומטיילת על גבול הטירוף, ולא חלבית ומלאה באגוזים. או במילים אחרות, שזה מצחיק אותם לשמוע שכהנא צדק, כי הוא אמר כבר מזמן שהלייזר דיסק לא יתפוס.
בניסיון לייצב את כוונות הסאטירה שלהם, ב"קאמבק" יורים לכל הכיוונים. ערוץ 24 לדוגמה מיוצג בתוכנית באמצעות קטעי וידאו בהם קופים משתינים אחד לפה של השני, לצד דמויות הזויות כמו נער הפיתוי של המוסד.
זה יכול לקרות רק בערוץ נישה, שלא הפקיד את הביצים שלו בכניסה אצל המפרסמים, ושנתוני הרייטינג שלו לא יפורסמו לעולם, כמו כל נתוני הרייטינג של הכבלים, למרות שאיך אמרה את זה גולדה, כשהיא ניסתה לשכנע את הרצל לבוא להגיש את התוכנית? אף אחד לא יראה את זה, אפילו לא אמא שלך.
נסיעת הרצה
נכון שזאת לא חוכמה גדולה להיות אמיץ כשאתה משדר בכבלים ולא בערוץ מסחרי או ממלכתי,
אבל בהתחשב בזה שסאטירה והפגנות פייסבוק הן הדבר היחיד שאנחנו עוד עושים כדי להביע מחאה על המצב, כדאי להתגודד בכיכר הזאת מתי שרק אפשר.
בלום וגוטליב הם, לטעמי, כל מה שכותבים קומיים יכולים להתפלל אליו בלילה, בחושך, כשהם דוחפים מתחת לכרית את מערכת השיניים הנוספת שגידלו כשקיבלו תוכנית כמו "קאמבק". ההומור שלהם מדבר באותה שפה, ולמי שאוהב את הסגנון הזה, מדובר במעדן כפול. תוכנית ראשונה היא תוכנית ראשונה. הקצב צריך עוד קצת קילומטראז', וייקח קצת זמן עד שהשחקנים יתרווחו בדמויות שלהם וישתחררו, אבל הגרעין כבר שם. נשאר רק להפנות את האומץ גם פנימה, אל חברת הבית, ולא רק החוצה, אל המטרות הקלות, וקיבלתם טלוויזיה במיטבה.
