ואת זאת עם הנמשים, ואת זאת עם הגומות
הרקדנית והשחקנית רננה רז, חוזרת לילדות בכל פעם שמתחשק לה, בזכות ספרי ילדים נצחיים ועתירי דימיון. משיריו המוכרים של יהונתן גפן, עד לבושות של מאיר שלו והחצילים של סבתא לאה, סיפור ילדים שכתב בן זוגה לחיים. על חצי הכוס המלאה
הפילים של יואל הופמן
"בפברואר כדאי לקנות פילים", מאת יואל הופמן, הוא ספר שחיפשתי המון זמן, וכשמצאתי אותו - הביא אושר רב לחיי. מדובר על ספר מצחיק וחכם שכשאתה קורא בו אתה הופך ילד או לפחות רוצה לחזור להיות כזה.
הומור מופרע ובלתי מרוסן (עטיפת הספר)
יש בו הומור מופרע ובלתי מרוסן שגורם לי אחת לכמה זמן לקרוא לעצמי את הספר שוב, ולהיזכר במשפטים אלמותיים כגון:
"מורים אינם מספרים....
...שאם מחבקים אשה מכוערת היא הופכת לאשה יפה
שיש אנשים שעומדים על רגלי אחרים
שתחת מדבר
שבגן-עדן אין ספרים"
הוצאת מודן. איורים: כרמי גל
האהבות של יהונתן גפן
כולנו מכירים את השיר הידוע, "אני אוהב" שכתב יהונתן גפן. בספר הנפלא הזה הוא מעובד על ידי לנה גוברמן, מאיירת מוכשרת מאין כמותה, ליצירה גרפית עשירה מפתיעה ומלאת דמיון. למרות שהשיר מוכר לעייפה, בזכות הספר הזה אני פוגשת את המילים מחדש וקוראת בו בקצב אחר מהשיר המולחן. אני מחכה ליום שאוכל להקריא אותו לילדתי ולהראות לה את האיורים.
לפגוש את המילים מחדש, עם יהונתן גפן
אֲנִי אוֹהֵב שׁוֹקוֹלָד
וְעוּגוֹת גְּבִינָה
וְאַרְטִיק וְסֻכָּרִיּוֹת
(וְתוּת גִּנָּה).
אֲנִי אוֹהֵב יְמֵי הֻלֶּדֶת
וְשַׂקִּיּוֹת עִם דְּבָרִים טוֹבִים
וְאֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ
(וְגַם כַּמָּה כּוֹכָבִים).
אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַחֹרֶף
וְאֶת הַקַּיִץ וְאֶת הַסְּתָו
וְאֶת הָאָבִיב
(אֶת מָה שֶׁעַכְשָׁו).
אֲנִי אוֹהֵב אֶת גַּלִּית
(בְּעִקָּר עִם צַמּוֹת)
וְאֶת זֹאת עִם הַנְּמְשִׁים
(וְאֶת זֹאת עִם הַגֻּמּוֹת).
אֲנִי אוֹהֵב אֶת אִמָּא
(וְאֶת אַבָּא גַּם)
וְאֶת שׁוּלָה הַגַּנֶּנֶת
(וְאֶת הַדּוֹדָה מִרְיָם).
אֲנִי אוֹהֵב אֶת סָבְתָא וְאֶת סַבָּא
וַאֲנִי אוֹהֵב אֶת אֲחוֹתִי
(אֲבָל הֲכִי-הֲכִי הַרְבֵּה
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתִי).
הוצאת דביר. איורים: לנה גוברמן
ירמיהו פינת הילדות
את הספר "ברחוב ירמיהו" כתבה לבי דאון, וזהו עוד ספר מקסים ומקורי להפליא שבו מעורבת שוב לנה גוברמן. הפעם הסיפור עוקב אחר משפחת חרובי הקנאית לשקט, שבשכונת מגוריה, שכונת ירמיהו רוצים לבנות גינה.
המשפחה כמובן מתנגדת אבל רעש מפתיע גורם לה לשנות את דעתה. הסיפור מלווה באיורים רקומים ותפורים בעבודת יד. מלאכת מחשבת של יצירתיות, כשרון והומור שהופכים לחלק בלתי נפרד מהסיפור כולו.
משפחת חרובי. הצצה לילדות (מתוך הספר)
הוצאת כנרת. איורים: לנה גוברמן
הבושות של מאיר שלו
ב"אבא עושה בושות" שכתב מאיר שלו, מובא סיפור על משפחה בה האמא מנהלת קריירה והאבא, המבלה זמן רב עם הילד אפרים, עושה לו בושות.
אבא מפדח ובעל רוח חופשית (מתוך הספר)
"אבא של אפרים אהב לישן.
בגללו אפרים תמיד אחר לגן.
זה היה מאד לא נעים להגיד לגננת:
'אבא לא התעורר בזמן'"
למרות שאבא של אפרים מפדח את ילדו, אי אפשר שלא להתאהב באבא הזה בעל הנטיות האמנותית והרוח החופשית ולחשוב שהוא האבא הכי מגניב בעולם. המשפחה של בן-זוגי הביאה לו את הספר מתנה ליום ההולדת. קראנו אותו יחד וצחקנו לרוב, מקווים שאנחנו לא נעשה בושות לילדה שלנו למרות שהספר מלמד שזה כנראה, בלתי נמנע.
הוצאת כתר. איורים: יוסי אבולעפיה
החצילים של סבתא לאה
סבתא לאה (לא אוהבת חצילים), שכתב ואייר אור מורן הוא ספר שכתב בן זוגי האהוב על סבתא שלו, לאה. הספר נכתב ואוייר במסגרת קורס בבצלאל והפך לקלט בקרב כל מי שקרא אותו. הוא מצחיק, מדויק ומאויר לתלפיות. יבוא יום ואחת מהוצאות הספרים תוציא אותו ואז, עוד הרבה ילדים בארץ יכירו את סבתא לאה (ואת העובדה שהיא לא אוהבת חצילים).
רוצים להכיר את סבתא לאה? (מתוך הספר)
"בסביבות הרי גלבוע, סמוך לשפך נחלים,
אחרי מגדל המים ולפני צומת שבילים,
בגינה פורחת בין עצי פרי מצלים,
שוכן ביתה של סבתא לאה (לא אוהבת חצילים)"
רננה רז, כוראוגרפית רקדנית ויוצרת, עובדת בימים אלו על הפרוייקט youmake/remake שמייצר אינטראקציה בין שני המדיומים - וידאו ובמה, במסגרתו מציעים אמנים תגובות לסרטונים שונים מיו טיוב, ומאירים אותם באור שונה ומתוך הפרספקטיבה שלהם.
לפנייה לכתב/ת 
