ונציה: האב, הבת והתחפושות בנשף המסכות
להתלבש בבגדים תקופתיים, לטעום פטיפורים ולקוד קידות מסוגננות - אב ובתו השתתפו בנשף המסכות בוונציה, בערב חד-פעמי בחיים. הם כ"כ נהנו ששקלו להישאר עם התלבושות
בכל ימות השנה מהווה ביקור בוונציה את אחד משיאי הטיול באיטליה. אולם בתחילת פברואר, כאשר נחוג בעיר ובסביבותיה קרנבל המסכות המדהים, זוהי חוויה העולה על כל דמיון.

 

את קרנבל המסכות האחרון חוויתי כפי שלא חוויתי מעולם, יחד עם בתי בת השמונה, רוני. הגענו לוונציה בטיסה מווינה, וכבר בכניסה לבית המלון הסמוך לכיכר סן מרקו המפורסמת ניתן היה לחוש באווירה המיוחדת: בובות מחופשות וקישוטים צבעוניים לרוב קידמו את פנינו. מיד לאחר שהתמקמנו שמנו פעמינו למפגש עם יצרני תחפושות מקצועיים, שהציגו את מרכולתם בסוויטה במלון סמוך, ושוטטנו בין מתלים שעליהם תחפושות ממגוון תקופות היסטוריות - החל מאבירים מימי הביניים וכלה באצילים מהמאה ה-18.

 

רוני הסתחררה מהשפע ומהצבעים. כמו בחנות צעצועים אינסופית היא התלבטה בין מראה הרוזנת בכחול, הגברת באדום והנערה בירוק. לאחר התלבטויות לא פשוטות נבחרה התלבושת המתאימה, והחל השלב המייגע של תפירה והתאמה - שעם סיומו נראינו שנינו כמי שנלקחו ממקומות אחרים ומזמנים אחרים.

 

משהגיעו התלבושות המותאמות למלוננו, נדרשה לנו כמעט שעה תמימה להתלבש בהן. לכל תלבושת שפע פריטים - החל בחולצה או תחתונית וכלה בגרביים ובעיטורים לנעליים. חשוב גם להכיר את סדר הפעולות, שכן אין לבלבל את סדר לבישתם - אחרת צריך להסיר הכל ולהתחיל מהתחלה. לבי לבי על אותם בני אצולה קדומים שנדרשו לעשות זאת מדי יום...


נדרשה כמעט שעה להתלבש. האב ובתו בתחפושות (צילום: מיכאל שיחור)

 

מאות אירו לשכירת תלבושת תקופתית

בשעות אחר הצהריים יצאנו לשוטט בכיכר סן מרקו, ומיד בכניסה לכיכר החלו מאות אנשים להתגודד סביבנו וביקשו להצטלם עם רוני, ובלית ברירה, גם איתי. הילדה קרנה מאושר והתמסרה בשמחה להמוני הסובבים תוך שהיא מפזרת חיוכים לכל עבר.

 

שעות הסתובבנו לנו כך בכיכר, נהנים ממראה ה"קולגות" המחופשים בשלל צבעים ומשעשעים את ההמונים שסביבנו. רוני הרגישה כמו דוגמנית צמרת וגם צולמה בהתאם.

 

אף על פי שוונציה תמיד מוצפת תיירים (לא אחת נתקלנו בדוברי עברית), ובתקופת הקרנבל על אחת כמה וכמה, רוב המבקרים נהנים מהמראות, אבל לא מתחפשים בעצמם. הדבר נובע הן ממחירן הגבוה של התלבושות (מאות אירו לשכירות של יום-יומיים) והן בשל העובדה שצריך להגיע יום קודם, למצוא מארגן תחפושות טוב ולהשתלב באווירה על מנת ליהנות באמת, והדבר אינו כל כך פשוט. ואם תוסיפו על כך גם את הסרבול בתנועה... 


לכל תלבושת שפע פריטים. תחפושת בקרנבל המסכות (צילום: AFP)

 

כמו להיות בסרט

דרך מצוינת לחוות את הקרנבל במלוא הדרו, היא להשתתף בנשף מסכות ונציאני אמיתי. בתי ואנוכי שמנו פעמינו לנשף שכזה. בערב התייצבה בפתח בית המלון בו שהינו סירה מהודרת, ולאחר שיט של כמעט חצי שעה הגענו לארמון מהמאה ה-13, שדגלים מתנוססים בחזיתו ואבוקות מאירות את מזח הגישה אליו.

 

עם כניסתנו התקבלנו בברכה ובחום על ידי בעל הארמון ומארחי הנשף, והובלנו אחר כבוד אל אולם המבואה שהיה מואר באמצעות נברשות נרות בלבד. תזמורת כלי קשת ניגנה מוזיקה בארוקית נעימה, ובאולם סובבו כבר כמה מהאורחים שהקדימו להגיע, כשהם, כמונו וכמו המארחים, נגני התזמורת וצוות המלצרים, מחופשים לתפארת.

 

שעה ארוכה סובבנו במקום, טועמים פטיפורים וקדים קידות מסוגננות לאורחים המגיעים בזה אחר זה. רוני התבוננה סביב כעליסה בארץ הפלאות - ולא רק בגלל האורח שהתחפש לשפן. זה באמת הרגיש כמו להיות בסרט.


דרך מצוינת לחוות קרנבל - להשתתף בנשף מסכות (צילום: מיכאל שיחור)

 

משהסתיים שלב המתאבנים, הוזמנו כולנו לעלות בגרם מדרגות רחב וסיבובי, כזה המוכר לנו בעיקר מארמונות בסרטים מצוירים, והובלנו אחר כבוד לאולם סעודות מפואר. כאן קיבלה את פנינו תזמורת אחרת, והושבנו לשולחנות שכלי בדולח וסכום זהב מהווים תפאורה למאכלים ולמשקאות שהוגשו לנו במהלך השעות הבאות.

 

משתם החלק הגסטרונומי של המשתה, והשעון התקרב כבר לחצות הליל, החליפו להקת זמרי טנור איטלקים את התזמורת הקודמת, ופצחו במופע מקסים ומלהיב שכלל את מיטב הקטעים האופראיים הפופולאריים, שירי אהבה נפוליטאנים ושאר להיטים ווקאליים - תוך שהם סוחפים עמם את הקהל המחופש לשירה נלהבת בקול ניחר.

 

אחרי שלוש בלילה ניתן האות לחזור למציאות

מרגע שנכנסנו לארמון היתה רוני כמכושפת. עיניה נצצו ומבטיה נדדו לכל עבר. מהמזון המלכותי (סוגים שונים של מאכלי ים, ברווז מוקרם ושאר תופינים) היא אומנם לא ממש התלהבה, אך לאחר שלשולחננו הסבו בעל הארמון ומארגני האירוע, רוני יצרה קשר בלתי אמצעי עם המארחת, צרפתייה מרשימה וחביבה להפליא, שבשל שמה המסובך להגייה החליטה רוני לקרוא לה "סניורה". בהיעדר שפה משותפת, תיקשרו השתיים ביניהן במהלך הערב כולו בדרך האופיינית לאלו שאין להם צורך במילים כדי להביע את שעל ליבם.

 

קצת אחרי שלוש בלילה נרדמה רוני על אחת הכורסאות, התזמורת הנמיכה טון וניתן האות לחזור למציאות. הפרידה בין רוני לסניורה היתה נרגשת מאוד. בסירה, בדרך למלון, ניסתה רוני לשכנע אותי שנברח משם כדי שלא נצטרך להחזיר את התחפושות בבוקר... והתאמצה ככל יכולתה להישאר ערה כדי שהיום הנפלא הזה לא ייגמר.

 

למחרת הקיצה רוני כשחיוך ענוג משוך על פניה. היא החלה לשחזר בפרוטרוט את אירועי הלילה הקסום, עד שבשלב מסוים התחלתי לצחוק ואמרתי לה שחלמה חלום. רוני שלחה בי מבט מהורהר וספקני, ולאחר הרהור קצר חייכה ופסקה: לא נראה לי שזה היה רק חלום. הסניורה - בכל מקרה - היתה אמיתית!

 

  • קרנבל המסכות בוונציה יתקיים השנה בתאריכים 26 בפברואר עד ה-8 במארס.

 

  • פרטים על אירועי הקרנבל ואירועים נוספים בעולם באתר שיחור

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ונציה: האב, הבת והתחפושות בנשף המסכות
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קשר משפחתי
    לא רצתה להחזיר את התלבושת. רוני שיחור
    צילום: מיכאל שיחור
    ynet ספיישל